זה פרק 12 מתוך הספר Coaching better every season.
לחזרה לתפריט המרכזי עם כל הפרקים עליהם כתבתי, לחצו כאן.
12. Close performance gaps - לצמצם פערים ברמת הביצוע
Evolution, not revolution.
נגמרה העונה. מסכמים מה היה ואוספים נתונים. מתמקדים בצעד הבא ומסירים מכשולים. נזכרים מה הסטנדרט וממשיכים להתקדם לעברו.
מאמנים מצליחים הם צנועים מספיק כדי לדעת שגם בעונות שהסתיימו בזכייה באליפות יש דברים שאפשר לשפר. כמו שאמר פעם יוגי ברה "עשינו יותר מדי טעויות לא נכונות".
כמו שספורטאים מנצלים את הפגרה בין עונות המשחקים כדי לנוח ולהשתפר, ככה גם מאמנים יכולים לנצל את התקופה הזאת כדי ללמוד להיות מאמנים אפקטיביים יותר. זה לא משנה כמה שנים אנחנו מאמנים, תמיד יהיה משהו ללמוד או להשתפר בו. ואם אנחנו לא חושבים ככה על עצמנו, איך אנחנו יכולים להגיד את זה לספורטאים?
מאמנים שיש להם מוטיבציה להשתפר לא מחכים שמישהו מבחוץ יגיד להם ללכת להשתלמות, לקרוא ספר או לבקר מאמן אחר שיכול לשמש דוגמה או השראה. מאמנים כאלה רק מחכים לתקופה בה אפשר למצוא זמן ללמוד. ונכון, זה כיף ללמוד עוד על הסגנון ההתקפה האהוב עלינו, אבל מי שלא מחפש פערים ברמת הביצועים - שלו או של הקבוצה שהוא מאמן - לא באמת יכול למצות את פוטנציאל השיפור של עצמו.
ג'ון וודן, עד לא מזמן מאמן הכדורסל עם מספר האליפויות הרב ביותר במכללות, סיים את עונת 73-74 עם רשימה של 14 דברים שיכולים להשתפר כדי לחזור ולזכות באליפות בעונה לאחר מכן. ביניהם:
לארגן פסקי זמן בצורה יותר טובה, להשתפר בהתקפה מול אזורית, מי לבחור קפטן, סבלנות עם השחקנים שמשחקים בלי לאבד מהמשמעת, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם בגלל הצלחות עבר, תרגילי אימון מסוימים שצריכים להיות בשימוש רב יותר.
מאמנים צעירים בדרך כלל פחות עסוקים בשיפור עצמי מאשר מאמנים ותיקים. תבנית חשיבה מתפתחת אופיינית למאמנים שמצליחים לאורך זמן, ובשונה מהם, מאמנים שחושבים ש"או שיש לך את זה או שלא" לא מתקדמים יותר מדי.
.png)
אין שום נתיב ברור בין המקום בו אנחנו נמצאים עכשיו למקום אליו אנחנו רוצים להגיע. אנחנו צריכים להיות מוכנים להשתנות כדי להתאים את עצמנו לדרך. ההצטברות של 100 צעדים קטנים קדימה תוביל אותנו לשינוי שאנחנו מחפשים כדי להגיע ליעד שלנו.
"השחקניות שלי היו כל כך טובות שהן דרשו, בלי מילים, שאני אשתנה כדי להתאים את עצמי לרמה שלהן. הן היו צריכות שאני אהיה יותר יצירתית כדי להצליח לאמן אותן ושהן ימשיכו לנצח." פט סאמיט.
לקריאה נוספת על פט סאמיט לחצו כאן.
כאשר נגמרת עונה אנחנו צריכים לחשוב על עצמנו כמאמנים. אבל סתם לחשוב על עצמנו כמאמנים אנחנו עושים כל הזמן.
הכוונה היא לחשוב על עצמנו בצורה שיטתית, כזו שתייצר דרכים לשיפור.
בדומה לספורטאים, לא כל מאמן חווה את אותן הבעיות באותה דרך. תקשורת עם הורים, ניהול משחק, קיום אימונים יעילים וכל נושא אחר משפיעים על מאמנים שונים בדרכים שונות, וגם הפתרונות לבעיות המורכבות הנ"ל שונים ממאמן למאמן בהתאם למי שהם, לספורטאים/ות שהם מאמנים, למנהלים שלהם וכו'.
לפני שמחליטים שנושא מסוים בכלל מהווה בעיה, יש להבין איך הוא מתחבר לערכים שלנו ולדברים שחשובים לנו, ומה גורם לפער.
לאחר מכן, מאמנים אפקטיביים בודקים כל מיני אפשרויות (מנטור, ספר, וידאו וכו') כדי למצוא אסטרטגיות שיעזרו להם לאמן בצורה יותר יעילה. הם מנסים את האסטרטגיות האלה ובוחרים אחת או שתיים כדי לסגור את הפער בין מה שחשוב להם לבין הנקודה בה הם נמצאים באותו רגע.
בשונה מג'ון וודן שאימן בשיאו בשנות ה-70 של המאה הקודמת, מאמנים בשנות ה-20 של המאה הנוכחית מלאים במקורות אפשריים למידע. להרבה אנשים יש את המידע הזה זמין עבורם, אבל לא כולם בוחרים להשתמש בו. לחצו כאן לקריאת מגזין מאמנים אולימפיים משני העשורים האחרונים. רוצים עוד רעיונות לקריאה על מאמנים ועל אימון? לחצו כאן.
עוד דברים לחשוב עליו הוא ההבדל בין בעיה מסוימת לבין הגורמים לה.
יכול להיות שלא קלענו מספיק שלשות השנה במשחקים, אבל הבעיה היא לא טכניקת הקליעה, אלא תרגילים שלא מותאמים להגנות שהקבוצות היריבות שומרות, או יכולת לא מספיקה של כדרור שגורמת לנו לא להצליח לייצר מצבי קליעה נוחים.
כשאנחנו מחליטים מה צריך לשפר, אנחנו צריכים לחשוב בצורה עמוקה יותר מה עשויים להיות הגורמים לפער ולפעול כדי לצמצם את הגורמים עצמם. במובן מסוים, אנחנו צריכים לראות גם את העצים וגם את היער כשאנחנו מתכננים.
1. מה עשיתי היטב?
2. מה יכולתי לעשות טוב יותר?
3. מה היה מאתגר בדברים שיכולתי לעשות טוב יותר?
4. איך התקרבתי למטרה שלי?
5. אילו שני דברים גרמו לי הנאה?
6. על מה בזבזתי הכי הרבה זמן?
7. מה הדבר שהכי גרם לי להרגיש שאני מגשים את עצמי?
אם מעניין אתכם ללמוד איך להיות מאמנים טובים יותר - הקורס "מבפנים החוצה" הוא בדיוק בשבילכם.
