PEAK / Anders Ericsson & Robert Pool

באחד מהספרים היותר חשובים שנכתבו בשנים האחרונות מתאר אריקסון את התקדמות המחקר בנושא מיומנות ומומחיות ומשתף עם הקוראים תובנות מהתחום בו הוא עוסק כבר עשרות שנים.

צילום:
מעיין רימר

מה מאפיין מומחים:

מומחים לומדים היטב, במשך שנים ולפעמים עשרות שנים, הופכים את הידע והמידע למעשה, ולמעשה משנים את המוח שלהם: נהגי מוניות בלונדון נחקרו לפני, בזמן ואחרי הקורס המפרך שלהם. הקורס דורש ללמוד כל פינה קטנה ואתר נידח כדי לעבור את בחינת הכניסה והיה מדהים לגלות שהמוח של הנהגים שלומדים ועוברים את הבחינה גדל ומשתנה בהתאם. היכולת של הגוף להשתנות ידועה – אם דוחפים אותו החוצה מהומאוסטזיס, הוא שואף לחזור על ידי שינויים מבניים וכימיים, וכך גם המוח שלנו, דבר שעשוי להביא ללמידה משמעותית בעזרת אימון מתאים.

מאפיין נוסף של מומחים בתחומם הוא יכולת טובה של ייצוג מנטלי - זיהוי דפוס קיים במשחק, או במקרה של נהגי מוניות, מפת העיר. שחקני שחמט מומחים ניסו להיזכר במיקום הכלים על הלוח והראו שכשהחיילים היו מפוזרים בצורה שהייתה קשורה למשחק, הם זכרו את מיקום הכלים על הלוח בצורה הרבה יותר טובה מאלה שאינם מומחים. פיזור רנדומלי, כזה שלא קשור למשחק השחמט, לא נתן יתרון למומחים והם ביצעו בצורה דומה ללא-מומחים.

במהלך הספר אריקסון מסביר מה משמעות אימון בעל תכלית (Purposeful practice) ומציג את המאפיינים שלו (מטרות, תכנית פעולה מסודרת, פוקוס, פידבק, לצאת מאזור הנוחות).הוא מציע למתאמנים: אם משהו מסוים לא מצליח לכם "אל תנסו חזק יותר. תנסו אחרת."

אריקסון המשיך והרחיב לגבי המונח שטבע המציג אימון מכוון (Deliberate practice) כשיטה הטובה ביותר לפתח מומחיות בתחום מסוים:

1.     אימון מכוון עוזר לפתח מיומנויות שאחרים כבר הבינו איך לבצע ועבורן כבר יש שיטות לימוד או אימון אפקטיביות.

2.     אימון מכוון מתקיים מחוץ לאזור הנוחות ודורש מהמתאמנים לבצע דברים שקיימים קצת מחוץ לטווח היכולות הקיימות שלהם. הדבר דורש מאמץ כמעט מרבי, ולפיכך אינו מהנה בדרך כלל.

3.     אימון מכוון כולל מטרות ספציפיות ומוגדרות היטב, ולעתים קרובות כולל שיפור אספקט מסוים של הביצוע הדרוש. לאחר שנקבעה המטרה, המאמן יתכנן סדרה של שינויים קטנים שיביאו להשגת השינוי הדרוש בביצוע.

4.     אימון מכוון דורש את תשומת הלב המלאה של המתאמנים כמו גם פעולות מודעות. על המתאמנים להתרכז במטרה הספציפית.

5.     אימון מכוון כולל משוב (פידבק) ושינוי המאמצים של המתאמנים לפי המשוב הנ"ל. בהתחלה רוב המשוב יבוא מהמאמן שיוודא התקדמות, יצביע על בעיות ויציע דרכים להתמודד עם הבעיות הללו. עם הזמן ולאחר שרכשו ניסיון, המתאמנים צריכים ללמוד לבדוק את עצמם, לזהות טעויות ולבצע התאמות.

6.     אימון מכוון תלוי בייצוגים המנטליים הקיימים ועוזר להפיק אותם בו זמנית. ייצוג מנטלי איכותי ומפורט עוזר למתאמנים להבין כיצד עליהם לבצע ומשמש מקור להשוואה על מנת לזהות טעויות ולתקן אותן.

7.     אימון מכוון כמעט תמיד כולל בנייה או התאמה של מיומנויות קודמות על ידי התמקדות באספקטים מסוימים של המיומנויות הללו על מנת לשפר אותן באופן ספציפי. משום שמיומנויות חדשות בנויות על מיומנויות קודמות, יש חשיבות גדולה ליסודות שרכשו המתאמנים כאשר החלו להתאמן, על מנת שלא להצטרך להתחיל מחדש בבניית היסודות בשלב מתקדם יותר בתהליך.

 

חוק 10000 השעות הוא לא באמת חוק:

כשמלקולם גלדוול כתב את הספר 'מצוינים' (קריאה מומלצת), הוא בחר את המספר הכי קליט מתוך כל המחקר שביצעו על נגני כינור. 10000 שעות היה ממוצע מספר השעות שנגנים בני 20 ברמה גבוהה השקיעו לאורך הלימודים שלהם עד לאותה תקופה. אם היה בוחר נגנים בני 18 המספר היה הופך להיות 7400, וכמו 10000, גם הוא ממוצע. היו כאלה שהתאמנו יותר מ-10000 שעות, והיו כאלה שפחות, והגיעו לרמת מומחיות דומה. זאת ועוד – כדי להיות נגן ברמה עולמית, צריך להתאמן כ-20000 שעות. האם אפשר להגיע למומחיות בתחומים אחרים תוך פחות מכך? ודאי. תלוי בתחום, תלוי במיומנות שהוא דורש ותלוי ברמת התחרות שעומדת מולך.

החוק אמנם עזר בכך שגרם לאנשים להבין שדרוש זמן רב ואימונים ממושכים על מנת להגיע לרמה גבוהה, אך כמות אימונים של 10000 שעות אינה מספיקה – על האימונים להיות בעלי כל התכונות שמפורטות למעלה.

על ידע ומיומנות:

ידע הוא חשוב. קשה לפתח מיומנות ללא ידע. אך כפי שההגדרה של טכניקה היא שימוש יעיל בידע, כל פעם שאנחנו מלמדים טכניקה, לא מספיק שנסביר. התלמיד או המתאמנת צריכים להשתמש בידע הזה ולעשות זאת בצורה יעילה. כיצד? על ידי חזרה שמלווה במשוב איכותי מאיתנו.

ההדרכה והאימון חשובים מאוד על מנת לפתח מיומנות. עם זאת, לא כל מאמן מתאים לכל מצב או שאיפה. לפעמים עליך להחליף מאמן ככל שאתה מתקדם ברמתך, ואם אין לך מורה או מאמן אפשר לקבל משוב איכותי ממקומות אחרים: קומיקאים מופיעים עם החומר שלהם במופעי סטנד אפ ובודקים מה עובד (ומה לא – הנה שחר חסון עושה בדיוק את זה, יותר מפעם אחת]. אנשים שלומדים שפה חדשה צופים בפרק עם כתוביות מספר פעמים, עד שהם יודעים כיצד זה נשמע. לאחר מכן צופים בלי כתוביות ובודקים אם מבינים מה נאמר.

על כוח רצון:

אם קיים "כוח רצון" כתכונה גנטית, מדוע אנשים בעלי כוח רצון חזק עבור טניס הם לא בעלי כוח רצון חזק עבור לימודים בבית הספר? ואם מישהו למד שחמט המון שנים אבל לפני זה גם היה בג'ודו ובשחייה, איפה היה כוח הרצון הזה כשהיה בחוגים הראשונים. למה רק שחמט "תפס אותו"?

הבעיה השנייה עם כוח רצון (בדומה לכישרון) היא שאנחנו תמיד מייחסים אותו לאדם אחרי שהוא כבר עשה משהו כמה שנים. אנחנו כמעט אף פעם לא אומרים "ל-X יש כוח רצון אדיר, הוא יהיה זמר/שחקן/ספורטאי/תלמיד מעולה". אנחנו אומרים "X התמיד בשיעורים/אימונים כל כך הרבה זמן – בטח יש לו כוח רצון חזק." אם זה כל כך ברור, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לנבא זאת.

על כישרון:

בפרק על כישרון אריקסון מספר את סיפורו של פגניני, עליו מספרת האגדה שפעם ניגן על כלי בעל ארבעה מיתרים כאשר לפתע נקרע מיתר אחד. הוא לא התבלבל והמשיך לנגן על שלושה... ואז עוד אחד נקרע והוא עדיין המשיך לנגן עם שניים ואז אחד... כולם התפעלו איך יכול היה לאלתר ככה יצירה כזו מופלאה. מסתבר שכתב את היצירה כך, ואז התאמן עליה כך. אף אחד לא ראה אותו עושה זאת, וכולם התפעלו.

ממש כמו כישרון. אף אחד לא רואה אותך מתאמן ומשקיע שעות, כולם מניחים שנולדת עם זה.

דבר דומה עשוי לקרות עם זוכים בפרס נובל: הם מפרסמים את המחקרים שלהם מוקדם יותר מאחרים ומפרסמים יותר מחקרים מאחרים שלא זכו בפרס היוקרתי –כלומר הם עובדים יותר קשה ויותר נכון מאחרים.

אריקסון ממשיך ונותן כדוגמה את וולפגנג אמדאוס מוצרט: מספרים שהיה בעל יכולות כתיבת מוזיקה מרשימות בגיל מאוד צעיר, וזה אכן מדהים, אלא אם כן לוקחים בחשבון שהלחנים שהלחין היו בכתב ידו של אביו, שהיה בעצמו מוזיקאי לא רע אבל לא כזה שהצליח בצורה יוצאת דופן. מוצרט עצמו התאמן שנים על גבי שנים לפני שיצא להופיע, ומכיוון שלא היו יותר מדי דברים שיפריעו לו (כמו בית ספר או משחקים בחוץ...), הצליח "לדחוס" כמות שעות גדולה בגיל צעיר מאוד.

סוואנט (Savant) הוא מישהו שנראה שאין לו כישורים של בני אדם רגילים, אך מציג יכולות יוצאות דופן של זיכרון או אלמנט אחר. בפועל, מדובר באנשים שלא כפופים למסגרות הרגילות, ולרוב בעלי תכונה של כפייתיות שמאפשרת להם להתעניין בדבר אחד ללא הסחות דעת שמקיפות את היומיום שלאנשים "רגילים". סוואנטים זוכים להתאמן שעות על גבי שעות על הנושא היחיד שמעניין אותם והופכים לסוואנטים בצורה דומה למומחים אחרים.

אם היינו יודעים לזהות "כישרון", היינו יודעים מראש מי יהפוך להיות מוצלח בתחומו. היינו חוזים מי יהפוך להיות גדול ומיומן ולא רק אנחנו – גם אנשים שמנהלים קבוצות ספורט מקצועניות ששוות מאות מיליוני דולרים לא מסוגלים לעשות זאת. ולא מדובר רק בילדים בני 7 או 13, גם ספורטאים בני 20 שנחשבים "מוכשרים" לא תמיד מגיעים לרמה שכולם צפו להם.

האם מישהו יצליח בתחומו? אנחנו יודעים לנחש באחוזים נמוכים. אנחנו יודעים להגיד בדיעבד שמישהו הוא "מוכשר", אנחנו אף פעם לא יודעים מספיק כדי לדעת אם האדם עבד והתאמן שנים (כמו זוכי פרס נובל), או שמישהו עשה במקומו את העבודה (כמו מוצרט) או שהוא בכלל סוג של נוכל (כמו פגניני שכתב והתאמן על יצירה עם מיתר אחד אבל לא סיפר לאף אחד).

האמת היא שאם יש בכלל "כישרון" במציאות, אנחנו לא יודעים לזהות אותו או לנבא אותו.

ההשלכות של הרעיון שבכלל קיים כישרון הן מרחיקות לכת. הן מפריעות לאנשים לנסות דברים חדשים ומפריעות לאנשים שמקבלים את המחמאה הלא נכונה (איזה מוכשר אתה!) להפסיק כשהם נתקלים לראשונה בקושי (כנראה אני לא כזה מוכשר...)

