מהו קשב, איך הוא משפיע על ביצוע בספורט? תאוריות, מודלים והמלצות / רוני לידור וגל זיו.
פרק 8 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
ספורטאים נדרשים להפגין את הביצועים שלהם תחת לחץ.
לחץ מהיריבה, לחץ של קהל, לחץ של תקשורת ולפעמים גם לחץ פנימי.
במיומנויות מוטוריות סגורות (כמו קליעת עונשין בכדורסל או קליעה למטרה), הספורטאי לא תלוי באחרים על מנת לבצע פעולה שהתאמן עליה אלפי פעמים.
במיומנויות מוטוריות סגורות (כמו במשחקי כדור שונים בהם תנועת היריבים אינה צפויה ואינה חוזרת על עצמה) הספורטאי נדרש להגיב למתרחש ולפעול בהתאם.
חלק 1 - מהי יכולת קשב?
הקשב עוזר לנו להחליט מה חשוב.
במיומנויות סגורות אפשר להתמקד בהיבט אחד או במספר מועט של היבטים והקשה יחסית מצומצם.
במיומנויות פתוחות נדרש קשב מפוצל, למשל שחקן כדורגל שמכדרר במתפרצת וצריך לקחת בחשבון גם את חבריו לקבוצה וגם את שחקני ההגנה כאשר הוא מחליט אם להמשיך לכדרר או למסור ולאן.
חלק 2 - תאוריות ומודלים של קשב.
תיאוריה 1 - Distraction Theory.
כאשר מבצעים בסביבה מלאת גירויים, קיימת אפשרות שגירויים שאינם רלוונטיים למשימה יסיחו את הדעת ויפחיתו את יכולת הביצוע. זה קורה במבחנים, זה קורה בדקות אחרונות של משחק צמוד, זה קורה כאשר מגיע אדם חשוב לצפות במשחק או כאשר מגיע קהל רב והספורטאים/ות לא רגילים לכך.
תיאוריה 2 - Explicit Monitoring Theory.
ספורטאים/ות מיומנים מצליחים לבצע בצורה אוטומטית וזורמת מיומנויות מורכבות בסביבה לחוצה.
כאשר הם מתחילים להפנות קשב לעצמם ולביצוע שלהם, רמות האוטומטיות והזרימה פוחתות, והביצוע הופך להיות פחות טוב.
מודל ארבע-ממדי של Nideffer.
מתבסס על החלוקה לקשב רחב/צר ולקשב פנימי/חיצוני.
1. קשב רחב חיצוני: מידע כללי שאינו מתמקד בגירוי מסוים.
2. קשב רחב פנימי: מידע מהסביבה משמש את המבצע לניתוח פנימי של המצב.
3. קשב צר חיצוני: תשומת לב לתהליך הביצוע של הפעולה עצמה.
4. קשב צר פנימי: הפניית קשב פנימה לטובת חזרה על תהליך מדויק שעומד להתבצע.
מודל דו-ממדי של Wulf.
מיקוד קשב פנימי: הספורטאית מפנה קשב לתנועות שהגוף שלה מבצע - יישור היד, סיבוב הגוף וכד'.
מיקוד קשב חיצוני: הספורטאית מפנה קשב החוצה - לכדור, לרשת וכד'.
מיקוד קשב חיצוני הוכח כיעיל יותר במחקרים רבים, ומיקוד הקשב החיצוני למטרה רחוקה (למשל סל או גומת גולף) עדיף על פני מיקודו למטרה קרובה (הכדור).
עם זאת, מתאמנים בעלי העדפה ברורה לסגנון קשב צריכים לקבל יחס, כי ביצוע בניגוד לסגנון קשב מועדף גם יגרום לביצוע פחות טוב.
למה מיקוד קשב חיצוני עדיף?
השערה ראשונה: מיקוד קשב פנימי מפריע לתהליכים אוטומטיים במערכת העצבים ומגביל את היעילות.
השערה שנייה: מיקוד קשב חיצוני מקטין את כמות המידע שיש לעבד (אין צורך לעבד תנועות גוף) ועוזר ליעילות הביצוע.
למשל, מיקוד קשב חיצוני (החלק האחורי של טבעת הסל) הראה ביצועים טובים יותר בקליעות עונשין בכדורסל לעומת מיקוד קשב פנימי (תנועת כף היד).
מחקרי המשך יכולים לעשות עבודה טובה יותר במדידת כמות גדולה יותר של משתתפים והשוואתם לקבוצות ביקורת.
מה מבדיל בין מתחילים לבין מומחים בעיבוד מידע בזמן ביצוע?
א. מומחים משתמשים במבנים מאורגנים ומפעילים זיכרון עבודה ביעילות רבה יותר ביחס למתחילים. כך נחסך זמן בקבלת החלטות במצב נתון.
ב. מומחים סורקים את המרחב בצורה יותר יעילה ומתמקדים באזורים רלוונטיים יותר לביצוע. הם גם מסוגלים להתעלם ממסיחים (כמו חברה לקבוצה שקוראת לכדור).
ג. מומחים מפגינים יכולת ציפייה שנובעת מהניסיון שלהם במשחק.
ד. מומחים מנצלים את הזמן שיש להם (ראו סעיף א) כדי לתכנן פעולות לטווח רחוק יותר.
חלק 5 - המלצות למאמנים ולספורטאים.
1. שימוש במיקוד קשב חיצוני הוא עדיף, בתנאי שיש מעט ניסיון. כדאי לשים לב להעדפות הספורטאי/ת ולהתחשב בכך.
2. התאמת סביבת האימון לסביבת המשחק. מכירים את זה שמבקשים שקט בזמן אימון? אז במשחק אין שקט. למה שרק במשחק נצטרך להתייחס למסיחים מהצד?
3. התאמת סביבת האימון למצב המשחק. במשחק הוא לא חייב רק למסור או רק לכדרר. הוא יכול וצריך להחליט. טוב נעשה אם תרגילי האימון שלנו יכללו זאת.
4. רצף אירועים דומה למשחק - כלומר אקראי. אם הספורטאי יודע מה בא קודם ומה לאחר מכן, אנחנו הופכים את המיומנות לסגורה - והמשחק אינו סגור.
5. להשתמש בוידאו או בצפייה מודרכת בזמן משחק חי כדי לקדם את הציפייה. יש להתאמן על האלמנטים שנצפו גם במגרש.
