פרק 10 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
למנהיגות בספורט פנים רבות.
זה יכול להיות הבעלים, זה יכול להיות הג'נרל מנג'ר או מאמן העל, זו יכולה להיות הקפטנית או השחקנית המובילה.
לכל אחד ואחת מהם עשויה להיות השפעה - חיובית או שלילית - על שאר החברים במועדון או בקבוצה.
הפרק מציג הגדרות של מנהיגות בספורט וסוקר מודלים עדכניים לצד קשיים במחקר ומביא המלצות לפיתוח המנהיגות בספורט. הפרק מתמקד בתפקידי המנהיגות של המאמנ/ת ושל הספורטאים/ות.
בתחילת המאה הקודמת המנהיגות עסקה בריכוז כוח ושליטה ודרשה צייתנות, כבוד ונאמנות.
בהדרגה הדגש הפך להיות השפעה במקום שליטה, תוך ניסיון לשכנע במקום להכריח.
בחצי השני של המאה ה-20 חקר המנהיגות התמקד במערכת היחסים בין המאמנ/ת לקבוצה ולספורטאים/ות והיכולת שלהם להשפיע על הביצועים. בהמשך נבחנו תכונות המנהיג/ה.
בתחילת המאה הנוכחית עלו הגדרות רבות ושונות של מנהיגות בספורט, והן כוללות תכונות אופי, יכולות, תפקידים והיבטים של יחסי גומלין.
התפיסה המקובלת כיום רואה במנהיגות דמות אחראית להעצמת המוטיבציה, ההבנה ותפיסת הערך העצמי של הספורטאים/ות.
נורת'האוס מציג ארבעה מרכיבים:
1. תהליך.
2. מרכיב של השפעה.
3. קבוצה.
4. מטרה משותפת.
אחת מהנחות היסוד שהיא שקיימים יחסי גומלין, כלומר המנהיגים משפיעים על הקבוצה והיא משפיעה עליהם.
הקושי העיקרי במחקר המנהיגות הוא הגדרת המנהיגות.
עשרות הגדרות היו בשימוש עד עכשיו, וקשה להשתמש במונח הזה אם לא בטוחים מה נכלל בתוכו.
קשיים נוספים כוללים התרכזות רבה מדי בתחומים מסוימים לאורך זמן ואז מעבר לתחומים אחרים ללא מעקב על התפתחות כל תחום בנושא המנהיגות לאורך השנים.
המודלים המובילים בספרות נהגו להציג סגנונות מנהיגות בצורה דיכוטומית - אוטוקרטית מול דמוקרטית, מוכוונת משימה מול מוכוונת מערכות יחסים. כמובן, בכל רגע נתון כל מנהיג יכול להשתמש בהתנהגות המתאימה, בהתאם למצב ובהתאם למי עומדים מולו.
מודל המנהיגות הרב ממדית מתייחס לשלושה גורמים:
התנהגות נדרשת (בהתאם למצב), התנהגות מועדפת (על המונהגים) ותפיסת ההתנהגות של המנהיג (איך הוא נראה ונשמע על ידי המונהגים).
הצלחת המנהיג תלויה באופן שבו הוא מתפקד בהתאמה לתנאים האובייקטיביים ולהעדפות של הקבוצה אותה הוא מנהיג.
מודל המנהיגות המעצבת הוא המקובל ביותר כיום.
המנהיג הטרנספורמטיבי (transformative) מתמקד בבניית מערכות יחסים המבוססות על יחס אישי שמטרתו לעורר בקרב הספורטאים/ות מוטיבציה לבצע מעבר לרמת הציפיות הרגילה שלהם.
הוא מציב ערכים במרכז קבלת ההחלטות שלו ויודע מה המטרות המשותפות לקבוצה ולו.
הוא מקשיב, מעז לשנות את דעתו ומתחשב ברגשות ובמחשבות של הספורטאים/ות.
הוא מתייחס לכל ספורטאי/ת באופן אישי ועוזר להם להגשים את מטרותיהם.
התוצאה היא הרגשה ש"רואים אותי" וזו נותנת מוטיבציה לפעול לטובת מטרות הקבוצה.
מנהיג טרנספורמטיבי לא מעניק תגמול על עמידה במטרות. הוא פועל לטובת שיפור הספורטאי/ת והקבוצה ומשיג בכך מספר יתרונות:
1. שיפור מוטיבציה פנימית.
עוד על מוטיבציה פנימית בלחיצה כאן.
2. שיפור לכידות קבוצתית.
עוד על לכידות קבוצתית בלחיצה כאן וגם כאן וכאן.
3. שימוש בסכסוכים בתוך הקבוצה כדי לצמוח.
חזרה לפוסט המרכזי המכיל קישורים לכל הפרקים - לחצו כאן.
עוד על מנהיגים בספורט בסדרת הפוסטים מתוך הספר The captain class - לפוסט הראשון לחצו כאן.
