מהן טעויות בסיסיות ואיך אפשר להימנע מהן?
כל מיני גורמים עלולים לגרום לטעויות.
חוסר תשומת לב הוא אחד מהם. יכולנו לטעון את הטלפון אבל לא שמנו לב שהתקע לא מחובר לשקע.
להניח הנחות זה גורם אחר. חשבנו שמישהו אחר יפנה את הפח, אבל אף אחד לא פינה, ועכשיו הכול מלא נמלים.
ביטחון יתר הוא גורם נוסף. חשבנו שאנחנו מספיק טובים לקבל את התפקיד, אבל מסתבר שהיו אחרים מתאימים יותר מאיתנו.
גם הזנחה עלולה לגרום לכישלון. חשבנו שיהיה לנו מספיק זמן לנקות את המרזב לפני הגשם הראשון אבל הוא בא השנה מוקדם יותר מהצפוי וכל הבית עכשיו מטפטף.
כל הכישלונות והטעויות האלה התרחשו בסביבה שהיא יומיומית.
אלה לא טעויות שכדאי לטעות ואין שום דבר אינטליגנטי בטעויות מהסוג הזה.
ככל שהסביבה יותר צפויה, הסיכוי למנוע כישלונות עולה.
וההיפך. ככל כשהסביבה פחות צפויה או מוכרת, יש יותר סיכוי להיכשל.
להרגלים יש יתרונות רבים, אבל חיסרון אחד בולט הוא הצורך בהתאמות לדברים שנראים לנו ברורים מאליהם.
צוות של מטוס שרגיל להמריא בתנאים חמימים רגיל גם שהמכשיר למניעת קרח צריך להיות כבוי. הוא יודע את זה בעל פה.
אבל מה קורה כשיש מזג אוויר קר מהצפוי? כבר אי אפשר להמריא עם מכשיר כבוי למניעת קרח. הוא חייב להיות דולק.
לא דולק? אופס. הגלגלים לא יוצאים בנחיתה…
זה כישלון בסיסי. הוא מתרחש בסביבה מוכרת, ויש לו גורם אחד ברור.
הגורם הזה יכול להיות חוסר תשומת לב, ביטחון יתר, הזנחה או הנחת הנחות.
איך יכול להיות שקבעתי שני אימונים אישיים על אותה שעה? לא בדקתי בלו"ז. הייתי בטוח שאין לי שם אימון.
איך יכול להיות שנתקענו בפקק הזה? תמיד אנחנו נוסעים מכאן, הנחתי שגם הפעם יהיה פה פנוי.
איך נמנעים מטעויות כאלה?
1. לוקחים אחריות.
הופכים להיות מודעים. שמים לב. מוודאים. לא מאשימים נסיבות חיצוניות (זה המדרכה עקומה, זה לא אני שלא שמתי לב…) או אנשים אחרים.
2. מייצרים מערכות למניעת טעויות ולמידה מהן.
למשל, דיווח אנונימי. הרבה אנשים לא רוצים להיות אלה שמדווחים על טעות של עצמם, ואף אחד לא רוצה שידווחו עליו. אז הופכים את המערכת לאנונימית. מה שחשוב זה דיווח על הטעות, לא מי ביצע אותה.
למשל, צחצוח שיניים ובדיקה תקופתית לרכב. עוד לפני שהשיניים נרקבות כדאי לצחצח אותן פעמיים ביום. עוד לפני שהאוטו נשחק, כדאי לבדוק אותו ולהחליף שמנים, ברקסים, גלגלים וכל דבר נחוץ אחר.
אנחנו לפעמים נוטים לתת לעצמנו הנחה בנושאים כמו טיפול לרכב או אכילת מזון בריא, כי אנחנו מעולים בתשומת לב להווה ופחות מעולים (בלשון המעטה) בלקחת בחשבון השלכות עתידיות.