הגיע זמן לעבור לטיפוח תשוקה, עניין, מחויבות ומאמץ.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

התחלתי פאזל של אלף חלקים

מדיטציה חמש דקות ביום - קובי בראיינט ממליץ

על מוסר עבודה ועל יעילות

אלו הם מים / דיוויד פוסטר וואלאס

Showboat - the Life of Kobe Bryant

עכשיו

אני רוצה להיות שם

עונג שבת - סברינה יונסקו

היום

מה זה מיינדפולנס (קשיבות)?

איך לשבת / How to sit

להיות ברגע הזה

שיטת מדידה שונה

לא קל לעקוב אחרי הכול

לברוח מגשם ומברד

כל יום רוטינה - סיכום האתגר

זכוכית מגדלת - הדר חדד

הופכים ערך לרוטינה

כל יום רוטינה - שבוע שמיני

The grandmaster / Brin-Jonathan Eduards

כל חודש פוסט באתר ארגון המאמנים

אד שירן ממשיך הלאה

רוטינה שנתית - מה עושים במועדון?

כל יום רוטינה - שבוע שביעי

עונג שבת - אנדרה איגודלה

Fierce / Aly Raisman

כל יום רוטינה - שבוע שישי

עצלנות היא לא הסיבה שאנחנו לא משנים הרגלים

כל יום רוטינה - שבוע חמישי

From the outside / Ray Allen

ג'יי ג'יי רדיק על רוטינה

כל יום רוטינה - שבוע רביעי

שני סוגים של הרגל (2)

שני סוגים של הרגל

Range / David Epstein

כל יום רוטינה - שבוע שלישי

מריה שראפובה על רוטינה

קלטת הוידאו של מייקל פלפס

כל יום רוטינה - שבוע שני

Why the best are the best / Kevin Eastman

כל יום רוטינה - שבוע ראשון

על רוטינה והרגלים

Practice perfect / Lemov, Woolway, Yezzi

החוקים - practice perfect

איך להישאר בליגה בה אני רוצה לשחק

שתי מחשבות על מוטיבציה

אחרי החגים

My shot / Elena Delle Donne

שלוש השאלות / טולסטוי

איך מאמנים מתאמנים?

מורה טוב משתמש ב...

Quiet leadership / Carlo Ancelotti

Moneyball / Michael Lewis

חוקי המשחק

מה היית רוצה להגיד להורים של שחקנית כדורסל צעירה?

Unstoppable / Maria Sharapova

על דוגמה אישית

מי בא קודם?

יש רק סטנדרט אחד

גריט - אנג'לה דאקוורת'

פודקאסטים ששווה להקשיב להם (3)

למידה יעילה היא למידה פעילה

חשיבות הפשטות

חזרה לבית הספר

The Mamba Mentality / Kobe Bryant - 2

The Mamba Mentality / Kobe Bryant

פלייליסט קובי בראיינט - student of the game

תכנון יום

תכנון שבוע

תכנון חודש

תכנון שנה

פודקאסטים ששווה להקשיב להם (2)

הגשר

פודיום - התוכנית הלאומית למאמנים (1)

ויטמינים

Daily rituals / Mason Currey

יש לך מספיק זמן

למה לא תהיה לך קריירה נהדרת

הגעת לצומת - עכשיו מה?

חשוב ודחוף - לא אותו דבר

שני פרקים בנטפליקס

על ריצה ואימון - פודקאסט עם דן סלפטר

הדרך לעשיית שינוי היא דוגמה אישית, לא תלונות

פודקאסטים ששווה להקשיב להם (1)

יש לך צורך בהשראה?

תודה על ההזדמנות

הכאפה המצלצלת

כוחה של נחישות / קרול ס' דווק

אחד על אחד / יובל נבו

שקט / סוזן קיין

The little book of talent / Daniel Coyle

זכויות הקורא / Daniel Pennac / The rights of the reader

כמה שווה מטבע של 10 אגורות?

כולנו מחפשים השראה. נכון...?

על מצוינות

על תודה ועל אימון

ללמד בכאילו

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג