מיטל

סיפור אמיתי שקרה לפני כ-15 שנה.

צילום:
Will Shirley on Unsplash

אני לא בטוח לגמרי איך זה קרה, גם לא זוכר בדיוק מתי. קיץ 2005 יהיה הגדרה טובה ככל הגדרה אחרת. למגרש מלא בילדים בני 15 היא הגיעה. בת 11. כדורסלנית.


לרוב מלווה באביה; איש יקר, לא מגולח, מעיל דובון מעל חולצת כפתורים משובצת וג'ינס פשוטים. תמיד עם שקית ובקבוק מים בשבילה. מה חשב לעצמו כשלחץ לי את היד בפעם הראשונה איני יודע, אבל לבחור בן 21 לחיצת יד חמה כזו היתה דבר שלא בשגרה, מה גם שהורים לא הרבו לבקר במגרש.


ובכן, לומר שהורים לא הרבו לבקר במגרש יהיה לשון המעטה. את מספר הפעמים בהן הורים הגיעו למגרש, יוסף טרומפלדור יכול למנות על אצבעות שתי ידיו. והנה, אותה אחת. אותו אב. פעמיים בשבוע.


מעניין, אמרתי לעצמי; אצטרך לשים עין. המשכתי ללחוץ את ידו בכל פעם שהגיע, יודע שמתחיל במגרש שלי משהו שעוד לא קרה לי. היא המשיכה להגיע יחסית בקביעות, אביה לא מלווה אותה יותר. כנראה חש בנוח עם זה שהיא חשה בנוח. למגרש באו בקביעות ילדים מגיל 13 עד 16. לפעמים אף מבוגרים יותר. בקיץ, כשהיו כמה עשרות ילדים ונאלצו להזמין, עשיתי צעד חשוב; החלטתי שגם אם אצטרך להפסיד נוכחותם של כמה מהשחקנים (המגרש הפך למקום הבילוי של שחקני הליגות הצעירים לחודשי הקיץ), אשלב בין הצעירים (13-14) לבין הבוגרים יותר (15-16).


טוב ויפה. ומה עושים איתה? בת 11. וכאן אירע הדבר שבזכותו אני מספר לכם סיפור זה. תוך כדי התעלמות מוחלטת מהעובדה ששנתיים לפחות הפרידו בינה לבין השחקן הצעיר במגרש, תוך כדי אדישות מופגנת לעובדה שחבריה למשחק רחבים וגבוהים ממנה באופן מרשים ומעורר יראה, בהפגנתיות-לא-מודעת-לעצמה-כמעט היא עלתה לשחק.

ללא אימה.


מה עושים שחקני הליגה וחבריהם-גדולי-הגוף במצב שכזה?

משתאים כמובן; "גלעד!" (במלרע) "מה הבאת לנו שוב ילדים קטנים?"

תוקפים (בשקט, למדו נימוסים בבית);
"תוציא אותה!"

מפגינים; "לא משחק איתה!"

ולבסוף, מה עושים?

משחקים איתה. אחרי כמה התקפות גם מוסרים לה. הכדור לא פוגע בטבעת. איירבול.


ללא יראה.


יותר מזה להצדיק את השתאותם, התקפתם עלי, הפגנתם כנגד המצב?

בהתקפה העוקבת הכדור הגיע אליה בטעות והיא זרקה שנית לסל. הכדור לא נגע בטבעת.

סוויש. ועוד רבים אחריו.

בתחרות הקליעות מחוץ לקשת היא הפתיעה כשעברה שלב. קלעה שלשה, מה תאמרו על כך?

בת 11, כן?


דמיינו גור אריות הנכנס לזירה מלאה גלדיאטורים. גור אריות יודע שהוא אריה. גלדיאטורים, מגודלים ככל שיהיו, לא יפריעו לו לממש את ייעודו כמלך החיות.

"ויאמר דוד אל שאול רועה היה עבדך לאביו בצאן, ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר. ויצאתי אחריו..." (שמואל א', י"ז, 34-35)


ללא חשש.


כמו דוד, יוצאת למגרש של הגדולים. פוגעת ישר במצח.


עם בוא ספטמבר זכיתי פחות ופחות להגיע למגרש. הסיבות שונות ומגוונות.

כששבתי, גיליתי שלא הרבה נשתנה, ועם בוא האביב זכיתי לראותה שוב.

גבוהה יותר, שליטה טובה יותר בכדור. החלטתי לדחוף ולראות מה יקרה. בתקופה הראשונה לאחר שחזרתי החלטתי שאשחק איתה כמה שאוכל, ואתן לה את המפתחות, כמו שאומרים. בהתחלה היה לה קצת מוזר:

"גלעד, אני לא רוצה"

"את רוצה, את רוצה" היתה התשובה, כשבתוכי ההרגשה "גם אם את לא רוצה, את חייבת, לעזאזל. את טובה מדי מכדי לא לרצות".

הייתי מספר למי שרצה לשמוע שהיא תהיה בנבחרת ישראל, שכשרון כזה לא רואים כל יום. אומר את האמת, לא מכיר שחקניות בגילה, לא בחולון ולא בארץ. החולשה שלי נובעת מהסיבה הפשוטה והכה-קלה-לפספוס: היא בת 11, והיא משחקת עם בנים מבוגרים ממנה ב-3-4 שנים.


ללא מורא.


בהתחלה לא ספרו אותה. לא לחצו על כל המגרש. לא נצמדו. רימו עליה בהגנה כדי שיוכלו לעזור.

הם נענשו; עם הקרש, בלי הקרש, צעד וחצי, חדירה ועצירה, ממתפרצת, ממסירה, מריבאונד התקפה תועה. והמשיכו לא לספור. לזלזל. להמעיט בערכה.

אז נענשו; חלק, עם טבעת, מהצבע, מרחוק, אחרי סבסוב, בזריקת וו של ילדה-שלא-מגיעה-לסל, מעל ידיים מושטות-מופתעות: איך היא ממשיכה לזרוק?!

ואני ממשיך לדחוף: לתת את הכדור בידיה הקטנות, שתתנסה בהובלת התקפה.


ללא פחד.

ערב אחד איבדה ארבעה כדורים רצוף לפני שעברה את החצי. ככה זה שהגלדיאטורים מבינים שהגור הזה נושך. אז עצרנו שנייה. פסק-זמן-לא-שגרתי-תוך-כדי-משחק. כמה הערות על לא לוותר, על מבט קדימה, על ניהול משחק ללא הכדור.


שתי ההתקפות הבאות עברו ללא איבוד ועם שני סלים לקבוצה שלנו.

היכולת ללמוד תוך כדי משחק שמורה לגדולים באמת. הרצון ללמוד ולהשתפר מסמן גדולה. יכולת מנטלית כזו לא מוצאים בכל מגרש, לא מגלים בכל ילדה בת 11.

כשהאור במגרש כבה, שנייה לפני שהולכים איש-איש לביתו;

"גלעד, תביא זריקה אחרונה".

סוויש.

תנו לחיצה כאן כדי לעקוב אחרי דף הפייסבוק של 'סימני דרך', הספר שכתבנו.

מי זה "כתבנו"? על מה הספר? תיכנסו ותדעו...

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

A season on the brink / John Feinstein

גנבת האושר

כשהכיסא עף למגרש

האם יש טכניקה אידאלית?

ניהול משחק בגילאים צעירים

שני נילים ותסמונת המתחזה

זה הבית שלי

זום אאוט

הסתברויות במקום ציפיות

מה אני עושה כשאני מתרגש

קל להיות עסוקים

Playing for keeps / David Halberstam

דרך הקאיזן / ד"ר רוברט מאורר

איך לקרוא יותר טוב? חלק 2

השפעת דברי המאמן על המשחק

איך לכתוב יותר טוב?

איך לקרוא יותר טוב?

סיכום עונה בקבוצת הנערות

טיפ טיפ, פוסט #2

נקודת מבט

אפקט דאנינג-קרוגר

תסמונת המתחזה

האם אני טוב/ה מספיק?

שימוש נבון בווידאו

לתת פתרון או לא?

Myths of sport coaching 2,5,10

הבנה/מהירות/הנאה - בחרו 2

טיפ טיפ, פוסט #1

Myths of sport coaching 1,4,9

על עצב וזיכרון

על עלים ועל הסתגלות

על השפעה ארוכת טווח

מולטי טאלנט

בתוך הראש שלנו

להתייחס לאדם כמו שהוא יכול להיות

על אימון והפקה מוזיקלית

על חשיבות המסע

ממבט ראשון / מלקולם גלדוול

10 מחשבות על להיות שוליה

עונג שבת - ג'ון סטוקטון

Assisted / John Stockton

שיווי משקל נאש

דרכים ליצור מזל - 6

Range VS Peak

הספר Peak - האם 10000 זה מספיק?

סיפורים על פופוביץ'

האתגר בכתיבה / טה-נהיסי קואטס

גריט - פרק 12 - תרבות של גריט

גריט - פרק 11 - איפה צומח גריט?

גריט - פרק 9 - תקווה

גריט - פרק 8 - תכלית

גריט - פרק 7 - אימון

גריט - פרק 6 - עניין

חשיבות הכתיבה וסיכום האימון

גריט - פרק 5 - איך מצמיחים גריט?

גריט - פרק 4 - כמה גריט יש לך?

גריט - פרק 2+3 - מאמץ וכישרון

גריט - פרק 1 - פשוט לבוא.

Grit / Angela Duckworth

do your job

פוסט סיכום יום הולדת

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עודד קטש

טיפים ללמידה 48-50

טיפים ללמידה 45-47

טיפים ללמידה 43-44

טיפים ללמידה 42

טיפים ללמידה 40-41

Red and me / Bill Russell

טיפים ללמידה 37-39

תובנות ממשחק הכדורסל - קריסטל דיינג'רפילד

טיפים ללמידה 34-36

טיפים ללמידה 31-33

טיפים ללמידה 28-30

טיפים ללמידה 25-27

טיפים ללמידה 22-24

טיפים ללמידה 19-21

טיפים ללמידה 16-18

טיפים ללמידה 13-15

טיפים ללמידה 10-12

טיפים ללמידה 7-9

טיפים ללמידה 4-6

טיפים ללמידה 1-3

The little book of talent

מי מפתח אצלנו מיינדסט?

מיינדסט ומערכות יחסים

ג'ינו אוריימה - הפלייליסט המלא

מיינדסט - תבנית חשיבה של מנהיגים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם ליאת גלר

מיינדסט - תבנית חשיבה של אלופים

מאסטרקלאס במשחק עם סמואל ל. ג'קסון

Geno / Geno Auriemma

מיינדסט - על יכולת והישגים

מיינדסט - בתוך תבניות החשיבה

Mindset / Carol S. Dweck

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 7

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 6

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 5

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 4

למה ילדים מסוימים מתחילים לדבר מוקדם מאחרים

משחקים יפה עם אחרים

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג