מתנת הכעס / ארון גנדי

הנכד של מהטמה גנדי, ארון (ARUN), משתף בספרו בשיעורים שלמד מסבא שלו.

צילום:
מעיין רימר

במהלך השהות שלו באשראם בו חי ולימד גנדי, ארון גילה גם את עולם המטלות של המבוגרים. בהודו ניקיון השירותים היה משימה של הקאסטות הנמוכות בחברה, אבל באשראם כולם עשו הכול.

כן, מהטמה גנדי הגדול היה תורן ניקיון בשירותים.

ארון קיווה שעקב היותו הנכד של גנדי הוא יקבל פטור מניקיון השירותים או מסחיבת דליי הזבל המסריחים לאתר הקומפוסט, אבל למד מהר מאוד שאין סיכוי שכך יהיה.

אחותו של ארון, אלה, הצטרפה גם היא למספר שבועות לאשראם. לאחר מספר ימים בהם אכלו כל יום דלעת מבושלת ללא תיבול, ולאחר שההורים שלה אמרו לה לא להתלונן, אלה אמרה בפני כולם "צריך לשנות את השם של המקום הזה לאשראם דלעת!"

גנדי התפלא ותהה בפניה למה היא מתכוונת.

היא אמרה לו.

הוא אמר, "אם כך הדבר, אולי באמת נשנה את השם..."

אבל הוא עשה יותר מכך. הוא הלך לברר, וגילה שאכן מגישים כל יום אותו מזון. אחרי ששאל מדוע, קיבל הסבר שהם חשבו שהוא רוצה ארוחות פשוטות. הם גם אמרו שהיבול של הדלעת היה מעולה ויש להם כל כך הרבה דלעת שהם צריכים לעשות איתה משהו...

גנדי הבין את המצב. הוא הנחה אותם להחליף את הדלעת בשוק בירקות אחרים, ולבשל גם אותם.

פשוט זה לא בהכרח בנאלי. אפשר להכין ארוחה פשוטה מסוגים שונים של ירקות.

ארון למד מאחותו להגיד מה שיש לומר. אם אתה רוצה לשנות את העולם, תצטרך להתגבר על דברים יותר קשים מתפריט שכולו דלעת, אבל אם אתה לא יכול לשנות תפריט כי לא נעים לך, איך תשנה את העולם?


אחרי שהפך מפורסם, רבים רצו להגיע לאשראם של גנדי כדי לחיות לצדו וללמוד ממנו. גנדי לא היה מוכן להקל את המסע על האנשים הרבים, וביקש מהרשויות האזוריות לא להוסיף קו אוטובוס בין העיירה הסמוכה לאשראם.

הוא רצה שיגיעו אליו רק בעלי כוונות רציניות, לא רק כאלה שרצו להציץ בו, מפורסם ככל שיהיה.


ספינת פליטים הגיעה לחופי הודו אחרי שדת אחרת השתלטה על ארצם. נציגיהם ביקשו מהמלך שיתיר להם להישאר שם.

המלך הצביע על כוס מלאה מים שעמדה על השולחן ואמר, "כשם שהכוס הזאת מלאה מים, כך מלאה ממלכתי בבני אדם. אין לנו מקום להוסיף עוד."

מנהיג הפליטים הוסיף למים כפית סוכר ובחש בהם.

"כשם שהסוכר הזה התמזג במים והמתיק אותם, כך יתמזגו בני דתי בקהילה וימתיקו אותה."

כדאי להבין שכל אחד מאיתנו עשוי להיות במקומו של המלך אך גם במקומו של מנהיג הפליטים, ולחשוב איך יוכל להמתיק את חייהם של אחרים.


בכנס אחד ניגש אל גנדי איש הממשל הבריטי והגיש לו מעטפה שמנה. המכתב היה ארסי ומלא אמירות מופרכות. גנדי שלף את הסיכה שחיברה בין דפי המכתב, ראה שבאף אחד מהם אין די מקום לכתיבת תשובה והשליך הכול לפח.

למחרת בבוקר שאל הכותב את גנדי אם קרא את המכתב, ומהי תגובתו.

"שמרתי את שני החלקים הכי יקרים של המכתב. את המעטפה ואת הסיכה שהחזיקה את הדפים. כל השאר היה זבל."

זה סיפור מצחיק, והוא חושף אמת עמוקה יותר. אנחנו מבזבזים את השכל שלנו ואת הזמן שלנו על שטויות ושוכחים ממה שחשוב באמת.

גנדי לא בזבז את זמנו על ריבים.


צעיר בלגניסט אחד חי לבדו בדירה קטנה. אף פעם לא ניקה ולא סידר, הכול היה מלוכלך. בכיור היו ערימות שהגיעו עד התקרה. הוא ידע שהדירה שלו מטונפת, אבל הניח שאם לא יזמין אורחים, איש לא יידע.

יום אחד פגש בחורה והתאהב בה. הם החלו להיפגש, אבל מעולם לא אצלו. הם טיילו בגנים, שוחחו ליד הנהר, ויום אחד היא קטפה ורד אדום יפהפה ונתנה לו אותו.

אפילו הבחור הזה הבין שמתנת אהבה כזו ראויה לחיות בכבוד המגיע לה. הוא ניקה אגרטל מלוכלך ושם בו את הורד. האגרטל הנקי היה נראה מוזר על השולחן מלא האבק אז הוא ניקה גם את השולחן. משם הדרך לניקיון ולסידור החדר כולו. הוא שטף את הרצפה. הוא הדיח כלים. האיש רצה שכל סביבתו תתאים ליופיו של הורד.

מעשה קטן של אהבה שינה את חייו.


אישה אחת שגרה במנהטן סיפרה לארון על חוויה שעברה. זה היה כמה שנים אחרי אסון התאומים, והיא עבדה קרוב לעגלת אוכל מגניבה בה קנתה כל יום בננה מהמוכר הנחמד של דוכן הפירות. היא העריצה את החריצות שלו – הוא היה קם לפני השמש כדי לקנות פירות טריים בשוק, ועמד שם עד הלילה בחום וגם בקור.

"יש לי שני ילדים קטנים ואני רוצה שיהיה להם סיכוי להצליח בחיים," הסביר את שעות העבודה הארוכות שלו. הם שוחחו לעתים קרובות והשיחות איתו נתנו לה אנרגיה לעבודתה שלה.

בוקר אחד סיפר לה שהעבודה שלו השתלמה והוא נוסע לכמה חודשים לבקר את משפחתו ולהביא לה כסף.

"איפה הבית?" היא שאלה.

"באפגניסטן." הוא ענה.

היא לקחה צעד אחורה, המומה. היה לו מבטא זר ועור כהה, אבל בגלל שהיה חביב וטוב לב היא לא חשבה שהוא האויב.

ואז היא הבינה שהוא לא האויב.

היא הבינה שהוא כמו כל אדם אחר, אלא שנולד במדינה מסוכנת.

רובנו היינו רוצים לחיות חיים טובים לנו ולמשפחתנו ולחיות כשווים. האישה הזו הבינה לבסוף שלא משנה מה אומרים לנו על אחרים, החוויה האישית שלנו היא זו שצובעת את המציאות.

מהטמה גנדי נהג לומר "גרם של עשייה שווה יותר מטונות של לימוד."


מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

Coaching for life / Paul Annacone

על קצב 2

על קצב

על דקות משחק וקבוצתיות

על ספציפיות

על תקשורת

Mastery teaching / Madeline Hunter

יום הולדת שנתיים לאתר

Coach / Michael Lewis

טיפים לאימונים בקיץ (אבל לא רק)

חזרות

שתי ערימות

על אימונים אישיים בקיץ

התו הלא נכון

כל יום קצת

אלוף העולם ליום אחד

ראשונה / יעל ארד

Win or learn / John Kavanagh

11 מאפיינים של מורים אהובים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם אורן עמיאל

שנה של אימונים לצד רוי וויליאמס - 2

שנה של אימונים לצד רוי וויליאמס - 1

על קבלת משוב - חלק 2

Thanks for the feedback / Stone & Heen

קארים עבדול ג'באר וג'ון וודן על תהליך רוחני

עונג שבת - טים דאנקן

סיפור על טים דאנקן

Make Good Art / Neil Gaiman

לאף אחד לא אכפת

כישלון להתכונן הוא הכנה לכישלון

דברים שכדאי לדעת על אימונים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם אוהד רדקו

על ספורטאים ואובססיה

איך משפיעה רוטינה על ההתקדמות בספורט?

חוזה ל-10 ימים

ג'ניפר קפריאטי על לחץ

ג'ף בזוס על סטנדרטים גבוהים

אריסטו או סוקרטס

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם שגיא ברעם

איך להתאמן באופן עצמאי

על כישלון

עקרונות האימון של דין סמית'

מה חשוב בספורטאים ברמה גבוהה

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 3

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 2

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 1

A coach's life / Dean Smith

רוי וויליאמס פורש מאימון

במדבר

חופש מ... וחופש ל...

קיר

The infinite game / Simon Sinek

הרהורים עצמיים

מה עושים כשאין אנרגיה?

The sixth man / Andre Iguodala

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם נטע קרומר

לטפל בסחלב

טיפים לאימון קליעה

על "יום האישה"

גישת ההגבלות - מקורות נוספים

מומחים יודעים לאן להסתכל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם לירן וקנין

מומחים לא מסתכלים על הכדור

לאן מומחים מסתכלים?

עונג שבת - מאגסי בוגס

The boys of Dunbar / Alejandro Danois

דברים שמאמנים עושים

Raise your game / Alan Stein Jr

דברים שכדאי לדעת על אנשים מופנמים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמרי שוורץ

שיחות מטורפות – מעשי זן / יעקב רז

מה עובר לקוורטרבק בראש

כשהחלטה הופכת להרגל

מתי שופטים החלטה?

קבלת החלטות בתוך תרגילי אימון

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם תומר גוטמן

הלב הנבון / ג'ק קורנפילד

להתאמן כמו במשחק, לשחק כמו באימון

המשחק של אנדר / אורסון סקוט קארד

שנה למותו של קובי בראיינט

חוויות ותובנות מתואר שני באוסטרליה - 2

על קשיחות

עיניים משקרות

אימון אקראי על ידי גיוון ספורטיבי

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמית רחמילביץ

על מנוחה ולמה היא חשובה

חשיבות הציפייה

חשיבות זמן התגובה

ג'ורדן, מאלון וקבלת החלטות בספורט

התאוריה של קבלת החלטות בספורט 2

על שינה וזיכרון

Players first / John Calipari

סוגים שונים של קבלת החלטות בספורט 1

שינה ורשתות חברתיות

התיאוריה של קבלת החלטות בספורט 1

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם יונתן אלון

סיכום 2020 באתר

חוב שינה והשלמת שעות שינה

שינה ומכשירים אלקטרוניים

5 מיתוסים על שינה

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג