Deep work / שעמום ומדיה חברתית

עוד אסטרטגיות להימנע מהסחות דעת ולנצל את החיים לטובה.

צילום:

זה הפוסט השלישי בסדרה.

הפוסט השני כאן.

שעמום.

יותר קל להתרכז כשאין הסחות דעת, אבל זה לא מספיק.

אנחנו נתקלים בשעמום, ומיד המוח שלנו נכנס לסטרס ומחפש את המסך הראשון שהוא רואה.

בלי היכולת להתקיים בתוך שעמום, לעולם לא נצליח למצות את הפוטנציאל של deep work.

למה? שתי סיבות:

1. זה מעייף לעשות deep work, לפעמים צריך לעצור רגע ולתת למוח להירגע, ואם אנחנו לא מתנתקים מהמסך יהיה לנו קשה.

2. אם אנחנו מרגישים "בגמילה" ואנחנו לא יכולים עם העובדה שמשהו קורה בחוץ ואנחנו לא חלק ממנו, אנחנו נתקשה לייצר deep work.

Don’t take breaks from distraction

take breaks from focus

במקום "לעבוד" בהסחות דעת שישה ימים ולנוח ב"שבת" של פוקוס, נעשה ההיפך. נהיה בפוקוס שישה ימים, וניתן שבת קטנה למוח שלנו.

מה שמוביל אותנו לפרק על מדיה חברתית.

היא כל כך נוכחת בחיים שלנו וכל כך ברורה מאליה, שאנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו איך אפשר (וגם למה צריך…) בלעדיה.

לפני שנה הייתי בפייסבוק 8 פעמים ביום. נכנס, גולל, מפרסם, קורא, מגיב.

בחודשים האחרונים אני כותב פחות בפייסבוק ויותר במקומות אחרים - קורסים, הספר שלי ועוד - ויש לי פחות סיבות להיכנס לפייסבוק. כשאין לי את ה"תירוץ" לבדוק מי הגיב ומה אמרו, יש לי פחות צורך. אבל עכשיו אני גם גולל פחות שם. כי רוב מה שקורה במדיה החברתית אלה לא דברים שהייתי מתעניין בהם אם הם לא היו במקרה מופיעים לי מול הפרצוף.

אז אני פשוט נמנע מלעזור להם להופיע לי מול הפרצוף ואני לא מרגיש תחושת מחסור.

לקחתי את העצה מהספר: פייסבוק (וכל האחרים) הוא כלי.

אני יכול להשתמש בכלי הזה כדי לפרסם את הכתיבה שלי, כדי למצוא אנשים שיהיה לי כיף לתקשר איתם, וכו'. אבל לפעמים זה גם שואב לי זמן שאני יכול לקרוא בו, או להתאמן, או לכתוב. וזה לא טוב לי.

זה שימוש לא נבון בכלי.

אז אם היתרונות עולים על החסרונות, פייסבוק (וחבריו) יישאר בחיי, אבל בתור כלי.

הסופרים המובילים בעולם (למשל, מייקל לואיס ומלקולם גלדוול), לא כותבים בטוויטר. 

זה שואב מהם אנרגיה, זה לא מעשיר אותם, והם רוצים את הזמן הזה כדי לעסוק במה שהם אוהבים - לכתוב.

חשוב לזכור: תשומת הלב שלנו והריכוז שלנו הם משאבים מוגבלים.

אנחנו רוצים להפנות תשומת לב וריכוז לדברים שיעזרו לנו להתקדם לכיוון המטרות שלנו.

כל דבר אחר הוא בזבוז משאבי ואנרגיה.

- אז זה אומר שצריך כל היום לעבוד?

לא, ברור שלא. אולי אחת המטרות שלנו היא להיות הורים מעולים לילדים שלנו. פייסבוק וטוויטר לא יעזרו לנו בזה, נכון? עדיף לשים אותם בצד.

אסטרטגיה נחמדה ליישם ולבדוק מה חשיבות ומה משמעות המדיה חברתית בחיינו:

להפסיק להשתמש בכל אלה ל-30 יום. טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט, טיק טוק, טלגרם. כולם. אבל לא להגיד לכולם שמפסיקים. פשוט להפסיק.

אחרי 30 יום לשאול שתי שאלות:

1. האם 30 הימים האלה היו משתפרים בצורה משמעותית אם הייתי משתמש במדיה החברתית הספציפית?

2. האם מישהו שם לב שאני כבר לא שם?

אם התשובה לשתי השאלות האלה היא "לא", אז אין צורך לחזור להשתמש בהן.

ארנולד בנט הציע כבר לפני יותר מ-100 שנה להסתכל על היום שלנו בתור שני ימים.

יש את היום בו אנחנו מפרנסים את עצמנו ואת המשפחה שלנו.

בסוף היום הזה אנחנו חופשיים לעשות מה שנרצה עם שאר 16 השעות שנשארו לנו.

אפשר לישון. אפשר לשחק טניס שולחן. אפשר לכתוב ולקרוא. אפשר לעבוד בגינה.

לטפח את עצמנו בשעות שמאפשרות זאת.

עוד דרכים להימנע מעשייה שטחית:

לקבוע בלוז כל דקה.

כל דקה?

כל דקה.

אנחנו גרועים בהערכת זמנים:

אנחנו חושבים שאנחנו ישנים פחות ממה שאנחנו באמת ישנים. אנחנו חושבים שאנחנו במדיה חברתית פחות ממה שאנחנו באמת. אנחנו עובדים הרבה פחות ממה שאנחנו מספרים לכולם שאנחנו עובדים.

אבל כל דקה?

כל דקה.

מה שמשנה זה לא מה שכתוב בלוז. מה שמשנה זה שנעצור מדי פעם ונשאל את עצמנו בצורה מודעת "מה הדבר שאני הכי צריך או רוצה לעשות עכשיו?"

יכול להיות שכתבתי ב-9:30 א', אבל התעורר הצורך לעשות ג'. אז אני אעשה ג', ואתקן את המשך הלוז שלי לאותו יום בהתאם.

אבל אני תמיד אחזור ללוז ואדע מה אני רוצה וצריך לעשות.

תנסו!

תספרו כמה דקות (או שעות) ביום אתם משקיעים בטלוויזיה, רשתות חברתיות, וכל דבר אחר שלא מקרב אתכם למטרה שלכם.

ואז תשאלו את עצמכם אם אלה החיים שאתם באמת רוצים.

חוששים לפספס משהו מעניין?

כתבו לאנשים - חושבים שיכולים לעניין אותי? שלחו לי מייל לכתובת interesting @ gilad-armon.com ואם זה מתאים ללוז שלי ולתחומי העניין שלי אני אענה. (לי ספציפית אין כתובת מייל כזו, אבל הבנתם את הרעיון ויכולים להשתמש בו)

מי שאין לו הצעה מעניינת לא יקבל תשובה. חסכנו לעצמנו זמן.

טים פריס כתב שכדאי לנו לפתח הרגל של לתת לדברים קטנים ורעים לקרות.

אם לא ניתן לדברים קטנים ורעים לקרות, לא נדע מה הדברים הגדולים שיכולנו להשיג.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

עקרונות משחק

פיתוח שחקנים עדכני

מיישמים CLA בכדורסל

מדוע למידה היא לא לינארית

כוחה של תפיסה

מהי מיומנות?

להתגבר על הסטטוס קוו

Transforming basketball / Alex Sarama

The courage to teach / Parker Palmer

My turn - על כדורגל ואימון

My turn / Johan Cruyff

לאמן ביעילות במשחקים

מה זה IZOF

לוודא מוכנות לתחרות

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג