רגעים גדולים, משחקים גדולים:
סוכנות הנסיעות של בליצ'יק פתוחה מספר ימים קטן בשנה.
אני פותח אותה לכבוד הסופרבול. כולם יכולים לבקש ממני דברים ואני מתאמץ מאוד להגיד כן לכולם.
כרטיסים למשפחה, סידור חדשים מתאימים בבית מלון. נוף לים.
אני לא אומר הרבה "כן" במהלך השנה, אבל לפני הסופרבול אני נוהג להגיד "כן" כמה שיותר פעמים.
השחקנים צריכים להיות רגועים שהמשפחה שלהם מטופלת היטב, שיש לכולם אפשרות לראות אותם משחקים במשחק הכי גדול של השנה (או של חייהם). אבל אחרי שהסוכנות נסגרת אני מפסיק להתעסק בזה וחוזר להיות מאמן פוטבול.
מאמן הפוטבול מזכיר לשחקנים שבעוד חודשיים, שנתיים, 20 שנה, הם לא יזכרו את גודל החדר או את ההופעה שהם הלכו אליה. הם יזכרו אם ניצחנו בסופרבול ולקחנו אליפות או שהפסדנו.
כדי לעזור להם להתמקד, אני אומר לשחקנים ולמאמנים לחשוב על המגירה.
במגירה אפשר לשים כל דבר שלא יתרום לניצחון שלנו במשחק הקרוב. אחריות, מחויבויות אחרות, משימות לא דחופות.
אני לא אומר להם לזרוק את כל אלה לפח. רק לשים אותן במגרה, להשאיר אותן שם, ולחזור למגירה אחרי המשחק.
התפקיד שלי בתור מאמן הוא לתת לשחקנים סיכוי לנצח.
התוכניות וההכנות שלנו חשובות, אבל בסופו של דבר השחקנים צריכים לבצע.
השחקנים לא יכולים להתגבר על תצוגת הכנה גרועה או תצוגת אימון גרועה. הם צריכים אותי כדי לתת להם סיכוי לנצח.
כשכולם התלהבו מזה שהציגו אותנו בתור קבוצה לפני הסופרבול הראשון (ולא בתור יחידים) הם לא ידעו שככה עשינו כל הזמן. היינו עסוקים בלהיות קבוצה. זה לא היה רק בשביל יחסי ציבור. זו רק הייתה הזדמנות להפגין לכולם את המחויבות שלנו לנושא הזה.
אתם הסיבה שהרגע הזה הוא גדול. אתם לא פה בטעות. העשייה שלכם הביאה אתכם לרגע החשוב הזה.
לנצח במחזור הרביעי זה לא המטרה של העונה, אבל יהיה מאוד קשה להגיע למטרה אם לא ננצח במחזור הרביעי. זה חלק מהתהליך.
