מה חשיבותה של תקשורת איכותית ואיך היא מתקיימת? לאל גרשגורן, אסף בלאט, הילה שרון דוד ויונתן שריג כותבים.
פרק 11 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
בפסיכולוגיה של הספורט נהוג לראות קשר בין רמת תקשורת טובה לבין ביצוע איכותי.
התקשורת בין מאמנ/ת לספורטאי/ת, גם בספורט יחידני וגם בקבוצתי, חשובה מאוד גם לביצועים וגם לתחושה הרגשית של כל המעורבים.
לפעמים, הסתמכות יתר על מילים מצביעה על חוסר בהבנה משותפת - ברמה הטקטית או הבין אישית.
הפרק יתחלק לשלושה חלקים שנוגעים בסוגי תקשורת שונים:
חלק 1 - סוגי תקשורת בספורט: תקשורת בין אישית, תקשורת מקצועית, תקשורת מילולית ובלתי מילולית ותקשורת בלתי מכוונת.
חלק 2 - מתן משוב: סוגי משוב, מטרתם ויעילותם, תזמון המשוב, אופיו ודרך העברתו.
חלק 3 - חיזוקים וענישה.
סוגי תקשורת בספורט.
תקשורת בין אישית משפיעה על מגוון תחומים: תהליכים קבוצתיים, מוטיבציה, ריכוז, אסטרטגיה, רכישת מיומנויות, גישות, רגשות והתנהגות.
היא משפיעה גם על לכידות קבוצתית, על לחץ חברתי ועל קונפורמיות.
ספורטאים שחשים בתקשורת טובה ביניהם לבין אחרים מרגישים שהם משתפרים בענף הספורט שלהם.
תקשורת מקצועית היא חלק חשוב בהשגת התיאום בין חלקי הקבוצה כדי להפוך אותה לשלם הגדול מסכום חלקיו.
ספורטאים שמתקשרים היטב זה עם זה מעבירים מידע שעוזר להם לבצע ומוכנים לקבל משוב זה מזה.
גם בין המאמן לספורטאי יש חשיבות לתקשורת פתוחה. אם הספורטאי מתאר מחשבות ורגשות והמאמן מקשיב, שניהם לומדים יותר על הדרך בה יוכל הספורטאי להתקדם.
תקשורת מילולית מאפשרת לספורטאים בינם לבין עצמם או למאמן והספורטאים להעביר ביניהם מידע בעזרת שפה משותפת.
כאשר היריב מאזין, יש אפשרות להשתמש בתקשורת מוצפנת (קודים).
מסרים של תכנון הם מאפיין של קבוצות מנצחות ומסרים של תמיכה רגשית עוזרים למוטיבציה של הספורטאים ולתחושת החוללות העצמית שלהם.
תקשורת בלתי מילולית נכנסת לשימוש כאשר המצב לא מאפשר תקשורת מילולית (מרחק גדול פיזית או רעש רב) או כאשר היריב מאזין ויש להצפין את המסר.
ספורטאים מנוסים בתקשורת מילולית גם מזהים שפת גוף והבעות פנים בצורה יותר מיומנת.
תקשורת בלתי מכוונת לא דורשת מקבל ספציפי. כאשר שחקנית נעה ללא כדור היא מסמנת על שטח פנוי או על אפשרות לקבל את הכדור, גם אם לא קראה לכדור מילולית וגם אם לא תפסה קשר עין עם חברתה לקבוצה שהחזיקה בכדור.
משוב מתמקד בקידום למידה באמצעות מתן מידע.
הבנת העקרונות של מתן משוב תעזור לתת משוב שיקדם למידה.
למידה, בשונה מביצועים שעשויים להיעלם אחרי זמן קצר, היא שינוי קבוע בהתנהגות - והרי זוהי בעצם מטרת המשוב.
עוד על ההבדל בין למידה לבין ביצועים - בלחיצה כאן.
משוב יכול להיות חיצוני ויכול להיות פנימי.
משוב פנימי משמעו שהספורטאי מסתמך על מקורות מבפנים להעריך את הביצוע, כמו החושים שלו או תחושת הגוף.
טעויות מסוימות ניתנות לזיהוי מיידי - מחבט שלא פוגע בכדור, נפילה על הרצפה.
טעויות אחרות אינן כה גלויות (למשל כפיפת הברכיים המתאימה אצל שחקנית כדורעף) ולוקח זמן ללמוד להעריך אותם.
משוב חיצוני יכול להשלים משוב פנימי בעזרת מידע שלא קיים אצל המבצעת.
הידע הזה יכול להיות קשור לתוצאות או לביצוע.
משוב לגבי התוצאות מועיל מאוד כאשר הספורטאי לא יכול להעריך את תוצאת הביצוע בעצמו.
אם שחקן כדורסל יכול לשים לב מה הייתה תוצאת הזריקה שלו (נכנסה או לא, החטאה ימינה או שמאלה וכו'), אין לו צורך במשוב על התוצאה מהמאמן.
הוא כן יכול להיעזר במשוב על הביצוע (היד שלך הייתה ימינה מדי).
משוב המכוון פנימה, לאיברי הגוף של הספורטאי, נמצא פחות יעיל ממשוב המתמקד בתוצאות הפעולה או בחלקים חיצוניים לה (הכדור, השער, הסל, המשקולת וכד').
תדירות המשוב גם היא חשובה, ועל הספורטאי לא להיות תלוי בו.
כדאי לתת משוב לא כל הזמן, אלא רק בחלק מהזמן, כדי לאפשר לספורטאי ללמוד להעריך את הביצוע בעצמו ולפתח עצמאות חשיבתית.
תזמון המשוב עשוי להופיע בחמישה חלקים שונים:
משוב מקביל - בזמן הביצוע מתקבל משוב. משוב שכזה עשוי להגביר ביצועים, אך להפריע ללמידה משום שהביצוע תלוי בהנחייה עצמה ולא מתקיים עצמאית.
משוב צמוד - מיד עם השלמת התנועה. נחשב יעיל מאוד.
משוב מושהה - כמה שניות לאחר הביצוע. מגביר ביצועים בעיקר עקב הצורך של הספורטאי להעריך את המצב בעצמו, ואז להשוות אותו עם המשוב החיצוני. יתרונה של ההערכה העצמית ייעלם אם לא יתקבל משוב חיצוני. בזמן תחרות או משחק אין זמן לספק משוב מיידי או מושהה, וטוב יעשו המאמנים אם יספקו לספורטאים יכולת לתת לעצמם משוב.
משוב מצטבר - ניתן לאחר סדרה של ביצועים. יעיל ללמידה כי הוא מאלץ את הספורטאית ללמוד את המשימה בדרך שונה שאינה תלויה במשוב. תדירות המשוב המצטבר תלויה בקושי המשימה. ככל שהיא קלה יותר אפשר לרווח יותר את מתן המשוב.
משוב לפי דרישה - משוב שניתן רק כאשר הספורטאי מבקש. הוא יעיל כי כאשר הספורטאי מבקש, סימן שבכוונתו להקשיב וליישם. משוב כזה גם עשוי למנוע מהספורטאי להיחשף למידע שאינו חיוני עבורו.
משוב חיובי מצביע על פעולה שנעשתה כפי הרצוי, ומעודד את ההתרחשות שלה.
כאשר המשוב אינו מזויף, והוא נוגע למאמץ או לכוונה ולא להצלחת הפעולה עצמה, וכאשר הוא ברור וממוקד, הוא עשוי להביא לתפיסת מסוגלות, שביעות רצון ואף רווחה נפשית גבוהות יותר, אם כי לא בהכרח לשיפור ביצועים.
משוב שלילי מרמז על ביצוע פעולה שגויה או לקויה, ועל כן הוא עשוי לעודד שינוי.
המשוב יעודד סתירה אצל הספורטאית והיא תוכל לפתור אותה על ידי אחת מארבע דרכים:
בריחה מהמצב, דחיית המשוב, שינוי הסטנדרט כדי שיתאים למשוב הנוכחי (טוב נו, תקלעי בשתי ידיים), או שינוי התנהגותי לטובת משוב שונה בעתיד.
עונשים עשויים להועיל בשינוי התנהגותי על ידי פחד או ניסיון להימנע מעונש, אך יש להם גם חסרונות.
העונש לבדו לא מדגים לספורטאית מה הפעולה הרצויה, ועונש ידוע להיות בעל השפעה מרחיקת לכת על מצב הרוח והמוטיבציה של השחקנים.
מאמנים מנוסים משתמשים ביותר חיזוקים מאשר מאמנים חדשים, וגם ביותר חיזוקים חיוביים.
חיזוקים חיוביים למאמץ הובילו ליותר ניצחונות מאשר חיזוקים חיוביים לתוצאות.
ענישה על טעויות מורידה מוטיבציה, ולעומתה חיזוק על מאמץ מגביר אותה.
חיזוק על תוצאות נורמטיביות (כלומר מצופות) מעודד את אלה שמקבלים אותו, אבל לא מעודד את מי שלא.
עוד על מחמאות למאמץ בלחיצה כאן.
