על ריצה ואימון - פודקאסט עם דן סלפטר

דן סלפטר הוא מאמן הריצה של לונה צ'מטאי סלפטר. בפודקאסט מרתק באתר 'הזווית' הוא מספר על תהליך האימון, על תרבות הריצה בארץ, על השאיפות והמטרות, ועוד. העברתי אל הכתב את תוכן השיחה.

צילום:
Getty Images

לפני מספר שבועות התארח בפודקאסט של אתר הזווית דן סלפטר, מאמן הריצה של לונה צ'מטאי סלפטר.

בדרך כלל אני לא מצליח להתרכז בפודקאסטים יותר מכמה דקות ברצף, אבל משהו בשיחה תפס אותי, והחלטתי לכתוב את הנאמר בה לטובת כל מי שכמוני, מתקשה להאזין ומעדיף לקרוא.

אני לוקח משהו מכל תחנה שאני עובר בחיים.

הייתה לי בעבר בחירה אם לנסות קריירה פיקודית או לצאת לחיים.

אני אוהב להתאמן אבל רוצה להעביר את האהבה לאחרים אז החלטתי להיות קצין אימון גופני של היחידה.

חיילים תופסים אימון כעונש. רציתי שיאהבו להתאמן קשה כשזה נכון עבורם.

סלפטר קיבל המלצה על מאמן שיעזור לו ותוך שנה וחצי הפך להיות מקום שלישי בארץ בריצה.

הוא הפך בהדרגה מספורטאי למאמן גם בעזרת השיפור של לונה.

מעיד על לונה שהיא נקייה מחשבתית, מגיבה טוב לתהליך האימון.

להיות ביקורתי כלפי המאמן שלך זה לא משהו שישראלים המציאו, אבל אני חושב שספורטאי לא צריך לנתח היבטים באימון שלו.

אני לא אוהב לקרוא לזה ספורטאים "שלי", אני רק מדריך אותם

בנושא שיטות אימון:

בקניה מתאמנים כך כי אלה החיים שלהם – הם הולכים ממקום למקום, בתנאי גובה, צריכים לסחוב דברים. היומיום שלהם מלא בפעילות על הרגליים. אין בישראל אתלטיקה כי אין תשתיות? בקניה יש פחות...

יש מרכיב גנטי אבל זה בעיקר נסיבות חייהם. היומיום שלהם קשה והם לפעמים לא מקבלים ארוחה שנייה ביום. לפעמים הם משפרים שיאים רק בזכות זה שהם עברו לשלוש ארוחות ביום.

מהלימודים שלי וההסמכות שלי ניסיתי להבין מה הגורמים המגבילים של לונה – בדיקות דם (אין ברזל), עודף משקל, כמעט אין אימוני כוח. זן משובח על קרקע לא מעובדת לא יצמיח שום דבר. יש צורך לפעמים לאזן תזונתית. הכול הפך להיות יותר נשלט. בתחרויות היא הייתה טובה יותר מאשר באימונים, וחשבתי שאם האימונים שלה ישתפרו התוצאות גם ישתפרו.

לונה הייתה הכי מאומנת לתנאים, ועם הכי הרבה ביטחון אז הגיעה למקום ראשון באירופה ב-10,000.

איסוף נתונים – לווסת עומסים. כשאתה יודע מה הגוף של הספורטאי מכיר, אתה רוצה ליצור גירוי המשך. מצד אחד להבין שיש עומס חדש, מצד שני שלא יתפרק. לפעמים כדאי לחזור לאימונים שכבר עשית כדי "לקבע אותם". אימון ריצה הורס את הגוף אם נעשה ללא הכוונה.

שנייה לקילומטר יותר מהר או לאט זה אומר משהו.

כל אימון וכל תקופת אימון מנותחת, אני בוחן מה עשינו. לא תמיד התכנון הוא כמו הביצוע כי כואב לה. יש יתרון שאני צמוד אליה.

האימון שלי זה לא משרה מלאה. זה 300%. על פניו צריך תעודה כדי לעסוק בזה. המאמנים הטובים בעולם הם לאו דווקא בעלי השכלה פורמלית. לי יש מה שצריך. הידע המשמעותי הוא מחתרתי. שיחות עם מאמנים וספורטאים, צפייה, ניסוי כיוונים שונים.

ההבדל בין ישראלים לבין העולם: בישראל זה במקרה, כנגד כל הסיכויים. צריך לעכב את החיים, אתה לא מתפרנס. במדינות אחרות אם ספורטאים הגיעו לרמה טובה בגיל "צבא" / קולג', יש מסלול המשך באוניברסיטה ויש קבוצות שיכולות לעזור להם לקחת את זה לשלב הבא.

ההתמחות בענף הזה מגיעה מאוחר אז לא בטוח שאנחנו מאבדים ילדים שלא מצטרפים אלינו בשביל ענפים פופולריים. הספורטאים לא צריכים להתפרנס מהמדינה, אלא כי הם טובים. המדינה צריכה לתת הזדמנות. מי שיבלע רוק כמה שנים, יכול להיות שיצליח להתפרנס מזה. אצלי אני בוחר בפינצטה, כי יש לי פחות זמן ואני מכוון לרמה גבוהה.

לו(ר)נה צ'מטאי זה השם הפרטי שלה.

הבן שלנו זה משהו שעזר לה לבצע בצורה יותר טובה. היא רצה גם עבורו. זה עיכוב של שנתיים בקריירה, אבל לידה זה סוג של משבר וזה עזר לה להתחשל. חוץ מלדאוג למחנה האימונים, צריך להביא את אחותי והבת שלה כדי לשמור על הבן שלנו. אנחנו עובדים עם סוכנת אתלטיקה ומייצגת אותה מול כל רשות או ספונסר או מארגני תחרויות בהיבטים כספיים ולוגיסטיים. יש לה מועדון שמסייע לה. יש דיאטן קליני. יש מטפל (פיזי) ויש עוזר עבורי.

האתגר הוא למצוא את ההפרדה כשמאמנים את בת הזוג.

קברניטי הספורט לא באמת מבינים מה אתה עושה בתור מאמן. מכירים מדליות או מיקום או תוצאה. אין הבנה של דקויות של הענף. אני לא כועס. זה תפקידי ולא תפקידם. משלב מאוד ראשוני אנחנו מקבלים כמעט כל מה שצריך כדי להצליח. אין בי טיפת מרמור. יש הזדמנות. יש לי מזל בהכשרות שסייעו לי לקבל ובמשכורת.

אין יריבים אמיתיים באימון. לונה מתחרה מול עצמה. מה עושים ביומיום? לנשים יש אכן יותר בעיה. זה עניין של אופי. נשים לא אוהבות להתאמן ביחד בדרך כלל. לונה אוהבת להתאמן עם בנות אחרות. באימונים היא לא אוהבת להתחרות. בתחרות היא חיה אחרת. יש תקופות שאני מצרף אותה לבנים אחרים, למכתיבי קצב. לא בטוח שיותר תחרות יעשה לה יותר טוב. אנחנו כבר עכשיו בצמרת העולמית. גם האתגר התחרותי לא תמיד חייב להיות גבוה. לפעמים זה מתיש רגשית.

איפה הטופ העולמי בנשים מבחינת הרמה ביחס לגברים? יש לפחות 600 גברים בעולם שרצים טוב מזה. בישראל יש 5 כאלה. 2:10:00 זה הבסיס לגברים בעולם.

מאוד קשה לשנות מרחק ריצה. לונה נאלצה לרוץ 1500 עבור המועדון שלה אחרי שסיימה מרתון. זה משהו אחר לגמרי. בשנה שעברה היא הצליחה לשפר שיאים בכל המרחקים. יכולות הבסיס השתפרו ולכן כל הזמנים השתפרו. בהמשך זה לא יקרה כי נתמקד במרתון כי שם מרחק השיפור גדול יותר, יש יותר סיכוי להתפרנס.

יש ספורטאים שבסיום הקריירה מדריכים או מורים לחינוך הגופני. יש כאלה שהולכים לתחום העסקי, ביטוח, כלכלה. הוועד האולימפי הקים פרויקט "היום שאחרי" שעוזר לתת כלים ולימודים שיעזרו לספורטאים ליום שאחרי הקריירה. החזון של לונה הוא להתפרנס מספיק מאתלטיקה ולא להיות תלויה בממסד. אנחנו מאמינים ברץ הישראלי.

איך מתכוננים לריצה ספציפית? מכירים מי התחרות העיקרית ומי המתמודדים העיקריים. 10,000 זה קרב ישיר ואפשר שתהיה ריצה מהירה כל הדרך, או ריצה אטית לאורך כל הדרך שהספרינטר הכי מוכן ב-200 מטר האחרונים ינצח. לונה שונאת שיש לפניה רצות. היא לא תאפשר לריצה להיות אטית. זו הטקטיקה של לונה מול כולן. קשה להיות מוכנה מנטלית לרוץ מאמץ מקסימלי חצי שעה ברצף. יש כאלה שמפחדות משינויי קצב במהלך הריצה. זו טקטיקה שעשויה להפריע ליריבות.

איך נעשית מדידה באימונים? שעוני GPS עוזרים, אבל זה לא מספיק. אני רוצה להבין מה הוא מרגיש. האימון מתפרש כל פעם בצורה שונה. עייפות מצטברת עשויה להשפיע. שפת גוף, דפוסי נשימה, קצב צעד (תדירות צעד אטית היא עייפות עצבית), אורך צעד. כבר עצרתי אימונים בגלל דברים שחשבתי שלא נראים טוב.

עד כמה תזונה הופכת להיות אישית ומורכבת? זה יכול לעזור בהרכב גוף אבל גם בפתרון של בעיות אחרות כמו צרבות. כל אחד מהספורטאים יודע מה טוב לו להכניס לגוף לפני אימון.

אם  מישהו מרגיש שמיצה איתי, אתן לו את ברכת הדרך. לפעמים הצעה כספית מספונסר כוללת צורך לעבור מאמן. הספורטאי לא עושה את העבודה המלוכלכת... יש סוכן. מצד שני חשוב לספורטאי להבין מה קורה סביבו.

לפני שבוע עשרות ילדים באו להצטלם עם לונה ולשמוע את הסיפור שלה. זה קורה בכל מקום שאנחנו הולכים.

התקשורת הבליטה מאוד את הריצה שלונה לא סיימה. זה היה מבחן רציני במעבר בין הפסגה לכישלון. תקשורת רוצה לעשות עניין, דרמה. יותר אנשים מכירים אותה, זה נתן לה מוטיבציה להוכיח את עצמה. הניסיון שלה לא היה גדול והיא הייתה מועמדת למדליה, זה גרם לקצת לחץ ואובדן ריכוז שבגללו נפסלה בזינוק. היא גילתה דברים חדשים והתפתחה בתור ספורטאית.

איך מתכוננים לאולימפיאדה? ההנאה מרצף הניצחונות כל כך גדולה, צריך להבין שזה לא יימשך לנצח. זו תהיה ריצה בתנאים לא פשוטים בתנאי חום. זה רמת דיוק בתכנון שלא הגענו אליה עד עכשיו.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

ממוקדים

דום לב והחייאה בכדורסל

11 אליפויות חלק 6

11 אליפויות חלק 5

11 אליפויות חלק 4

11 אליפויות חלק 3

11 אליפויות חלק 2

11 אליפויות / פיל ג'קסון

master the basics

The last season / Phil Jackson

More than a game / Phil Jackson

מתכוננים לגרוע מכל

קשב וביצוע בספורט

How children succeed / Paul Tough

Make it stick

Make it stick - שיפור יכולות

Make it stick - על סגנונות למידה

קריירת הספורט

Make it stick - להימנע מהאשליה שיודעים

Make it stick - להשתמש בקושי

Make it stick - לגוון

Make it stick - להיזכר

Make it stick / Brown, Roediger, McDaniel

Greenlights / Matthew McConaughey

Edge 3

Edge 2

Edge / Ben Lyttleton

מנהיגות בספורט 2

The creative act: A way of being 4

דברים שאסור לפספס בבדיקות על המגרש

The creative act: A way of being 3

The creative act: A way of being 2

מנהיגות בספורט 1

The creative act: A way of being / Rick Rubin

Nudge מתי להשתמש?

Nudge דרכים לעזור

Nudge / Thaler, Sunstein

שבילי המיינדפולנס 4

גישת הקופסה השחורה / מת'יו סייד

שבילי המיינדפולנס 3

שבילי המיינדפולנס 2

שבילי המיינדפולנס / מתי ליבליך

Top dog / Bronson & Merryman

You're not listening / Kate Murphy

נשימה / ג'יימס נסטור

The art of living / Thich Nhat Hanh

מיינדפולנס למתחילים / פדי ברוסנן

ציידים, לקטים, הורים 4

ציידים, לקטים, הורים 3

ציידים, לקטים, הורים 2

ציידים, לקטים, הורים / מייקלין דוקלף

להתמחות בתפקיד שלי / לדעת עוד תפקידים

ממוקדים / ניר אייל

Focus / Daniel Goleman

Sacred hoops 3

Sacred hoops 2

Sacred hoops / Phil Jackson

How to change 4

How to change 3

How to change 2

How to change / Katy Milkman

יום הולדת 4 לאתר

קחו רגע

אל תחמיצו הזדמנות להיות מדהימות

איך לעבוד איתי

מצגת עושים סדר בגישת האילוצים

רעיונות לתרגילים בגישת האילוצים

עושים סדר בגישת האילוצים - 3

עושים סדר בגישת האילוצים - 2

עושים סדר בגישת האילוצים - 1

The Great Nowitzki

עונג שבת - דירק נוביצקי

The Great Nowitzki / Thomas Pletzinger

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג