Right kind of wrong / Amy Edmondson

למה קשה לנו ללמוד מטעויות ומה עושים עם זה?

צילום:
מעיין רימר

הספר מדבר על הסיבה שכל כך קשה לנו ללמוד מכשלונות בחיי היומיום שלנו.

הוא מספר על סוגי הכשלונות הרצויים ועל אלה שכדאי להימנע מהם ועוזר להבין איך לחיות עם כישלון, להשתמש בו, לזהות מתי הוא קרוב או צפוי, לסווג אותו, להתנסות בו ולהרוויח ממנו.

מהם כשלונות טובים?

כשלונות חכמים הם כשלונות שמעורבת בהן חשיבה מוקדמת, לא גורמים נזק ומייצרים למידה מועילה שמקדמת את הידע שלנו. אלה הכשלונות ששווה לחגוג.

גודל הכישלון לא משנה. זה לא שכשלונות קטנים הם בסדר וגדולים הם לא בסדר.

כשלונות טובים מספקים לנו מידע שלא יכולנו להשיג בלעדיהם.

כשאנשים חושבים שדיווח על טעות או כישלון יפגע בהם, הם נוטים לדווח עליהן פחות.

מפתיע? לא.

ואז אי אפשר ללמוד מהכשלונות והטעויות האלה והם חוזרים על עצמם.

בהמשך הקריירה של אדמונדסון (מחברת הספר) היא תחקור את נושא הבטיחות הפסיכולוגית ותגלה שחברות או ארגונים עם בטיחות פסיכולוגית גבוהה מבצעים יותר טוב וחווים פחות שחיקה.

למה כל כך קשה לנו להיכשל בצורה טובה?

1. כישלון דוחה אותנו ואנחנו נמנעים ממנו אינסטינקטיבית.

2. כישלון ללא מערכת למידה ברורה מבלבל אותנו ואנחנו לא יודעים מה לעשות איתו.

3. כישלון מפחיד אותנו בגלל ההשלכות החברתיות שלו.

1. כבני אדם, כולנו חשים רגשות שליליים ושמים לב למצבים שליליים יותר מאשר אנחנו חשים רגשות חיוביים או שמים לב למצבים חיוביים.

יש בזה יתרון אבולוציוני - עדיף לא לשמוח מאשר שיאכל אותנו נמר - אבל זה גם הופך את הסביבה הנוכחית שלנו לחוויה פחות נעימה.

דוגמה יחסית מפורסמת היא הרגש של זוכים במדליית כסף (הפסדתי את הזהב) לעומת הזוכים במדליית הארד (זכיתי במדליה!).

הרי לכל הדעות כסף עדיף על ארד, אז למה מי שזכה בכסף, בממוצע מרגיש פחות טוב מאשר מי שזכה בארד?

כי אנחנו משווים את עצמנו לאחרים והמסגור הזה משפיע על ההרגשה שלנו.

אנשים בעלי חוסן מנטלי יודעים לייחס לכשלונות שלהם הסברים שלא גורמים להם להרגיש רע.

למשל, לא התקבלתי לנבחרת כי היו שם הרבה שחקניות טובות בתפקיד שלי. זה לא שאני לא טובה, זה שהיו הרבה מועמדות מתאימות והמאמן הזה ספציפית לא התחבר לסגנון שלי.

2. יש חשיבות להקשר של הכישלון.

כשאנחנו משתמשים במתכון כדי לאפות עוגה, אנחנו יכולים להתאכזב אם העוגה לא יצאה, כי ההקשר פה הוא קבוע וברור ואם עוקבים אחרי המתכון יוצאת עוגה.

כשאנחנו יוצאים לבצע ניתוח לב פתוח בתנאי מלחמה בלי שיש לנו ניסיון בכך, אנחנו עשויים להצליח או להיכשל, אבל כישלון במקרה כזה לא ירגיש כמו כישלון בהכנת עוגה ממתכון.

זה אירוע קשה ואפשר ללמוד ממנו הרבה. הכישלון, במקרה הזה, יעזור לנו ללמוד ולא יגרום לנו להרגיש רע.

3. יש חשיבות לתגובות החברה שלנו לכישלון.

פעם, אם החברה הקרובה שלנו חשבה שאנחנו לא טובים או לא עוזרים, הסכנה הייתה שנרעב למוות או יאכל אותנו נמר.

היום יש פחות סכנה שהדברים הנ"ל יקרו.

מה הבעיה? שהמוח שלנו מתקשה (עדיין) להבדיל בין הרגשה לא נעימה של דחייה חברתית לבין הרגשה לא נעימה כמו להידרס על ידי אוטובוס.

הראשון מפחיד אבל אפשר לחיות איתו, עם השני קשה מאוד לחיות.

בימינו, העמוסים במדיה חברתית שבמסגרתה אנחנו אמורים להציג כמה אנחנו מוצלחים, מפחיד להציג כישלון.

הלחץ להיראות מוצלחים מעולם לא היה גדול יותר.

וכאמור, רק המחשבה על עצם הדחייה האפשרית היא מפחידה כל כך שאנחנו נמנעים מלעשות את הדבר הזה שאנחנו רוצים - כי מה יחשבו אם ניכשל?

בסביבות בטוחות פסיכולוגית, כאלה בהן אפשר להיכשל וכולם עדיין יקבלו אותנו, אנחנו לומדים יותר מהר מכשלונות, ולוקחים על עצמנו יותר אתגרים.

תמונה מתוך הספר, עמוד 39

כשאנחנו מפחדים לטעות או להציג את הטעות שלנו, אנחנו מעכבים למידה או מונעים אותה לחלוטין. כשמצופה מאיתנו להצליח אנחנו עלולים לטאטא כישלון מתחת לשטיח.

כשאנחנו לא יודעים אילו כשלונות מקדמים אותנו (ואילו לא) אנחנו נמנעים מכולם ומקטינים את הסיכוי שנלמד.

כשהסביבה שלנו בטוחה פסיכולוגית ויש בה סטנדרטים גבוהים, אנחנו זוכים להיכשל באופן חכם ומועיל, ובזכות זה לומדים בצורה הרבה יותר טובה.

תמונה מתוך הספר, עמוד 41

מה שווה האשמה ומה שווה מחמאות?

אם מישהו מחבל בפעולה בכוונה, מגיע לו שנאשים אותו.

אם מישהו לא שם לב למשהו שהוא ידוע, אולי מגיעה לו קצת אשמה.

אם לאותו מישהו אין יכולת, אבל הוא לא נכשל בכוונה, האשמה שלו פוחתת עוד יותר.

בצד השני של הסקאלה יש אתגר, חוסר ודאות וניסויים, שלושתם אזורים בהם הכישלון הופך להיות יותר ויותר ראוי לשבח.

השאלה "כמה מהטעויות אצלנו בקבוצה, בארגון, או אפילו בבית, שוות האשמה של מישהו?" זוכה בדרך כלל במענה של "אחוז 1 או שניים".

וכמה אנשים בכל זאת מאשימים? 70 אחוז, לפעמים 90 אחוז.

הפער הזה ניתן לצמצום בעזרת הבנה של ההקשר של הטעויות ובעזרת בניית חברה או קבוצה בה לטעות טעויות "טובות" זה דבר מקובל ואף רצוי.

הפוסט השני מהספר - כשלונות אינטליגנטיים - בלחיצה כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

עקרונות משחק

פיתוח שחקנים עדכני

מיישמים CLA בכדורסל

מדוע למידה היא לא לינארית

כוחה של תפיסה

מהי מיומנות?

להתגבר על הסטטוס קוו

Transforming basketball / Alex Sarama

The courage to teach / Parker Palmer

My turn - על כדורגל ואימון

My turn / Johan Cruyff

לאמן ביעילות במשחקים

מה זה IZOF

לוודא מוכנות לתחרות

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג