מהי הדרכה תומכת אוטונומיה ולמה היא אפקטיבית לשיפור טווח רחב של ביצועים, ביניהם מוטיבציה? אליה פורמן מסביר.
הדרכה תומכת אוטונומיה היא גישה המדגישה את החלקים החופשיים בביצוע או בתוכנית האימון.
משוב אוטונומי, הנקרא לפעמים משוב חופשי, מתאפיין בניסוח פתוח להערות כגון "אתה יכול לבצע..." (בשונה מ"עליך לבצע... ") והוא מאפשר לספורטאים או לומדים להציע הצעות, לשאול שאלות ואף לבחור במידת האפשר את תזמון קבלת המשוב שלהם. מחקרים רבים מצאו קשר בין סוג משובים שכזה לבין ביצועים טובים יותר של ספורטאים [1,2,3]
למשל, בסקירה של הלפרין ושותפיו נמצא שיפור בכוח האגרוף אצל מתאגרפים כאשר אפשרו להם לבחור את סדר המכות שהם הנחיתו על שק איגרוף, לעומת מצב בו הגדירו להם מראש את הסדר. כמו כן, מתן בחירה באשר לאילו תרגילים יהוו חלק מתוכנית אימוני כוח העלתה את נפח העבודה של הבוחרים לאורך זמן, לעומת כאלה שלא התאפשר להם לבחור. אפקטים דומים נמצאו גם על בחירת כמות זריקות עונשין בכדורסל וביצועים ספורטיביים נוספים כמו גולף. גם בחירות לא רלוונטיות או מהותיות לביצוע, כמו צבע הכדור שעובדים איתו, נמצאו כבעלי פוטנציאל לשפר ביצועים [3,4].
אז למה זה קורה? מסתבר שחלקים מסוימים במוח שלנו מראים אקטיבציה (פעילות) למתן בחירות כבר מינקות, ואף נמצא שפעוטות מעדיפים לבחור בעצמם כבר מגיל צעיר מאוד, עוד בטרם רכשו השפעות חברתיות. בשל כך, חוקרים מניחים שייתכן ויש בחופש בחירה צורך אבולוציוני. כמו כן, חוקרים טוענים כי משום שהדרכה תומכת אוטונומיה מעלה את המעורבות של הלומד בתהליך הלמידה, היא גם מעלה את המוטיבציה הפנימית שלו וכך משפרת את הביצועים לאורך זמן [3,5]
השאלה שיש לשאול כעת היא מה רמת הרלוונטיות של סוג הדרכה שכזו למאמני ספורטאים?
מדובר באוכלוסייה שבאופן טבעי כבר מלאה, בדרך כלל, במוטיבציה פנימית ועם זאת, במחקר שכלל מספר ניסויים על זריקות חיצים למטרה חולקו סטודנטים ל-2 קבוצות ניסוי: משתתפים בעלי מוטיבציה פנימית גבוה וקבוצת משתתפים בעלי מוטיבציה פנימית נמוכה. החוקרים הגדירו 2 סוגי בחירה בתוך ההדרכה תומכת האוטונומיה שניתנה למשתתפים: בחירת לא רלוונטית לביצוע – המשתתפים בחרו את צבע החיצים שזורקים למטרה, ובחירה מהותית לביצוע – המשתתפים יכלו לבחור את תזמון מתן המשוב, כלומר מתי יינתן להם פידבק על הביצועים שלהם [5].
מה הם מצאו? בסיום הניסויים נמצא שהבחירה הלא רלוונטית לביצוע (צבע החיצים) שיפרה את הביצוע באופן משמעותי הרבה יותר עבור הסטודנטים שהיו בעלי מוטיבציה נמוכה לעומת הסטודנטים שהיו בעלי מוטיבציה פנימית גבוה גם ככה. מצד שני, נמצא שהבחירה המהותית (מתי יקבלו משוב) שיפרה את הביצועים של כלל הסטודנטים בלי קשר למוטיבציה ההתחלתית שלהם. כלומר, לבחירה המהותית על תזמון המשוב היה אפקט כולל חיובי.
החוקרים משערים שלמעורבות רלוונטית של הלומד באימון יש השפעה על יכולת עיבוד המידע שלו, דבר שעשוי לבוא לידי ביטוי באמצעות שינוי ברמות הדופמין במערכת העצבים המרכזית (דופמין הוא מוליך עצבי שנמצא כקשור בלמידה). הבחירה בטיימינג של הפידבק מאפשרת ללומד להיות 'מוכן' יותר למשוב וכך לנצל טוב יותר את המידע שניתן לו. השילוב של אפקט זה עם המוטיבציה הפנימית הגבוהה מאפשר שיפור ביצועים משמעותי [3,5].
אז מה היה לנו ומה אפשר לקחת מזה?
1. הדרכה תומכת אוטונומיה היא סגנון אימון ומתן פידבק ששם דגש על החלק החופשי בביצוע ומאפשר ללומד להיות חלק מבחירת הפרטים באימון.
2. סוג כזה של הדרכה נמצא כאפקטיבי לשיפור ביצועים ולהעלאת מוטיבציה פנימית גם כשמדובר בבחירות שלא באמת רלוונטיות לביצוע.
3. מתן בחירה מהותית כמו לאפשר לספורטאי לבחור מתי לקבל המשוב שלו, עשויה להעלות את הביצועים גם אצל מתאמנים בעלי מוטיבציה גבוהה.
היכולת שלנו כמאמנים לשלב בתוכנית האימונים או בשגרת האימונים אפשרויות בחירה וטיפוח תחושת הבחירה של הספורטאים עשויה להיות משמעותית ליכולת שלהם בפועל.
הנושא של מתן בחירה לספורטאי הוא מורכב ומעמיק יותר מכפי שניתן היה להציג כאן בפוסט, אבל הרעיון המרכזי הוא ברור – ככל שהספורטאי מרגיש מעורב ומשמעותי יותר בתהליך הלימוד כך יגבר הסיכוי שלו להשתפר.
מקורות:
1. https://www.sciencedirect.com/.../abs/pii/S1469029209001186
2. https://www.sciencedirect.com/.../abs/pii/S1469029216300462
3. https://journals.lww.com/.../Autonomy__A_Missing...
4. https://www.sciencedirect.com/.../abs/pii/S1469029220301515
5. https://journals.humankinetics.com/view/journals/jsep/41/3/article-p159.xml
