מהי חרדה ואיך היא משפיעה על הביצועים שלנו? / ג'ון-צ'ארלס לבו, איתי בסביץ ורועי סמואל.
פרק 5 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע תאוריה ויישום."
חרדת ביצוע היא מונח נפוץ בפסיכולוגיה של הספורט. בעבר לא הייתה הפרדה בין חרדה לבין עוררות, אך המחקר התקדם מאז ועולם הפסיכולוגיה של הביצועים יודע לנצל את היתרונות של העוררות לצד חסרונותיה. קודם הגדרות:
עוררות: רמת פעילות פיזיולוגית, שנעה על הרצף בין שינה עמוקה לבין התרגשות קיצונית. לעוררות אין ערך חיובי או שלילי ולכל אדם אזור עוררות אידיאלי משל עצמו.
חרדה: תחושה של עצבנות ומתח המיוחסים להפעלה או לעוררות של האורגניזם. התחושה הסובייקטיבית עלולה לעורר הקשר שלילי לחרדה, אך היא עשויה גם לעזור לאדם ולהפעיל אותו כדי להימנע מאסון - אמיתי או מדומין.
המחקר מבדיל בין חרדה מצבית לחרדה תכונתית. מצבית - רגע נתון, הרגשה משתנה. תכונתית - הרגשת איום במגוון מצבים שלא אמורים לאיים.
המחקר גם מבדיל בין חרדה גופנית לחרדה קוגניטיבית. גופנית - מודעות לתסמינים הגופניים, כמו מתח בשרירים, קצב לב ונשימה מוגברים והזעה. קוגניטיבית - דאגה ומחשבות שליליות, קשב ומיקוד משובשים. אחד מהמודלים שייסקר בהמשך מראה שהן נובעות מגורמים שונים וניתנות לטיפול בנפרד.
חרדה ופחד: פחד הוא גירוי ספציפי. חרדה נגרמת על ידי תהליכים של ציפייה ודמיון.
לחץ: לחץ מתרחש כשהאדם יודע שיש פער בין הדרישות שיצטרך לעמוד בהן לבין תפיסת היכולת הנוכחית שלו, וזה מתרחש בסביבה בהן ההשלכות משמעותיות.
תאוריות שונות ניסו להסביר את הקשר בין החרדה לבין הביצוע בספורט.
אחת מהן היא מודל ה-U ההפוך של ירקס ודודסון, שלא מתייחסת להבדלים אינדיבידואליים - למשל, אנשים שפועלים יותר טוב דווקא כשהעוררות שלהם מאוד גבוהה - ולא להבדל בין ענפים - יש ענפים שעוררות נמוכה תאפשר ביצועים טובים יותר וענפים בהם עוררות דומה תגרום להפסד גדול.
תאוריה אחרת היא אזור תפקוד אופטימלי של יורי הנין. היא מסוגלת לדייק עבור ספורטאי בודד, אך גם היא לא מספקת הסבר למה חרדה משפיעה על הביצועים ולא מתייחסת לממדים נוספים.
תאוריית החרדה הרב-ממדית טוענת שחרדה גופנית משפיעה במודל U הפוך ושחרדה קוגניטיבית משפיעה בדרף ישר ויורד - ככל שהחרדה הקוגניטיבית יותר נמוכה, הביצועים יותר טובים. ביקורות על התיאוריה התייחסו לפרשנות החרדה הגופנית כגורם מתווך.
תאוריית ההיפוך טוענת שהפרשנות של הספורטאי/ת היא זו שקובעת את השפעת העוררות על הביצועים והיא משתנה בהתאם לביצועים שלו. אם הוא מפסיד, הוא יפרש עוררות גבוהה כחרדה, ואם הוא מנצח, כהתרגשות חיובית.
מודל כיוון החרדה טוען שהפרשנות של הספורטאי כלפי התסמינים של העוררות גורמת לו להתייחס אליהם בצורות שונות. אם הפרשנות שלו לתסמינים היא חיובית והוא רואה בהם כמועילים, הוא יבצע יותר טוב. אם הוא רואה בתסמינים כפוגעים בביצועים, הם יפריעו לו לביצוע.
נראה שרמת השליטה שהספורטאי תופס שיש לו על המצב היא הגורם המרכזי לפרשנות החרדה ובהתאם גם לביצועים.
מה עלול לתווך בין חרדה לבין הפרעה לביצועים?
צמצום קשב עלול לגרום לפספוס רמזים קריטיים לביצוע.
שרירים במצב מתח לא מבצעים את תפקידם בצורה אידיאלית.
חרדה עלולה להפריע גם לזיכרון העבודה - כלומר ליכולת להחזיק מספר פריטי מידע רלוונטיים לביצוע באותו זמן במוח.
חרדה גם מפנה את הקשב לגוף ומגבירה מודעות עצמית, דבר שעלול להפריע לאוטומטיות הביצוע הקשורה לאיכות שלו.
כיצד בני אדם בכלל וספורטאים בפרט מתמודדים עם חרדה?
א. התמודדות ממוקדת בעיה במטרה להפחית את גורמי הלחץ: תכנון, פתרון בעיות, השקעת מאמץ.
ב. התמודדות ממוקדת רגש במטרה להפחית מצוקה ולהגביר שקט נפשי: תמיכה חברתית, נשימה וגם הכחשה.
ג. התמודדות על ידי הימנעות במטרה להימלט מהמצב: פרישה מתחרות, המצאת כאבים.
התמודדות ממוקדת בעיה מאפיינת ספורטאים ברמה גבוהה יותר, והיא עשויה לכלול גם הכנה מנטלית, ניהול זמן יעיל, דיבור פנימי חיובי, תמיכה חברתית ורוטינות לפני ובזמן ביצוע.
לכל ספורטאי גישה משלו ולכן טוב יהיה להתאים את האסטרטגיות של ההתמודדות לספורטאי עצמו.
עם זאת, התחרות עשויה להציב אתגרים מגוונים או בלתי צפויים, וכדאי לייצר התערבות המשלבת כמה אסטרטגיות ומכינה את הספורטאי למגוון תגובות במצב תחרותי.
