שחיקה בספורט / ירון בריל

מהי שחיקה, איך מודדים אותה ומה עשוי לעזור לספורטאים להתמודד איתה?

צילום:
nikko macaspac on Unsplash

פרק 17 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.

נושא השחיקה (burnout) אצל ספורטאים נחקר בהרחבה במגוון קבוצות גיל, סוגי ספורט ורמות תחרות.

הפרק עוסק במודל הרב-ממדי של שחיקה, בדרכי מדידה ובמחקרים המשלבים שחיקה, מודלים פסיכולוגיים ומרכיבי אישיות, ובוחן רעיונות למניעת שחיקה ולהתמודדות עם התפתחותה.

בעבר נטו לחשוב ששחיקה מושפעת בעיקר מסטרס שמופעל על הספורטאים לאורך זמן. כיום יודעים שגורמים רבים עלולים להשפיע עליה.

ההגדרה הורחבה בהמשך ל"תסמונת פסיכופיזיולוגית המתאפיינת בתשישות גופנית ונפשית, יחס מנוכר כלפי אחרים, תחושה שאחרים מתייחסים בניכור, ירידה ביכולת ובביצועים הספורטיביים, איבוד משמעות בהקשר של הספורט, פיחות בתחושת הערך העצמי ובערך הספורט ובלבול ביחס לתפקיד ולזהות כספורטאי."

רוב החוקרים היום משתמשים בהגדרה המדויקת יותר של ראדק, שהגדיר שחיקה על פי שלושה מימדים רלוונטיים: תשישות גופנית ורגשית, תחושת הפחתה ביכולת הביצוע בספורט ופיחות בתפיסת ערך הספורט. בכל הנוגע לתחושת הפיחות ביכולת, גם נתונים אובייקטיביים לא משפיעים לטובה על הספורטאי/ת.

חשוב לומר שלא כל עייפות פיזית או מצב רגשי שנתפס כשלילי הוא מאפיין של שחיקה או גורם שלה.

לפעמים מפסידים ומרגישים רע, לפעמים תקופת שינה לא טובה או תזונה לא מתאימה עלולות לגרום לתחושות עייפות קיצונית או לפגיעה בביצועים.

דווקא תחושת פגיעה בערך הספורט היא המאפיין הבולט יותר בהקשר לשחיקה.

יש להבדיל בין שחיקה, בין אימון יתר ובין נשירה.

למרות המימד המשותף של התשישות הגופנית, ספורטאית באימון יתר עשויה לשמור על מוטיבציה גבוהה ולהמשיך לאהוב את הספורט.

נשירה עלולה להתרחש לא רק בגלל שחיקה, אלא גם משום גיוס לצבא, לימודים, עבודה, צרכים משפחתיים ועוד.

עד סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת לא היו כלים למדידת שחיקה אצל ספורטאים.

הכלי הנפוץ והמקובל ביותר עד היום הוא שאלון השחיקה (ABQ) שמורכב מחמישה עשר פריטים, 5 לכל מאפיין.

תאוריית ההכוונה העצמית עוסקת בשלושה סוגי מוטיבציה והשפעתם על האישיות.

ספורטאים המציגים מוטיבציה פנימית הם בסיכון נמוך יותר לחוות שחיקה לעומת ספורטאים בעלי מוטיבציה חיצונית.

לעומת זאת, אם פרסים חיצוניים מסוימים חשובים לספורטאי, הם עשויים לעכב את תחושת השחיקה למרות היותם חיצוניים.

פרפקציוניזם עשוי גם הוא להשפיע על תחושת שחיקה, אך גם כאן יש לקחת בחשבון את הסוג שלו.

פרפקציוניזם שנובע מסטנדרט אישי גבוה אינו קשור סטטיסטית לשחיקה של ספורטאים.

פרפקציוניזם הנובע מלחץ סביבתי עלול להוביל לתהליכי שחיקה.

דרכי ההתמודדות שעומדות לרשות הספורטאי תורמות גם הן להשפעת השחיקה על הספורטאי.

ספורטאי בעל כלים אקטיביים (כמו ויסות מאמץ, ניהול חשיבה, התייעצות ובקשת עזרה) הוא בסיכון פחות גבוה לתסמיני שחיקה.

ספורטאי בעל כלים פסיביים (כמו הכחשה, הימנעות ובריחה) חשוף יותר לשחיקה.

גיבוש הזהות שמתרחש במהלך גיל ההתבגרות תורם גם הוא לתחושת השחיקה.

ספורטאית צעירה שמשקיעה את כל זמנה בספורט עלולה לחוות שחיקה שתתלווה לתחושת "כליאה" בספורט.

כליאה היא תחושה של ירידה חדה ברצון להשתתף אך חוסר יכולת לעזוב את הספורט, משום שהוא כל חייהם, ובלעדיו, מי הם?

כאשר הספורט הוא כל עולמם של הספורטאים, הוא עלול לייצר תחושת מחנק.

ספורטאים צריכים שיעודדו אותם לבדוק תפקידים אחרים בחייהם ולפתח זהות מורכבת.

ספורטאים בעלי תשוקה הרמונית (ראו פרק 2 בנושא מוטיבציה התפתחותית) חווים פחות שחיקה מאשר ספורטאים בעלי תשוקה אובססיבית. 

שילוב של תשוקה אובססיבית עם מרכיב זהות חזק כלפי הספורט עלולים לגרום בסיכון גבוה יותר לשחיקה.

גם תקווה ואופטימיות עשויות לתווך תהליך חיובי עבור ספורטאים ולהקטין סכנה לשחיקה.

בעזרת מדידת רמת התקווה ניתן לדעת אם הספורטאים חווים אימון יתר או שחיקה. ספורטאים שמרגישים שליטה בניסיונות שלהם לממש את מטרותיהם עשויים לחוש תקווה גדולה יותר.

למאמנ/ת תפקיד חשוב בתחושת השחיקה אצל ספורטאים.

כאשר ספורטאים מרגישים שהם מקבלים תמיכה מועטת מהסביבה הקרובה להם (מאמן, משפחה, קבוצה) או כאשר הם חווים מערכת יחסים שלילית עם המאמנ/ת שלהם הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות שחיקה.

מאמן אוטוקרטי (כזה שמונע מהספורטאים תחושת אוטונומיה, או מגביל אותה מאוד) עלול להגדיל סיכון לשחיקה.

ספורטאים שקיבלו עידוד לממש את מטרותיהם (ברמה הערכית או המקצועית) נטו לדווח על רמות שחיקה נמוכות יותר.

ספורטאים שהמוטיבציה שלהם נבעה מהצורך לציית או להימנע מתחושות בושה או אשמה היו בסיכון גבוה לחוש שחיקה.

איך מזהים שחיקה?

תשישות - פיזית וגם נפשית, וגם ציניות ומרירות.

כאשר הן מופיעות, יש לחשוד בהופעת שחיקה אחריהן.

איך ניתן להקטין סיכון לשחיקה?

כאמור:

עידוד לפיתוח זהות מורכבת שאינה רק הספורט בו עוסקים הספורטאים.

תחושת אוטונומיה ושליטה עצמית.

פיתוח מרכיבי תקווה ואופטימיות.

פיתוח תחושת סיפוק מהספורט ואהדה כלפיו תוך הבנה של היתרונות האישיים והחברתיים.

עוד פוסטים בנושא שחיקה - בלחיצה כאן.

חזרה לפוסט המרכזי המכיל קישורים לכל הפרקים - לחצו כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

ממוקדים

דום לב והחייאה בכדורסל

11 אליפויות חלק 6

11 אליפויות חלק 5

11 אליפויות חלק 4

11 אליפויות חלק 3

11 אליפויות חלק 2

11 אליפויות / פיל ג'קסון

master the basics

The last season / Phil Jackson

More than a game / Phil Jackson

מתכוננים לגרוע מכל

קשב וביצוע בספורט

How children succeed / Paul Tough

Make it stick

Make it stick - שיפור יכולות

Make it stick - על סגנונות למידה

קריירת הספורט

Make it stick - להימנע מהאשליה שיודעים

Make it stick - להשתמש בקושי

Make it stick - לגוון

Make it stick - להיזכר

Make it stick / Brown, Roediger, McDaniel

Greenlights / Matthew McConaughey

Edge 3

Edge 2

Edge / Ben Lyttleton

מנהיגות בספורט 2

The creative act: A way of being 4

דברים שאסור לפספס בבדיקות על המגרש

The creative act: A way of being 3

The creative act: A way of being 2

מנהיגות בספורט 1

The creative act: A way of being / Rick Rubin

Nudge מתי להשתמש?

Nudge דרכים לעזור

Nudge / Thaler, Sunstein

שבילי המיינדפולנס 4

גישת הקופסה השחורה / מת'יו סייד

שבילי המיינדפולנס 3

שבילי המיינדפולנס 2

שבילי המיינדפולנס / מתי ליבליך

Top dog / Bronson & Merryman

You're not listening / Kate Murphy

נשימה / ג'יימס נסטור

The art of living / Thich Nhat Hanh

מיינדפולנס למתחילים / פדי ברוסנן

ציידים, לקטים, הורים 4

ציידים, לקטים, הורים 3

ציידים, לקטים, הורים 2

ציידים, לקטים, הורים / מייקלין דוקלף

להתמחות בתפקיד שלי / לדעת עוד תפקידים

ממוקדים / ניר אייל

Focus / Daniel Goleman

Sacred hoops 3

Sacred hoops 2

Sacred hoops / Phil Jackson

How to change 4

How to change 3

How to change 2

How to change / Katy Milkman

יום הולדת 4 לאתר

קחו רגע

אל תחמיצו הזדמנות להיות מדהימות

איך לעבוד איתי

מצגת עושים סדר בגישת האילוצים

רעיונות לתרגילים בגישת האילוצים

עושים סדר בגישת האילוצים - 3

עושים סדר בגישת האילוצים - 2

עושים סדר בגישת האילוצים - 1

The Great Nowitzki

עונג שבת - דירק נוביצקי

The Great Nowitzki / Thomas Pletzinger

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג