למטפל הראשוני במגרש אפשרות לזהות פגיעות חמורות ולשפר סיכויי החלמה.
פרק 15 מתוך הספר Basketball Sports Medicine and Science / ג'רמי טרונצר, מארק ספרן, טאשין בייזדאוגלו, ג'ופרי אברמס.
לפוסט המרכזי עם כל הפרקים לחצו כאן.
רוב הפציעות בכדורסל מתרחשות בגפיים התחתונות, אך חלק מהפגיעות עשויות להיות בראש ובלב.
פגיעות ראש ולב אולי יחסית נדירות, אך הסיכון לקטסטרופה בהן הוא גדול משמעותית.
פגיעות עיניים ופה מצריכות טיפול ראשוני מוצלח כדי לשפר את הסיכויים לטיפול כללי בעל תוצאות טובות.
זעזוע מוח:
רוב זעזועי המוח מתרחשים במגע ישיר עם יריב, הכדור או הרצפה.
אבחון הזעזוע כולל סימנים נוירולוגיים, פגיעה קוגניטיבית ושינויים במצב המנטלי.
הסימפטומים יכולים להופיע במהירות או בהדרגה, אך הזעזוע עצמו יהיה אותו זעזוע. הדבר מצריך תשומת לב מוגברת.
ההמלצה הראשונית היא להפסיק לשחק ולהתאמן, כדי להקטין את הסכנה למכות נוספות לאזור וכדי לעקוב אחרי התפתחות הסימפטומים.
כבר ברגע הדיווח על מכה על המטפל במגרש לקחת בחשבון את המקרה החמור ביותר ולבצע הערכה שמרנית שתדרוש הפסקת הפעילות והמשך בדיקות. גם פגיעות מדממות בעין או באוזן צריכות להעלות חשד לזעזוע מוח.
אם השחקנ/ית נפלו יש לבצע גם בדיקת דרכי אוויר ותפקודי לב, כמו גם בדיקת תפקוד עמוד שדרה. ברוב המקרים השחקנ/ית יכולים להיות מפונים מהמגרש להמשך בדיקות וטיפול.
המבדק השימושי ביותר עבור מגרשים בהם אין מומחה הוא CRT5 שמאפשר להבין את מצבו של הנפגע גם ללא נוכחות מומחה.
סימנים לחשד לזעזוע מוח: תפיסת הראש, קימה איטית מהרצפה, חשד לשבר בפנים, שינויים בהתנהגות.
סימנים בטוחים: אובדן הכרה, שכיבה ללא תנועה למשך יותר מ-5 שניות, בלבול וחוסר הבנה איפה נמצאים, מבט חלול ועוד.
משום שהסימפטומים עשויים להופיע גם ימים לאחר מכן, ההמלצה היא לא לחזור לספורט לפני בדיקה מקיפה, גם אם תתרחש ימים לאחר מכן.
פרוטוקולים של חזרה לספורט לאחר זעזוע מוח הם מחוץ להיקף הפרק הזה וניתן למצוא אותם אצל אנשי המקצוע.
פגיעות פנים:
משום ששחקני/ות כדורסל לא משחקים עם מסיכות הגנה לפנים, פגיעות עיניים עלולות להתרחש.
כאשר שחקנ/ית סובלים מפגיעה בעין, יש לבדוק מיידית מה מצבה, גם פיזית וגם מבחינת תפקוד, כולל ציוד מתאים להסרת גורמים זרים שנכנסו אליה.
במקרה הצורך יש להפנות למומחה עיניים.
לא כל פגיעות הפנים גורמות נזק לעיניים, אך יש להפנות את השחקנ/ית במקרה הצורך למומחה כדי לשלול.
פגיעות בשיניים נפוצות גם הן (אם כי מגיני שיניים נפוצים יותר בשנים האחרונות), אך דרגת הפגיעה עשויה להיות מגוונת.
פגיעות שטחיות בשן יכולות להסתיים בחזרה למשחק עוד באותו רגע.
פגיעות שיניים שכוללות נפילת שן או פגיעה בעצב מצריכות טיפול מומחה מחשש לזיהום.
שיניים שיצאו מהמקום הן אירוע שמצריך התערבות איש מקצוע מיוחד, והדבר תלוי בחומרת הפגיעה ובכיוון היציאה של השן.
לילדים ולשחקני/ות חסרי הכרה אין להחזיר את השן למקום.
אירוע לבבי:
התקפי לב ודום לב קיימים באוכלוסיה הכללית, אך קיימים באחוזים יותר גבוהים אצל שחקני כדורסל.
מבדקים ומבחני סינון לפני פעילות הפכו להיות סטנדרט כדי למצוא סימנים מקדימים או חשד לאירועים כאלה.
מבדקים ומניעה הם גם החלק הכי חשוב בתחום האירועים הלבביים. גם FIBA וגם ה-NCAA ממליצים לבצע בדיקות א.ק.ג. לפני פעילות, באופן קבוע.
נוכחות דפיברילטור דרושה בכל מבנה בו מתקיימים משחקים, כאשר הצוות עבר הכשרה ויכול תוך 3 עד 5 דקות להשתמש בו במידת הצורך.
החייאה מוקדמת ומוכנות של הצוות יכולים להכפיל ואפילו לשלש את הסיכויים לשרוד אירוע לבבי. כל דקה של עיכוב מפחיתה עד 10% את סיכויי ההישרדות.
פגיעות פלג גוף עליון:
פריקות של אצבעות או כתפיים הן הפציעות הנפוצות ביותר בפלג הגוף העליון.
שחקנ/ית שכבר חוו פריקות יכולים לאפשר למטפל במגרש להחזיר את האיבר למקום.
אם זו פעם ראשונה, החזרת האיבר למקום כנראה תדרוש הרדמה מקומית וזהירות רבה.
פריקות גם עלולות להתרחש ביחד עם נזקים נוספים כמו פגיעה בעצמות או בכלי דם, ולכן יש לצלם ולבדוק גם בעזרת איש מקצוע.
פריקות אצבע יכולות להיות מטופלות במקום על ידי איש מקצוע וככל שההחזרה למקום תיעשה מוקדם יותר, לפני התחלת הנפיחות, כך יהיה יותר קל להחזיר.
צילום המקום לאחר ההחזרה חשוב כדי לשלול נזקים נוספים.
פגיעות פלג גוף תחתון:
פריקות ברך הן יחסית נפוצות, ובדרך כלל מערבות יותר מרצועה אחת. כ-50% מפריקות הדרך חוזרות מעצמן למקום לפני שמגיעים לבדיקה אצל רופא.
אם יש איש מקצוע שמסוגל לעשות זאת, כדאי להחזיר את המפרק למקומו במגרש וכמובן, לצלם אותו להעריך נזק. המשך הטיפול ארוך מכדי להיכלל בפרק הזה.
בדיקות במגרש עצמו יכולות גם לחשוף קרע ב-ACL, קרעים במניסקוס או בגיד הפיקה. במקרים כאלה, יש לפנות את השחקנ/ית להמשך טיפול וכמובן, לא לאפשר חזרתם למשחק.
למרבה המזל, רוב הפציעות המתרחשות בכדורסל אינן פציעות קשות כמו אלה שתוארו למעלה וניתן לטפל בהן מחוץ למגרש.
