פוסט ראשון מהספר על השושלת של הניו אינגלנד פטריוטס מליגת ה-NFL.
אתה מוכן לקחת את התפקיד? שאל ביל פרסלס את ביל בליצ'יק.
פרסלס תכנן לסיים את תפקידו כמאמן ניו יורק ג'טס.
אני בונה על זה כבר שנה, השיב בליצ'יק.
באותו ערב, ג'ונתן קראפט (בנו של הבעלים של ניו אינגלנד פטריוטס, רוברט קראפט) שלח פקס לניו יורק וביקש רשות לדבר עם בליצ'יק כדי שיהפוך להיות המאמן הראשי של הפטריוטס.
פרסלס זרק את הפקס לפח. בליצ'יק לא ידע.
בית משפט קבע שהג'טס צדקו בכך שסירבו. בליצ'יק היה אמור להיות המאמן הראשי של הג'טס ואסור לפנות למאמנים ראשיים של קבוצות אחרות.
בליצ'יק שאל את פרסלס אם הפטריוטס פנו אליו. פרסלס אמר שכן.
הוא אמר שהוא היה רוצה לדעת את זה. לא שינה לו שהוא תחת חוזה.
פרסלס אמר שהחוזה משנה, ושהבעלים שילמו לבליצ'יק הרבה כסף להיות עוזר מאמן כדי להבטיח שיישאר בארגון מספיק זמן כדי להפוך להיות המאמן הראשי.
אבל הבעלים מת זמן לא רב לפני כן, ובליצ'יק הרגיש חוסר וודאות.
"אם אתה לא מרגיש בטוח, אולי כדאי שלא תיקח את התפקיד הזה" אמר לו פרסלס.
פרסלס עבד עם בליצ'יק הרבה מאוד שנים, אבל לא ממש הכיר אותו, מסתבר. בליצ'יק היה מופנם, לא שיתף הרבה.
פרסלס חשב שהוא יוכל להכריח את בליצ'יק להישאר בניו יורק ולאמן את הג'טס. ברור לחלוטין שהוא פספס משהו.
בליצ'יק כתב מכתב התפטרות.
הנשיא של הג'טס אמר לו שאם הוא יפרסם את המכתב, הוא לא יאמן יותר בשום מקום, אף פעם.
בליצ'יק אמר שהוא לא מעוניין שיאיימו עליו וכינס מסיבת עיתונאים בה הודיע על התפטרותו.
בסביבת הפטריוטס לא התלהבו כל כך לצרף את בליצ'יק כמאמן.
"זה יהיה אסון בקנה מידה נוראי."
"בעוד שלוש שנים המאמן הקודם (שהיה גרוע) ייראה כמו המאמן הטוב בהיסטוריה של הליגה."
גם בעלים אחרים של קבוצות בליגה אמרו לרוברט קראפט שבליצ'יק הוא "בלתי אפשרי" וש"יש לו קושי עם אנשים."
"אם תמנה את בליצ'יק זאת תהיה הטעות הגדולה ביותר של חייך."
אמרו עליו שהוא היה מעולה בתפקיד מאמן ההגנה, אבל שהוא לא יהיה מאמן ראשי טוב. שהוא יותר מדי אינטלקטואלי ולא מתחבר עם שחקנים, שהוא נמצא ביחסי יריבות עם העיתונים.
היחידים שקראפט שמע מהם דברים חיוביים על בליצ'יק היו שחקנים.
שני שחקנים חשובים בפטריוטס התחננו שיביא את בליצ'יק. הם אמרו שהוא המאמן הכי טוב שהם התאמנו אצלו. גם הקוורטרבק של הפטריוטס, דרו בלדסו, היה בעד בליצ'יק. עדיף שגאון הגנתי כזה יהיה בצד שלך ולא מולך.
"אני חושב שאלוהים שם את בליצ'יק בכדור הארץ כדי לאמן פוטבול," אמר קראפט.
קראפט ופרסלס לא היו ביחסים טובים מאז העזיבה של פרסלס את הפטריוטס, אבל שניהם הרגישו שזה הזמן לתקן את מערכת היחסים ולסגור את עניין בליצ'יק.
פרסלס ביקש בחירת סיבוב ראשון עבור הזכות להחתים את בליצ'יק.
קראפט ביקש לחשוב על זה.
בליצ'יק ישב בבית וידע שאם הג'טס לא יאשרו, הוא יושב בבית ולא מאמן בשלוש השנים הקרובות.
למחרת בבוקר פרסלס התקשר לבליצ'יק ואמר לו שיש לו אישור לדבר עם הפטריוטס.
שנים לאחר מכן פרסלס הודה ש"פוטבול הוא לא לאנשים רגילים. הוא לבני זונות לא אפויים, כמונו."
למחרת בערב קראפט הציג את בליצ'יק שאמר שהוא מקווה שמסיבת העיתונאים הזאת תלך יותר טוב מהקודמת.
כולם צחקו.
"המהות שלי היא לנסות לנצח משחקי פוטבול," אמר בליצ'יק.
כמה שהוא צדק.