טים פריס שאל אנשים שאלות, והם ענו לו. מאות טיפים לחיים. פוסט שלישי - סבלנות, צעדים קטנים ולהיות עצמך.
"שבע שנים של עבודה על כתיבת שקט. לא היה אכפת לי כמה זמן זה ייקח, ולמרות שרציתי שהספר יצליח, הרגשתי טוב לגבי ההשקעה של הזמן בלי קשר לתוצאה כי הייתי כל כך בטוחה שכתיבה באופן כללי, וכתיבת הספר הזה בפרט, זה היה הדבר הנכון לעשות."
סדרו את החיים שלכם כך שהם נוחים ושמחים ככל האפשר וגם שיוכלו לאפשר את היצירה שלך.
אמרתי לעצמי שהמטרה שלי היא לפרסם משהו שכתבתי עד גיל 75. רציתי שכתיבה תהווה מקור הנאה קבוע, ולא לקשר אותה עם מקור הכנסה קבוע או לחץ הישגי כלשהו.
סבלנות בתמונה הגדולה, מהירות בפרטים הקטנים. לא צריך להיות אכפת לכם משמונה השנים הבאות, אבל צריך להיות מאוד אכפת לכם משמונה הימים הבאים.
אף אחד לא סבלני בתמונה הגדולה וכולם ממש סבלניים בפרטים הקטנים. מבזבזים את הימים ודואגים לגבי שנים קדימה.
אני לא מודאג מהשנים הבאות כי אני מפיק כל טיפה מכל שנייה, בטח ובטח מכל יום. הדברים יסתדרו.
אני משתדל להגיד לא להכול, ככה זה כשמתחילים להצליח. אבל אני צריך 20% להגיד כן לדברים קטנים ולא קשורים, כי אני מאמין במקריות וצריך למצוא איזון שיאפשר לדברים מקריים להשפיע על היומיום שלנו.
גארי ויינרצ'וק
תהפכו להיות סופרסטארים בהקשבה לאחרים. איך? תעבדו על זה. זה לא קורה בטבעיות. תקראו על זה. תתאמנו. תנו למנטור לתת לכם משוב על זה.
ותקראו. תקראו תקראו תקראו. התלמיד הכי טוב מנצח, לא משנה באיזה גיל.
כולם אומרים לחשוב בגדול, שיהיה חזון. אני אומר לחשוב בקטן. לעשות היום משהו מגניב ממש.
אני כותב על מצוינות. מצוינות זה לא שאיפה ענקית. מצוינות זה חמש השניות הבאות או כלום.
זה האיכות של השיחה הקטנה הבאה שלך. זה האיכות של ההודעה הבאה שלך.
שכחו מהטווח הארוך. תהפכו את החמש הדקות הבאות לאדירות!
הגעתי למסקנה שהמפתח לחיים נהדרים הוא שיהיו לך כמה ימים מעולים. אז אפשר לחשוב על זה בקטע של יום אחרי יום.
לישון טוב. לאכול אוכל בריא וטעים. להניח את הטלפון הנייד בצד. כמה שעות של פעילות גופנית. קצת עבודה קשה. לצחוק עם כמה אנשים ולעזור לכמה אנשים. זה מה שצריך לחיים נהדרים.
אם אתה חוסך 15 אחוז מההכנסה שלך, הפנסיה מגיעה סביב גיל 65.
אם אתה חוסך 65 אחוז, הפנסיה יכולה להגיע סביב גיל 35 ואתה אפילו נהיה שמח יותר בתהליך.
ויש עוד דרכים, כמובן, לפתור את בעיית הכסף. לנהל עסק שימשיך להיות רווחי גם בלי שתצטרך לעבוד בו בעצמך, או לעבוד במשהו שאתה אוהב כל החיים שלך. אבל גם הדברים האלה נהיים יותר טובים או קלים אם אתה לא חי רק כדי לקנות דברים.
Mr. Money Mustache.
כמה דקות לפני שעלה לשידור ברדיו בפעם הראשונה בחייו, לארי זיגר נכנס למנהל שלו. המנהל שלו אמר לו שזיגר זה לא שם טוב, ואמר לו שמעכשיו קוראים לו לארי קינג.
השידור התחיל, וקינג שם לב שהוא לא מצליח להוציא מילים מהפה.
עברו כמה שניות, ומנהל השידור נכנס אליו, צעק לו "אתה בעסק של תקשורת לעזאזל איתך, אז תתקשר!" ויצא.
קינג התחיל.
בוקר טוב, שמי לארי קינג, וזו הפעם הראשונה שאני אומר את זה כי הרגע נתנו לי את השם הזה וזו הפעם הראשונה שאני משדר ברדיו. חלמתי על זה כל החיים שלי. כשהייתי בן 5 הייתי מחקה שדרנים אחרים. ואני לחוץ. אני מאוד לחוץ עכשיו. אז בבקשה תבינו אותי.
והוא שם את השיר, ולא היה יותר לחוץ אף פעם.
הסוד בתחום הזה הוא שאין סוד. פשוט תהיה עצמך.
לארי קינג
התעסק באובססיה בגילוי הצורה הכי כיפית, הכי מרגשת, הכי טבעית של עצמך כסופר והתחל לעשות את זה.
יש הרבה אנשים באינטרנט, וכולם יכולים לגשת לעבודה שלך בנגיעה אחת בטלפון שבכיס שלהם. אז אפילו אם רק אחד מכל אלף מהם - 0.1 אחוז - הוא נקודת קריאה שתואמת בצורה מושלמת לצורת חור הכתיבה שלך, זה מסתכם ביותר ממיליון אנשים שיאהבו לחלוטין את מה שאתה עושה.
הבנתי באיזשהו שלב לאחרונה שיש משהו בגישה של “ללכת למשרד מתשע עד חמש”.
הפסקתי לכתוב מהבית והתחלתי להתלבש ולכתוב מבית קפה. התחלתי ללכת לישון בשעה נורמלית ולהעמיד שעון מעורר.
ניסיתי לחלק את היום לתחומים: להיות רציני לגמרי בעבודה עד אחר הצהריים או הערב המוקדם, ואז להפסיק לחלוטין עד למחרת. אפילו ניסיתי לקחת סופי שבוע חופשיים (או לפחות יום אחד בסוף השבוע). אני לא תמיד מצליח לעמוד בלוח הזמנים הזה, ולפעמים אני “נופל מהעגלה”, אבל כשאני מצליח לשמור עליו, זה טוב יותר בשבילי מכמה סיבות.
החברה אוהבת לפאר אנשים שהם המנכ"ל, ואנשים שלא רוצים להיות המנכ"ל מרגישים נחיתות. אבל אין יתרון מסוים או חיסרון מסוים בכל אחת מהגישות האלה. זה תלוי במטרות, באישיות ובסגנון החיים שאדם רוצה.