מטרות, מבנה וחשיבות הסקירה לפני השתתפות.
פרק 8 מתוך הספר Basketball Sports Medicine and Science / מארק רוג'רס ושאן פיירבנקס
לפוסט המרכזי עם כל הפרקים לחצו כאן.
הסקירה לפני השתתפות (סל"ה) היא בדיקה פיזית שמלווה בלקיחת היסטוריה רפואית רלוונטית על ידי ספק שירותים רפואיים לשחקנ/ית מקצוענ/ית או חובבנ/ית בכל הגילאים.
על מנת שסל"ה תהיה יעילה, היא צריכה להיות רגישה, מדויקת, פרקטית ובעלת עלות סבירה.
למרות המגבלות שלה, הכוללות לפעמים חוסר בהתייחסות לתוצאותיה, שימוש לא מספיק ועלות גבוהה יחסית, סל"ה היא הסטנדרט המקצועי בו נדרשים לעמוד.
בין 75% ל-88% מהבעיות הרפואיות יכולות לקבל התייחסות מתאימה ואולי אף להימנע בזכות סל"ה.
המטרות של סל"ה אינן למנוע מהנבדקים לעסוק בספורט, אלא לקדם את ההשתתפות הבריאה של מיליוני הספורטאים ועשרות מיליוני האנשים שמשתתפים בספורט כל שנה.
הבדיקות עוזרות לגלות מצבים שעלולים לסכן את הספורטאי/ת, לענות על דרישות חברות הביטוח שמעריכות את הסיכון לכך.
בני נוער רבים מקבלים את ההזדמנות לסל"ה בזכות היותם ספורטאים, גם כאשר הביטוח הרפואי האישי שלהם לא מכסה זאת.
את הסל"ה כדי לבצע 6-8 שבועות לפני תחילת הפעילות, כדי לאפשר איתור הבעיות וטיפול בהן.
גורמים שונים ממליצים על תדירות שונה של בדיקות במהלך השנים.
סל"ה לפעמים מתקיימת אצל רופא/ה, ולפעמים בעזרת צוות שלם של אנשים.
הרופאים יכולים לטפל באדם בהמשך להיכרות שלהם איתו, ולעומתם הצוות שסוקר את הספורטאי/ת יהיו אלה שילוו אותו במהלך התקופה ויצטרכו להשתמש בתוצאות הסקירה.
התחומים העיקריים בסל"ה הם הלב, מערכת השרירים והעצמות והמערכת העצבית.
הספורטאי/ת הקטינים צריכים להיעזר בהורים כדי למלא את ההיסטוריה הרפואית בצורה שתעזור למטפלים לזהות סכנות.
בדיקות מערכת השלד-שריר כוללות מעבר על כל המפרקים גם במקרה בו הספורטאי/ת לא נפצעו בעבר, כדי לזהות חולשות מקומיות שעלולות להתברר כמסוכנות בהמשך.
נראה שבדיקות FMS לא מעניקות יתרון ברור למשתמשים בהן ולא מסייעות באיתור או ניבוי פציעות.
בדיקות ספציפיות לכדורסל מוצאות את מקומן לפעמים בסל"ה, אך אין הסכמה גורפת לגבי בדיקות מסוימות כדי לזהות ולנבא סיכון לפציעות מסוימות.
בדיקות הלב כוללות לפעמים בדיקה במאמץ, שם נבדקים תפקוד הלב ומערכת הדם והאנטומיה שלהם.
בדיקות המערכת העצבית כוללות היסטוריה של פגיעות ראש, התקפים, זעזועי מוח ובעיות אחרות במערכת הראייה או עמוד השדרה.
כאשר מגלים סיכון לפציעה או פגיעה, הספורטאי/ת מופנים להמשך טיפול וייעוץ אצל רופאים מומחים, וחוזרים לסיום הסל"ה כאשר מתקבלות תשובות.