כשאשרם אמרה לאמא שלה שהיא לא צריכה שיעור ניסיון, כי החוג של התעמלות אמנותית מתאים לה בדיוק, היא התחילה מסע שנמשך 15 שנה. 15 שנה אחרי שאמא של אשרם אמרה למאמנת שלינוי תהיה הנדיה קומנץ' של ישראל, אשרם עמדה עם מדליית זהב על הצוואר באולימפיאדת טוקיו.

‍

היו במסע הזה קשיים:

קשיי שפה - להיות היחידה שלא מבינה רוסית ולהצטרך לעשות הכול אחרי כולן כי אפשר להתחיל רק אחרי שהיא רואה מה אחרות עושות.

קשיים מקצועיים - להתחיל שנתיים אחרי כולן ולהצטרך להשלים את הזמן האבוד בעזרת תרגול בבית.

קשיים לוגיסטיים - אי אפשר לאחר לאימון, אבל אמא לפעמים מתעכבת.

קשיים של רעב - יש דברים שלא כדאי לאכול אם את רוצה להיות מתעמלת אמנותית ברמה הגבוהה ביותר.

‍

אבל שפה אפשר ללמוד, ואשרם לומדת רוסית. אף אחד לא חושד בה שהיא מבינה רוסית וזה נותן לה יתרון שהיא יכולה להאזין לשיחות של המתחרות שלה כשהן מדברות עליה.

‍

וגם מיומנויות אפשר להשלים, ו-10 שנים הן המון זמן כדי להצליח להגיע לרמה הגבוהה ביותר.

‍

גם לוגיסטיקה אפשר לפתור. אשרם, בגיל 7 וחצי, מתחילה לנסוע באוטובוס לאימונים.

‍

וגם רעב, מסתבר, אפשר לתפעל. אפשר לשנות את המספר שהמשקל מראה, אפשר להחביא חטיפים ולצאת לרוץ, ואפשר להתאמן עם בגדים ארוכים כדי להזיע עוד.

‍

היו רגעי משבר:

בגיל 11 אשרם החליטה שנמאס להיות כל היום באולם, היא רוצה להיות ילדה רגילה. אז היא עוזבת את ההתעמלות האמנותית. ההורים שלה מאפשרים לה. אלה החיים שלה.

אחרי חודש נמאס לה להיות רגילה. היא רוצה לחזור.

אחרי שנה היא זוכה באליפות ישראל.

‍

היא לא יצאה לטיולים שנתיים והיא לא ויתרה גם בזמן פציעות:

בגיל 14 אשרם קרעה את המניסקוס בברך. בסוף הוחלט לא לנתח.

בגיל 16 קרע בירך. אשרם התגברה גם עליו ללא ניתוח.

בגיל 18 עוד קרע במניסקוס. יש 6 שבועות להתכונן והחלמה של חודשיים שלושה. מה עושים?

בגיל 20 מתיחה חזקה מאוד של שריר התאומים יומיים לפני אליפות אירופה. אשרם לא יכולה להתחרות.

‍

גם הצבא היה נקודת משבר. אחרי טירונות של חודש, אשרם התחילה לחשוב על תפקיד רציני בצבא. זוסמן לא הייתה מוכנה לוותר. קצינות יש המון, לינוי אשרם יש רק אחת.

‍

היו הזדמנויות:

למשל, במבחנים לנבחרת עד גיל 14 בהם מתעמלת, שבעיניה של אשרם הייתה טובה ממנה, הפילה שני מכשירים. אשרם ניצלה את ההזדמנות וקיבלה מקום בנבחרת.

‍

והייתה אמונה:

של טניה, המאמנת שלה שאמרה שיום אחד היא תזכה במדליית זהב. בגיל 12 אשרם זוכה באליפות ישראל. בגיל 21 במדליה אולימפית.

של אמציה, אב הבית של אולם האימונים. הוא זה שהיא ענתה לו כשהיא ברחה מהאימון בגיל 16 כי היא לא הייתה יכולה יותר לשמוע צעקות ודרישות מכל הסביבה הקרובה שלה.

של איילת זוסמן, המאמנת של אשרם בבוגרות. האדם שבילה עם אשרם יותר זמן מכל אחד אחר בעשור האחרון, והפכה דרך כל הצעקות, הבכי, הדרישות והתסכול להיות גם אחות וחברה.

‍

גם אלי רייזמן מתעמלת (אמנם לא אמנותית) וגם הדרך שלה הייתה מעוררת השראה. לחצו כאן כדי לקרוא עליה.