26 תובנות מתוך הספר הלב הנבון

עקרונות הפסיכולוגיה הבודהיסטית כפי שהם מוצגים על ידי ג'ק קורנפילד בספר הלב הנבון.

צילום:

1. ראו את האצילות והיופי הפנימיים של כל היצורים האנושיים.

המילה "אצילות" אינה מתייחסת לאבירים מימי הביניים ולחצרותיהם. מקור המילה האנגלית "נוֹבֶּל" הוא המילה היוונית "גְנו" (שורש המילה "גנוסיס"), שמשמעה "תבונה" או "נאורות פנימית". המילה אצילות מתארת איכויות גבוהות באדם, שמתבטאות בכך שהופעתו, התנהגותו וערכיו זוהרים, מוערכים, נישאים ויוצאי דופן באיכותם. כיצד נוכל להתחבר אינטואיטיבית אל האיכות הזו באנשים שסביבנו? בדיוק כשם שאיש לא יכול להסביר לנו איך להרגיש אהבה, כך יכול כל אחד מאיתנו למצוא את הדרך לחוש בטוב היסודי שבכל אדם. אחת הדרכים המקובלות היא להסיט את מסגרת הזמן ולראות את האדם שמולנו כילד קטן, צעיר ותמים עדיין. פעם, אחרי עימות קשה במיוחד עם בתי המתבגרת, מצאתי את עצמי יושב ליד מיטתה בעת שישנה בה. רק כמה שעות קודם לכן התווכחנו קשות בנושא התוכניות שלה לאותו ערב, והנה היא שוכבת כאן, ישנה, ותמימותה ויופיה הילדותי גלויים לעין. תמימות כזו מצויה בכל אדם ואדם, אם רק נהיה מוכנים לראותה.

2. החמלה היא טבענו העמוק ביותר. היא נובעת מהוויית הגומלין שלנו עם כל הדברים.

אלאן ואלאס, מורה מערבי בכיר לבודהיזם טיבטי, מסביר זאת כך: "תארו לעצמכם שאתם הולכים על המדרכה ובידיכם שקיות מלאות מצרכים שקניתם במכולת, כאשר מישהו נתקל בכם בעוצמה. אתם נופלים על הארץ והמצרכים מתפזרים לכל עבר. אתם רק מתחילים להתרומם מתוך שלולית של ביצים שבורות ועגבניות מרוסקות וכבר אתם מוכנים לצרוח: אידיוט! מה עובר עליך? אתה עיוור או משהו?' אבל עוד לפני שהספקתם לקחת די אוויר כדי לדבר, אתם רואים שהאיש שנתקל בכם באמת עיוור. גם הוא שרוע על הרצפה בין המוצרים שהתפזרו. בתוך רגע מתנדפת תחושת הכעס שלכם ומתחלפת בדאגה כנה: נפגעת? אני יכול לעזור לך לקום?' מצבנו הוא בדיוק כזה. כאשר אנו נוכחים בבהירות שמוקד חוסר ההרמוניה והסבל בעולמנו הוא הבורות, אנו יכולים לפתוח את דלת התבונה והחמלה. "

3. כשאנו מסיטים את תשומת לבנו מהחוויה אל התודעה הרחבה (זו שיודעת), מופיעה תבונה.

אנחנו מסוגלים להבחין בהבדל בין התודעה לבין כל החוויות והמצבים החולפים, שעולים ונעלמים בתוכה. כל עוד איננו מבינים את הנקודה הזו, אנחנו מתייחסים לכל מצב חולף כאילו היה אמיתי. אולם כאשר מצבים משתנים כמו שמחה או עצב נראים כמו שהם, אנחנו מוצאים את הדרך אל השלווה. אם תוכלו לשהות בידיעה, בתודעה הטהורה, לא תהיה עוד לפניכם עבודה רבה.

במנזר, אג'אן צ'ה הבחין לעיתים קרובות כשהיינו טרודים ברגשי דאגה, כעס, ספק או צער. הוא חייך, משועשע מאוד, ועודד אותנו לחקור: "מי מטיל ספק? מי כועס? האם אתם מסוגלים לשהות בתודעה, המודעת למצבים האלו?" מדי פעם נהג להורות לנו לשבת לצידו של אדם גוסס כדי שנהיה מודעים במיוחד לרגע המסתורי שבו התודעה עוזבת , ואדם שהיה מלא חיים חוזר להיות גופה מתה. הוא נהג לומר: "אם הלכתם לאיבוד ביער, זה לא אובדן גדול באמת. אתם אבודים ממש אם אתם שוכחים מי אתם."

4. זהו את המצבים המנטליים הממלאים את התודעה. עיברו ממצבים לא בריאים למצבים בריאים.

כדי להיות פסיכולוג לעצמך," אומר לַאמה גֶשֶׁה, "אתה לא צריך ללמוד איזו פילוסופיה גדולה. כל שעליך לעשות הוא לבחון את המודעות שלך בכל יום. אתה הרי בוחן דברים חומריים בכל יום: כל בוקר, אתה בודק מה מצב מלאי המזון במקרר שלך, אז למה שלא תבדוק מה קורה בתודעתך? חקירת התודעה שלך חשובה הרבה יותר!" כשאנחנו לומדים להיות קשובים למצבים המנטליים שלנו, אנחנו מתחילים גם לראות עד כמה אנחנו שבויים בדפוסים ובהתניות. מדע הנוירולוגיה המודרני מספר לנו שתגובותינו בעבר נחרטות בסינפסות, אשר מעבירות מסרים בין הנוירונים, מה שמגביר את הסבירות לכך שמסרים דומים ישוגרו גם בעתיד. אם נשים לב לכך, נזהה באיזו תדירות מגיעה תגובה מיידית בעקבות חוויה רגעית. אנחנו עלולים להיות מופתעים מאוד כשנגלה כמה לא-אישיות וקבועות התגובות שלנו. אולם בהדרגה נגלה גם שהקשב מספק לנו אפשרות לבחור בתגובה בריאה יותר.

כפי שלימד אותנו אג'אן צ'ה: "כשיש בנו תבונה, המגע עם החוויה דומה לעמידה מתחת לעץ מנגו עמוס פרי בשל. אנחנו יכולים לבחור בין פירות המנגו הטובים לאלה הרקובים. הכול לטובתנו, משום שברור לנו איזה פרי יגרום לנו קלקול קיבה, ומהם הפירות הבריאים." בעזרת אימוני קשב, נתחיל להבחין בבהירות ולהבדיל בקלות בין הפירות הבריאים והלא בריאים. כשאנו מתרגלים שימוש בקשב מול חוויות נעימות ולא נעימות, נגלה את יכולתו של הקשב לאפשר תגובות בריאות מול כל מה שעולה.

5. תפיסת העצמי שלנו נוצרת באמצעות הזדהות. ככל שניאחז פחות ברעיון העצמי, כך נהיה חופשיים ומאושרים יותר.

על פי הגישה הבודהיסטית הקלאסית, שני מצבים מנטליים יוצרים את תחושת העצמי. הראשון נקרא "השקפת העצמי", והוא מתייחס להיבטים מסוימים של ההתנסויות האנושיות כאל אני, עצמי, או שלי. השני קרוי "השקפה השוואתית" ומשמעו הערכת תחושת העצמי שנוצרת כטובה מאחרים, גרועה מהם או שווה להם. אנחנו יוצרים תחושת עצמי כאשר אנחנו מזדהים עם הגוף שלנו, המודעות שלנו, האמונות, התפקידים והמצבים שלנו בחיים. הזדהות זו מתרחשת באופן לא מודע, שוב ושוב, בכל פעם שאנחנו תופסים את הרגשות, המחשבות וההבנות שלנו כאני או שלי.

נסו לחיות יום בחייכם לא כאילו אתם הדמות הראשית, אלא כאילו אתם הצופים. מי צופה בחייכם? האם זה ההורה שאתם? האם זה התפקיד בעזרתו אתם מפרנסים את המשפחה? האם זה הצאצא של ההורים שלכם? מי צופה?

6. לחיינו יש טבע אישי וטבע כללי. כדי להיות שמחים וחופשיים, עלינו לכבד את שני הממדים הללו.

אם לא נהיה מודעים לתמונה הגדולה, הכוללת, השינויים הבלתי נמנעים בחיים עלולים לגרום לנו הלם. כשאנחנו מאבדים את מקום העבודה שלנו, הקידום שלנו נדחה, אם אנו מתגרשים או כשנולד לנו נכד חדש, כשאנחנו חולים וכשאנו מבריאים - כל הדברים האלו אינם רק אישיים. הם רק צעדים במחול החיים. ההשקפה הרחבה חשובה במיוחד בשעות של משבר קיצוני.

הפרדוקס, כמובן, הוא שאנחנו נזקקים למושגים כל הזמן. עלינו לכבד מושגים כמו לאומיות, בעלות, או את רעיון העצמי, למרות שהם לא מתארים התנסות ישירה כלשהי. התבונה יכולה לעזור לנו להשתמש במושגים מבלי להילכד בהם, מבלי שהם ישטו בנו. עלינו לזכור את כתובת מגורינו ואת מספר תעודת הזהות שלנו, למרות שברמה אחרת לא קיים עצמי נפרד ועצמאי. כשאנו פוגשים אדם, ברור לנו לעין שמושגים כמו גזע, מעמד, או מגדר הם נכונים, אבל הם רק חלק מוגבל מתוך הסיפור המלא. מעבר למושגים, נוכל להביט אל תוך טבעו האמיתי של האדם שניצב לפנינו.

7. תשומת לב קשובה לכל חוויה היא משחררת. קשב מביא איתו פרספקטיבה, איזון וחופש.

קשב הוא תשומת לב. זוהי מודעות מכבדת ונטולת שיפוט. למרבה הצער, לא כך אנו שמים לב בדרך כלל. למעשה, אנחנו מגיבים ללא הרף, שופטים כל דבר ובודקים אם הוא מוצא חן בעינינו, לא לטעמנו, או אם אפשר להתעלם לגמרי מכל מה שקורה. אנחנו מעריכים ובוחנים את עצמנו ואחרים בזרם של ציפיות, פרשנויות וביקורות. במקרים רבים, אנשים שמתחילים ללמוד מדיטציה ומתאמנים בקשב שואפים להגיע לשקט ולשלווה. לרוב, מצפה להם הלם רציני. שעת המדיטציה הראשונה מגלה להם בדיוק את ההפך, זרם סמוי ובלתי נראה של הערכות ושיפוטים מתגלה במלוא העוצמה והחריפות. ככל שנרקמות הדקות, אנו נעים בין קוצר רוח לבין שעמום. אנחנו שומעים דלת נטרקת במרחק ומבקשים שיהיה שקט, ברכינו כואבות ואנו רוצים הקלה, היינו רוצים שתהיה לנו כרית טובה יותר, אנחנו מתוסכלים כי איננו מצליחים לעקוב אחר נשימותינו. אנחנו מבחינים שהשכל שלנו לא מצליח להפסיק לתכנן, אנחנו חווים כישלון. ואז אנחנו נזכרים במישהו שהכעיס אותנו ומתרגזים, ואם אנחנו מבחינים כמה שיפוטיים אנחנו, עולה בנו גאווה על כך שהבחנו בזה.

הקשב מורכב מארבעה גורמים: זיהוי (זה מה שקורה ברגע זה), קבלה (אין משהו אחר, זה מה שיש), חקירה (מעניין למה זה מה שיש), אי הזדהות (זה רגש/מחשבה אבל זה לא אני).

8. קשב לגוף מאפשר לנו לחיות את החיים במלואם. הוא מביא איתו ריפוי, תבונה וחופש.

החברה המערבית של זמננו מטפחת מאוד את ההזדהות שלנו עם המראה החיצוני של הגוף, ומשום כך לא קל לנו לחרוג וללכת אל מעבר לגוף. אנחנו מקדישים כמויות עצומות של זמן לעיסוק במראה שלנו, בבגדים, בתכשיטים ובחיזוק הגוף. אולם גם אם ניאחז בגוף בעוצמה רבה מאוד, הוא יבגוד בנו בסופו של דבר כשנזדקן. אם חיינו מוגבלים להגשמת תשוקותיו של הגוף ואם אנחנו מאמינים שהגוף הוא מי שאנחנו, כשנגיע למצבים של זקנה, מחלות, קשיים גופניים ומוות – נהיה אבודים ומבוהלים. אג'אן צ'ה הסביר: "אנחנו גרים בבית הזה בשכירות. אילו היה הגוף שייך לנו, היינו יכולים להורות לו לא לחלות או לא להזדקן. אולם הוא מתעלם מרצונותינו. על פי התורה הבודהיסטית, אם אתם חיים, זה טוב. וכשמגיע זמנכם למות, גם זה בסדר ...

9. התבונה יודעת אילו רגשות נוכחים מבלי ללכת לאיבוד בתוכם.

"עבודה עם רגשות ראשוניים היא הנתיב הישיר להארה," אמר לי פעם אחד ממורי הבורמזים. זרם רגשות ראשוניים נמצא איתנו תמיד, אבל לא פעם אנחנו טועים לחשוב שהחיים לא אמורים היו להיות כאלו. בסתר ליבנו, אנחנו מאמינים שאם נתנהג לגמרי נכון, זרם הרגשות שלנו יהיה תמיד נעים ולעולם לא נחווה כאב או אובדן. משום כך, כאשר אנחנו חווים רגש כואב, אנחנו מנסים לרוב להיפטר ממנו, וכשעולה בנו רגש נעים, אנו מנסים להיאחז בו. כשעולה בנו רגש ניטרלי, אנחנו נוטים להתעלם ממנו, אנחנו תמיד מחפשים את הרגש הנכון (הנעים) וכל הזמן מנסים לחמוק ולהימנע מהרגשות הלא נכונים (הכואבים), וכשלא נעים לנו, אנחנו מגיבים ללא הרף ומתאמצים להגיע לדבר הנכון. כשאנחנו מחכימים מעט, מתברר לנו שאי אפשר לקבע את זרם הרגשות, רגשות ראשוניים הם פשוט תחושות, וכל יום מורכב מאלפי רגעים שתחושתם נעימה, לא נעימה או ניטרלית, ומה שנכון לגביך, נכון גם לגבי קונדוליסה רייס, הדלאי לאמה, מיק ג'אגר וגם הבודהה. אין רגשות מוטעים או רעים. הרגשות הם חלק מזרם החיים. סילביה בורשטיין, שותפתי לעבודה, כתבה פעם: "איזו הקלה חוויתי כשבאתי לסדנת המדיטציה הראשונה שלי ושמעתי אנשים, שנראו די שמחים, שאמרו דברי אמת בצורה ברורה כל כך: האמת האצילית הראשונה היא שהחיים קשים וכואבים מעצם טבעם, לא מפני שאנחנו עושים משהו לא בסדר."

10. לעיתים קרובות, מחשבות הן חד צדדיות ולא אמיתיות. לימדו להיות קשובים למחשבה במקום ללכת לאיבוד בתוכה.

איך עובדים עם מספר הסיפורים ששוכן בתוך ראשנו? המשוררת האמריקאית מיוריאל רוקייזר כתבה: "העולם עשוי מסיפורים, לא מאטומים". הפסיכולוגיה הבודהיסטית מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים שאנחנו מספרים וללמוד להבדיל בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. כמעט כל מי שניסה לשבת ולעשות מדיטציה מופתע לגלות את התהליך הזה. בעוד אנחנו מנסים להתרכז ולמקד את תשומת הלב שלנו בנשימה, בגוף או בתפילה, זרם של רעיונות, זיכרונות ותוכניות מפריע לנו ללא הרף. זוהי למעשה תובנה יסודית וחשובה, ששמה "לראות את מפל המים". מורה למדיטציה בודהיסטית אמר פעם שהאדם הממוצע חושב שבעה־עשר אלף מחשבות ביום. כמו שבלוטות הרוק שלנו מפרישות רוק, השכל שלנו מפריש מחשבות. המחשבות חושבות את עצמן. ייצור המחשבות הזה אינו רע לכשעצמו. זה מה שהשכל עושה. ראיתי פעם בדיחה מצוירת שבה נראית מכונית נוסעת באחד מהכבישים הארוכים והשוממים במדבר שבמערב ארצות הברית, ולצד הכביש עומד תמרור שמזהיר: "300 הקילומטרים הבאים - המחשבות המשעממות שלך."

כמו כן, אם מישהו יקרא לך כלבה מלוכלכת, אפשר להיעלב, אבל אפשר גם להתבונן לאחור, לראות שאין לך זנב, ולהמשיך הלאה...

11. ישנו לא-מודע אישי וישנו לא-מודע כלל אנושי. הפניית תשומת הלב אל הלא-מודע מביאה הבנה וחופש.

לפני כמה שנים טיילתי להנאתי יחד עם אמי בפארק הגולדן גייט כשלפתע ראינו כלב לברדור שחור דוהר לעברנו. שנינו חווינו רגע של ראייה טהורה וזיהוי של המציאות: זהו כלב. מייד לאחר מכן עלו בתוכנו דפוסי התגובה המקובלים שלנו. בעוד שבתוכי עלתה תחושה חמימה של אהבה לכלב הדוהר, שאוזניו וזנבו מתעופפים לכל עבר, אמי חוותה פחד. כשהיתה אמי בת ארבע היא גרה בביתו של דוד נוקשה מאוד. אחד האיומים הקבועים החביבים עליו היה, שאם היא לא תתנהג כראוי, הוא יכלא אותה במרתף האפל שבו התגורר כלב הרוטוויילר הגדול שלו. כשראתה אמי את הכלב דוהר לעברה, הופעלו בתוכה הזיכרונות, האמונות, הרגשות והתגובות הגופניות הלא־מודעות שלה. היא ראתה את הלברדור החביב והידידותי בתפיסה לא־מודעת של ילדה מפוחדת בת ארבע. במשך שנים רבות לא הבינה אמי מדוע היא פוחדת מכלבים. כעת, משהבינה את מקור פחדיה, היא פוחדת קצת פחות. עם זאת, במובנים רבים היא עדיין לא מודעת להזדהות שלה עם הפחד. הסיפור וההתניה המתלווה אליו עדיין פועלים כאילו היתה ילדה קטנה.

12. ניתן לזהות את הדפוסים הלא בריאים של האישיות שלנו ולהפוך אותם לביטויים בריאים של המזג הטבעי שלנו.

"כשאתה רואה פיסת עץ ישרה, אין טעם לנסות ליצור ממנה גלגל, בדיוק כשם שלא תבחר קרש עקום לשמש כקורת בסיס לגג הבית. הרי לא תתכוון לעוות את איכותו המולדת, אלא לוודא שהוא ימצא את מקומו הנכון."

- צ'ואנג טסו

13. התשוקות נחלקות לבריאות ולא-בריאות. הכירו את ההבדלים ביניהן ואז מצאו את החופש בתוכן.

הבודהיסטים קושרים את שורש התשוקה עם גורם מנטלי ניטרלי המכונה "הרצון לעשות", שמהווה חלק מאנרגיית החיים. כאשר הרצון לעשות מכוון בדרכים בריאות, הוא מביא איתו תשוקות בריאות. כאשר הרצון לעשות מכוון בדרכים לא בריאות הוא מביא איתו תשוקות לא בריאות. המסורת מתארת את התשוקות הלא בריאות, בין השאר, כתאוותנות, התמכרות, שאפתנות מופרזת, הימורים, רדיפת נשים ותאוות בצע. תשוקות לא בריאות גורמות להופעת רכושנות, אגוצנטריות, חוסר סיפוק, כפייתיות, תחושות כמו היעדר ערך עצמי או חוסר סיפוק קבוע, ועוד תופעות שגורמות סבל. תשוקות בריאות מסייעות לנו למצוא מזון ומלבוש ולדאוג לעצמנו, לטפל בילדינו, להתפתח בעבודתנו ולטפח את קהילתנו. תשוקות בריאות מתקשרות לדאגה, הערכה וטוב לב אוהב לאחרים ולעצמנו.

14. אם ניאחז בכעס ובשנאה, נסבול. יש לנו אפשרות להגיב בעוצמה, בתבונה ובחמלה. ללא שנאה.

בדרך כלל, אנחנו מאמינים שבעיות חיצוניות תוקפות אותנו. "היו לי המון צרות בחיי," אמר מארק טוויין, "חלק קטן מהן אפילו התרחש במציאות."

15. האשליה טועה בהבנת העולם ושוכחת מי אנחנו. מהאשליה נובעים כל המצבים הלא-בריאים. שחררו את עצמכם מאשליה והתבוננו בתבונה.

רמה ראשונה: חוסר תשומת לב. טייס אוטומטי. רמה שניה: הכחשה. זה מולנו ואנחנו מתכחשים למציאות. רמה שלישית: תפיסה מוטעית של המציאות. אבל, אם זה לא היה נעים, לא היינו עושים זאת מלכתחילה, ולכן עלינו להיות מסוגלים להיפרד מהאשליה ולראות את המציאות כפי שהיא, לא-נעימה ככל שתהיה.

16. הכאב הוא בלתי נמנע. הסבל אינו בלתי נמנע. הסבל נובע מהיאחזות. שחררו את ההיאחזות ותהיו משוחררים מהסבל.

"הכאב הוא פיזי, הסבל הוא מנטלי. הסבל נובע אך ורק מהיאחזות או מהתנגדות. הוא מעיד על אי רצוננו לזוז, לזרום עם החיים. למרות שבכל חיים יש כאב, חיים נבונים חופשיים הם מסבל. האדם הנבון מתיידד עם הבלתי נמנע ולכן אינו סובל. הוא יודע כאב, אבל הכאב לא שובר אותו. אם ניתן, הוא עושה כל מה שביכולתו כדי להחזיר את האיזון. אם הדבר אינו אפשרי, הוא מניח לדברים להתפתח בדרכם."

- ניסארגדאטה

הסבל דומה לשחיקת ידינו בחבל. עלינו להרפות מן החבל.

17. שימו לב לכוונה והיו קשובים אליה. הכוונה היא הזרע שיוצר את עתידנו.

כשאדם נועץ סכין בגופו של אדם אחר וגורם למותו, שאלו את עצמכם מה הייתה הכוונה שלו. האם אם הוא רופא מנתח שניסה להוציא כדור-אקדח לפני שיגרום לדימום פנימי מסיבי, ובטעות פגע בכלי דם שהוביל לדימום יתר ולמוות? איך הייתם מגיבים לכזו טעות בכזה מצב?

18. הדברים שאנו מדמיינים שוב ושוב בדמיוננו משנים את גופנו ואת תודעתנו. דמיינו חופש וחמלה.

תרגיל:

כדי לעבוד עם דמות מקודשת, בחרו דמות כלשהי - דמות היסטורית או מורה רוחני - שמדברת אל ליבכם. מועיל מאוד למצוא תמונה ברורה ויפה של אותו אדם, שאותה תוכלו להציב מולכם בשעת המדיטציה. הפנו את מבטכם אל הדמות הזו והתבוננו בה ברכות תוך שאתם סופגים וראו אותה ניצבת מולכם, ואז ראו כיצד היא מתפוגגת אל הריקות. ראו כיצד המודעות עצמה יוצרת ומוחקת את כל התופעות. חזרו אל עצמכם ושהו בתודעה טהורה תוך שאתם מאפשרים לעולם הטבעי של גופכם ונפשכם לחזור ולהופיע, למרות שאתם עדיין שרויים בחשאי במודעות אותה ואת הרגשות שהיא מייצגת. פתחו את העיניים ועצמו אותן כמה פעמים, ובכל פעם שעיניכם עצומות, נסו לראות את הדמות הזו בתוככם. התחילו בפרט שקל לכם לראות, וכאשר תשומת ליבכם נודדת פשוט חזרו אל הפרט הראשון הזה והתמקדו בו. למידת כל פרטי הדמות יכולה להימשך כמה שבועות. ככל שתמשיכו, תדעו לראות אותה בעיני רוחכם בצורה מדויקת ויציבה יותר, בפירוט רב יותר. כשתתחילו לראות את הדמות המקודשת הזו בצורה יציבה, דמיינו שהיא מלאה אור קורן והניחו לאור הזה, לאהבה ולחום, לזרום מהדמות אליכם. מייד תרגישו טוב יותר. כעת בצעו את הצעד הבא. דמיינו שהדמות שבה בחרתם נכנסת אל תוך גופכם ונפשכם. הרפו מהאישיות שלכם ואפשרו לישות הזו לחדור אל ליבכם ולמלא אתכם לגמרי בחמלה, אומץ, טוהר וצלילות מאירה. הרגישו בתוככם איך זה להיות הישות הזו. שהו במצב הזה פרק זמן מסוים. ראו את העולם דרך עיניה של הדמות הנבונה ורבת - החסד שבחרתם. הרגישו שאתם קדושים. תרגלו זאת שוב ושוב, עד שהראייה הזו תהיה טבעית יותר לליבכם מאשר הזהות "הרגילה" שלכם. בסיומו של כל תרגיל הדמיה שחררו את הדמות הזו מגופכם.

19. המחשבות החוזרות ונשנות שלנו מעצבות את עולמנו. מתוך חמלה, החליפו מחשבות לא בריאות במחשבות בריאות.

אג'אן ג'ה בא מכפר של חקלאים. הוא שמר את הביטויים הפשוטים והארציים ביותר שלו למערביים משכילים, שחיים בעיקר במחשבות. אחד הנזירים המערביים במנזר שלו היה אוסטרלי בשם ג'ים, שנהג לבוא אל המנזר ולעזוב שוב ושוב, נודר את הנדרים ואז שב ופושט את הגלימה. ג'ים היה בחור חביב מאוד, אבל התעסק כל הזמן בכפייתיות בקשיים קטנים עד קטנוניים. הוא החליט שהבקתה שבה התגורר היתה קרובה מדי לכניסה למנזר והמבקרים מפריעים את שלוותו. הוא עבר למנזר יער מרוחק, אבל האוכל שם היה גרוע, אחר כך הוא ניסה מנזר סמוך לבנגקוק. האוכל היה טוב, אבל היו שם יותר מדי הסחות דעת. הוא חזר למנזר של אג'אן צ'ה, ולמרות שהיה מלא כבוד למורה, הוא חזר שוב ושוב על ספקותיו וחוסר הסיפוק שלו. שום דבר מעולם לא היה נכון ומדויק מבחינתו.

 אג'אן צ'ה התבונן בג'ים העוזב וחוזר במבט משועשע. אחר צהריים אחד, ג'ים אמר לאג'אן צ'ה שהוא מתכוון שוב לעבור למנזר אחר. אג'אן צ'ה, שהיה מוקף בכמה נזירים, הצביע לעבר ג'ים ואמר: "הבחור הזה הניח את תיק הנזיר שלו בערימת חרא, אבל לא שם לב לזה. עכשיו הוא אומר שמסריח לו בכל מקום חדש שאליו הוא מגיע!"

20. ניתן לפתח את כוח הריכוז באמצעות אימון פנימי. הריכוז פותח את התודעה לממדי ריפוי והבנה עמוקים ביותר.

ריכוז מתפתח מתוך מסירות מלאה לנושא או לפעילות כלשהי. כשאנו מפתחים את יכולתנו להתרכז, מתחזקות היציבות ויכולת ההתמקדות שלנו. אנחנו מוצאים את עצמנו מסוגלים להיות נוכחים באופן מלא יותר, בכל ישותנו. באמצעות הריכוז, נפתחת האינטואיציה שלנו ויכולת הראייה מתחזקת, ואנו חווים מה שהפסיכולוגים במערב מכנים "זרימה", אנו מרגישים מלאים ורעננים. ספורטאים קוראים ליכולת הזו בשם, "להיכנס לזון"( Zone) , וכדי להגיע למצב כזה הריכוז חשוב מאוד. ג'ורג' ממפורד הוא מורה בודהיסטי שנשכר על ידי מאמן הכדורסל האגדי, פיל ג'קסון, כדי להיות מדריך המדיטציה של קבוצות הכדורסל ה'שיקאגו בולס', וה'לוס אנג'לס לייקרס'. ממפורד אימן את השחקנים בקשב ובריכוז, אבל, לדבריו, הכוכב הגדול של הקבוצה משיקגו לא היה זקוק לאימונים האלו. הוא אמר שמייקל ג'ורדן ניחן ביכולת ריכוז מופלאה ממש. היכולת להתרכז מביאה איתה בהירות וחיות לכל פעולה - משחק כדורסל, תכנות מחשבים או משחק שחמט. היא משפרת את איכות ההתעלסות ואת כישרון הקרמיקה. היא חיונית למוזיקאים בנגינתם, לעורכי דין שכותבים חוזים ולאנשי עסקים שמנהלים משא ומתן. בכל התחומים, היכולת להתרכז חשובה ביותר.

21. מוסריות ויושרה דרושות לקיומו של אושר אמיתי. שמרו על היושרה שלכם בקפידה.

במנזר היער של אג'אן צ'ה, כמו בכל מקדשי הבודהה, ההתייחסות לקדושת החיים היא הבסיס לכל הפעולות. לצידנו ביער חיו אלפי זנים של חרקים וחיות. התרגיל שלנו היה ללמוד לחיות עם כולם. כשנכנסתי למנזר ניתנה לי בקתה ביער. מצאתי שם עכביש ענק, בגודל כף יד, שהשתכן בקרבת התקרה. בתחילה, ביקשתי להוציא אותו, אבל אז הבנתי שהוא חי למעשה רק בחלק העליון של הבקתה. לא חשבתי שהוא ארסי ולמרות שהייתי עדיין עצבני מעט בגללו, היה עלי להכיר בעובדה שהוא היה שם לפני שהגעתי. לכן נשמתי עמוק ועזבתי אותו לנפשו. כך התחלנו לגור יחד, ובהדרגה למדתי לחיות בדו־קיום עם יצורים רבים אחרים. עקבתי אחריו וראיתי כיצד הוא אורג את קוריו שוב ושוב, ותוך כדי כך למדתי להעריך את הסבלנות שבחיי עכבישים והבנתי שכל יצור חי ראוי לכבוד. כעת, כשאני כותב את העמוד הזה, אני נזכר בשיר קצר שכתב אמן הקליגרפיה האמריקאי לויד ריינולדס: "חרק זוחל על פני הדף. הנח לו. אנחנו זקוקים לכל קורא אפשרי."

בבודהיזם, האמונה בקדושת החיים על כל צורותיהם קרויה מוסריות, והיא נחשבת לאיכות יסודית. אג'אן צ'ה אהב לומר: "זה פשוט. מי שחי חיים מוסריים, ליבו שקט." אנשים שמבינים מהי מוסריות בחיים, מנהלים את חייהם בכבוד, בקלות, באצילות ובשמחה. מובן מאליו שקשה למדי לשבת למדיטציה בסופו של יום שהיה מלא שקרים, רמאות והרג.

22. הסליחה נדרשת וגם אפשרית. לעולם לא מאוחר מדי למצוא מחילה ולהתחיל מחדש.

אמר פעם מישהו: "סליחה היא ויתור על סיכוי לעבר טוב יותר."

סליחה היא דרך ללכת הלאה. בפסיכולוגיה הבודהיסטית הסליחה אינה מוצגת כמצוות עשה בסגנון, "חובה למחול". כאן היא מובנת כאמצעי לשים קץ לסבל, להחזיר כבוד והרמוניה לחיינו. הסליחה נועדה ביסודה לטפל בנו, לטובת הבריאות הנפשית שלנו. זוהי דרך להרפות מהכאב שאנו נושאים בתוכנו. סיפור על שני שבויי מלחמה לשעבר מדגים זאת:

האחד שואל את השני: "האם כבר סלחת לשוביך?"

עונה השני: "לא. לעולם לא אסלח להם."

"אם כך," אומר הראשון, "אתה בעצם עדיין שבוי בידיהם ."

23. אין הפרדה בין פנים וחוץ, אני ואחר. כשאנו מטפלים בעצמנו, אנו מטפלים בעולם, וכשאנחנו דואגים לעולם, אנחנו דואגים לעצמנו.

מי ייתן ואהיה מגן לכל אלו הזקוקים להגנה

מדריך לכל אלו שבדרך

סירה, רפסודה, גשר לכל אלו

המבקשים לחצות את השיטפון

מי ייתן ואהיה אור בחשכה

לעייפים, מקום של מנוחה

תרופה מרפאה לכל החולים

קערה של שפע, עץ של ניסים

ולכל המוני היצורים החיים,

מי ייתן ואביא תמיכה והארה

יציבים כשמיים וכמו האדמה

עד שכל הבריות ישתחררו מצערן

והכול יתעוררו.

- שאנטידֶוָה

 

מבחינה פסיכולוגית, זו אמירה מדהימה. האם פירושה שמעתה אני מתכוון להתרוצץ בעולם בניסיון להציל שבעה מיליארד בני אדם ועוד עשרות מיליארדי יצורים חיים? איך אני יכול לעשות דבר כזה? כשחושבים על הנושא מנקודת המבט של העצמי המוגבל, זו משימה בלתי אפשרית. אבל כשמבינים את הכוונה מאחורי, נגלה עולם חדש.

24. דרך האמצע נמצאת בין כל הניגודים. שהו באמצע ומיצאו איכות לקיומכם בכל מקום שבו אתם נמצאים.

"אי אפשר ללכת קדימה, אי אפשר לחזור לאחור, ואי אפשר לעמוד במקום."

25. הרפו מדעותיכם. שחררו את השקפותיכם. היו פתוחים למסתורין.

"יש לכם כל הרבה דעות, ואתם סובלים מהן כל כך הרבה. אולי תרפו מהן?"

26. מתוך לב שקט, נולדת אהבה. כשאהבה פוגשת סבל, היא הופכת לחמלה. כשאהבה פוגשת שמחה, היא הופכת לאושר.

מי נאהב ועודנו עני?

- אוסקר וויילד.

 

כשאתם הולכים אל הגן, אתם מביטים בפרחים או בקוצים?

 

נהניתם? רוצים עוד כאלה אליכם למייל? אפשר להירשם (בלי ספאם, רק תוכן) בלחיצה כאן.

זה בחינם.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

דברים שכדאי לדעת על אימונים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם אוהד רדקו

על ספורטאים ואובססיה

איך משפיעה רוטינה על ההתקדמות בספורט?

חוזה ל-10 ימים

ג'ניפר קפריאטי על לחץ

ג'ף בזוס על סטנדרטים גבוהים

אריסטו או סוקרטס

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם שגיא ברעם

איך להתאמן באופן עצמאי

על כישלון

עקרונות האימון של דין סמית'

מה חשוב בספורטאים ברמה גבוהה

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 3

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 2

מאסטרקלאס בכתיבה עם מלקולם גלדוול - 1

A coach's life / Dean Smith

רוי וויליאמס פורש מאימון

במדבר

חופש מ... וחופש ל...

קיר

The infinite game / Simon Sinek

הרהורים עצמיים

מה עושים כשאין אנרגיה?

The sixth man / Andre Iguodala

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם נטע קרומר

לטפל בסחלב

טיפים לאימון קליעה

על "יום האישה"

גישת ההגבלות - מקורות נוספים

מומחים יודעים לאן להסתכל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם לירן וקנין

מומחים לא מסתכלים על הכדור

לאן מומחים מסתכלים?

עונג שבת - מאגסי בוגס

The boys of Dunbar / Alejandro Danois

דברים שמאמנים עושים

Raise your game / Alan Stein Jr

דברים שכדאי לדעת על אנשים מופנמים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמרי שוורץ

שיחות מטורפות – מעשי זן / יעקב רז

מה עובר לקוורטרבק בראש

כשהחלטה הופכת להרגל

מתי שופטים החלטה?

קבלת החלטות בתוך תרגילי אימון

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם תומר גוטמן

הלב הנבון / ג'ק קורנפילד

להתאמן כמו במשחק, לשחק כמו באימון

המשחק של אנדר / אורסון סקוט קארד

שנה למותו של קובי בראיינט

חוויות ותובנות מתואר שני באוסטרליה - 2

על קשיחות

עיניים משקרות

אימון אקראי על ידי גיוון ספורטיבי

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמית רחמילביץ

על מנוחה ולמה היא חשובה

חשיבות הציפייה

חשיבות זמן התגובה

ג'ורדן, מאלון וקבלת החלטות בספורט

התאוריה של קבלת החלטות בספורט 2

על שינה וזיכרון

Players first / John Calipari

סוגים שונים של קבלת החלטות בספורט 1

שינה ורשתות חברתיות

התיאוריה של קבלת החלטות בספורט 1

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם יונתן אלון

סיכום 2020 באתר

חוב שינה והשלמת שעות שינה

שינה ומכשירים אלקטרוניים

5 מיתוסים על שינה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עומר בוקסנבאום

הקושי הכי גדול, הגאווה הכי גדולה

על מעברי שחקנים בין מועדונים

על סגלי מצוינות - כן או לא, למה ואיך?

על קידום המאמנים וטיפ למאמן המתחיל

מה חשוב למנהלים המקצועיים במאמנים במועדון?

על הקשר בין המועדון לבין הורים

אימון קבוצות במועדון - כן או לא ולמה?

סדר יום ממוצע של מנהל מקצועי

סגנון משחק ודגשים מקצועיים

ערכים מובילים במועדון

על מועדוני הכדורסל המובילים בישראל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם גלעד ערמון

אנלוגיות באימון

על הקשר בין מאמנים לשחקנים

חשיבותה של השינה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם רענן דגן

Quotable Michael Jordan / Pat Williams

על ביצוע במאני-טיים ומה שבא לפניו - 2

על ביצוע במאני-טיים ומה שבא לפניו - 1

דני אבדיה, גנטיקה ומאמץ

לקלוע מישיבה על הספסל

יישום בפועל של עקרונות עיצוב האימון - כדורסל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עידן מימון

הפרעת הקשר: אימון אקראי לעומת אימון חזרות

יישום בפועל של עקרונות עיצוב האימון

לעשות משהו דוחה

תמצא/י תשובה בעצמך

משוב חופשי ותרומתו לאימון

The inner game of tennis / W. Timothy Gallway

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

No items found.
בחזרה לעמוד הבלוג