אלחנן ביטן:

ביומי הראשון אף אחד לא דאג לספר לי שלא משנה איזה מאמן אתה וכמה אתה משקיע, אם אתה לא תבין את השחקנים שלך, תשמע את דעתם ותתייחס אליהם בכבוד, כל ההשקעה שלך תרד לטימיון. אני שמח שזכיתי לעבוד עם שחקנים נפלאים שדרכם הבנתי את חשיבות הנושא וטבילת האש שלי עברה בצורה טובה יחסית.

ישנם המון אנשי מקצוע מעולים ובעידן המודרני גם יותר קל לעקוב אחריהם.

לספורטאים הייתי ממליץ לעקוב אחרי ההוראות של צוות המאמנים שלהם שמכירים אותם באמת ולא אחרי גיבורי רשת.

למאמנים, הנה רשימה חלקית:
על מנת להבין לעומק את נושא הביומכניקה של הגוף - Eric cressy
בנושאי עבודת כוח לשיפור יכולות גופניות שונות - Mike young
אימוני מהירות - Derrek Hansen
אימוני מהירות ותוכניות אימונים - J. B Morin
הבלוג של - Vern Gambetta במגוון רחב של נושאים
Brian Mann - Velocity Based Training
אימוני זריזות ושינוי כיוון -  Ian Jefferys
מה נדרש ממאמן ואיך עושים את זה - Brett Bartholomew
והרשימה עוד ארוכה...

המקצוע הזה הוא תובעני מאוד מאוד בכל המובנים. אם אתה לא מוכן לעשות הקרבות ולהגיע מאהבה טהורה לעשייה שלך אין לך מה לחפש פה. בנוסף, נוכחתי לדעת שלא תמיד הכול הוא עניין מקצועי וצריך לדעת איך ומול מי להתנהל ולפעמים גם לדעת לשמור מרחק מגורמים ואנשים מסויימים.
למרות כל זה לא הייתי עושה שום מקצוע אחר!!
הייתי שמח אם הספורט בישראל היה עושה התקדמות גדולה יותר אל עבר העולם המערבי ונותן במה מרכזית יותר לכל הנושא הגופני וזה צריך לבוא לידי ביטוי בהקצאת תקנים, בפיקוח על רמת המאמנים וההכשרות שלהם וכמו כן בציוד ראוי.

אני באמת מאמין שמאמני בנייה גופנית הם אנשי המקצוע היחידים בכל צוות האימון וההנהלות שבאמת מבינים את הדרישות הגופניות וההשלכות שלהן על שגרת האימונים של הספורטאי.
ממחלקות הנוער ועד קבוצות הבוגרים המקצועיות צריכות תוכנית עבודה סדורה וברורה המכילה את כל הצרכים הגופניים והטכניים כאחד. ככה נוכל לקחת את הספורט שכולנו אוהבים צעד נוסף למעלה ולא לדשדש מאחור. הקמת אקדמיות למצוינות בספורט הן התחלה טובה של זה אך גם בהן רצוי שישמע קולו של מאמן הבנייה הגופנית יותר ובכך כולנו נקצור את הפירות בעתיד.

ג'ורדן סעדה:

היום אני מבין תהליכי אימון ויישומם בצורה הרבה יותר טובה, וגם את הנושא של תקשורת מאמן / ספורטאי. התחום התפתח משמעותית בשנים האחרונות הודות למחקרים וחשיפה של מובילי דעה והחשיבות שנותנים לנושא של פיתוח יכולות גופניות.

אני לומד ממקורות רבים, כאשר אני מגוון ואין לי מישהו ספציפי: מייקיונג, מורין, קוסטאס, לוקה סווילר, מרטין בושה, יאן לה מאר, רגב פנאן, מולי אפשטיין, דרור שמשון.

‍

ירון גנקין:

שמות ששווה לדעתי לעקוב אחריהם:
שונה האלסון - שינה והתאוששות.
אסקר ג'ורקנדורפ - תזונה.
איניגו מוחיקה - טייפר ופריודיזיציה.
חוליו קאייחה - אימון.
בוב אלחו - אימון.
קרל וייל - אימון.
אדם וירג'יל התחיל להוציא לאחרונה אינפוגרפיקס טובים.
באס ואן הורן - אימון עם נטייה יותר לספורט סבולת.
פודקאסט שבעיניי הוא הטוב ביותר לעוסקים באימון- פייסי פרפורמנס.
כמובן, שיחות עם מאמנים בארץ. השיחות המקצועיות הכי טובות שיש לי הם בדרך אל או מ.. עם Rimon Yivzori

זאב שיף:

בכל מה שקשור לקריאה ביקורתית וניתוח של מחקרים, הלימודים לתואר השני בוינגייט עזרו לי לשכלל את היכולת הזאת.

הידע המקצועי הספציפי הוא רק חלק מהנדרש, לא פחות חשוב מהידע זה לדעת להעביר את הידע.

אימון בעייני הוא תחום הוליסטי, היכולת להניע ספורטאים היא סוג של אומנות שלוקח זמן לשייף ולשפר, ההנעה עצמה מתבטאת בצורות שונות, המפתח להכל הוא אינטליגנציה רגשית, לדעת לשים את האגו בצד אם צריך, ולדעת להסתכל על התמונה הגדולה, ופחות על חשיבות תרגיל זה או אחר.

בתחילת הדרך למדתי בעיקר ממאמנים אחרים דרך השתלמויות, הרצאות, סרטונים, או התלוות למאמנים שונים, כלומר יותר העתקה של ידע. היום אני מנסה להעמיק יותר בתכנים שאני מעביר, ומה הסיבה שאני מעביר אותם, כמו גם כניסה יותר לעומק מבחינת דגשים, זיהוי ותיקון טעויות, וגם קריאה של חומרים בנושאים שונים כמו פסיכולוגיה, מנהיגות ועוד.

נדב לנסמן:

התפקיד הוא 90 אחוז שיקול דעת, היגיון בריא ויחסי אנוש.

למדתי שהכנסת 15 דקות תרגילי ליבה כחלק מתחילת האימון עוזר לאימון עצמו.
ישנם ספורטאים שמרוויחים הרבה יותר עם עבודת חדר כושר מועטה יותר.

אני לומד ממאמנים אחרים שמאמנים במקביל אליי;
וגם מפודקאסטים מקצועיים - strongfit, gaincast, EliteFTS, Table Talk;
מהספר Supertraining של ורחושנסקי;
וגם מניסוי וטעייה.

יש גם חשיבות לעבודה בצוות אימון:
ניתן לאמן "על עיוור" - להגיע לאימון, להעביר את התוכן המקצועי שתכננת מראש, עם התאמות לפי שיחות עם הספורטאים לפני ובמהלך האימון.
אבל, ככל שיש יותר תקשורת יום-יומית וקבועה עם המאמן הראשי ושאר הצוות המקצועי, אתה נותן הזדמנות טובה יותר לשפר את הספורטאים בתוך הענף שלהם, וגם להשתפר בעצמך כמאמן, מאחר ויש לך יותר נתונים להסתמך עליהם בזמן קבלת ההחלטות, מה שמצריך ממך יותר חשיבה כמאמן ומציאת פתרונות נוספים לבעיות שלא ידעת שקיימות אילולא השיח הקבוע עם הצוות.

שיתוף פעולה ומידע עם הצוות הראשי וההיקפי תורם להצלחתה של המסגרת ומחזק את הצלחתו של המאמן הראשי ושל הספורטאי.

עידן חרט:

מאיפה להתחיל? לפני שנה סיימתי תואר שני כך שיש הרבה שלא ידעתי כשאימנתי לפני שיצאתי ללימודים. עם זאת, התואר הוא מחקרי יותר ולא התמקד ספציפית באימון. אני חושב שהיום אני מנסה להיות הרבה יותר מבוסס מדעית, ולבדוק דברים שאני עושה. יותר נכנסתי לעולם ה-VBT (אימון מבוסס מהירות) למרות שקשה ליישם את זה בפועל עם קבוצה גדולה וללא אמצעים, אך זו השאיפה. אני מנסה לכמת עומסים בצורה יותר מסודרת, אך עם זאת אני גם מטיל ספק בזה ובקשר של זה לפציעות, מה שפחות עשיתי לפני שנתיים-שלוש. אני יותר מבין במכניקה של פיתוח מהירות וכוח מתפרץ.

השנה הראשונה שבה אימנתי ספורטאי משחקי כדור לא הייתה השנה הראשונה שבה אימנתי, כך שהגעתי לעולם הזה עם לא מעט ידע, אבל רובו לא היה רלוונטי לפיתוח יכולות אתלטיות. במובן מסוים התחלתי מאפס. בשנה הראשונה שבה אימנתי על המגרש אחרי קורס פיתוח יכולות אתלטיות למשחקי כדור בוינגייט התנסיתי הרבה בבניית האימון, ניהול הקבוצה, ניהול הזמן, תיעדוף של נושאים. היום אני יותר מתודי, יותר מסודר, יש לי אג'נדה ודרך, האימונים רשומים, אימוני הכוח מסודרים לפי נושאים ואורך השנה ומותאמים יותר לכל ספורטאי. כמובן שזו גם פונקציה של איפה עובדים וכמה זמן ואילו מתקנים יש לרשותך.

אני מתמקד כרגע בעולם המחקר בנושאים שונים. האימון אצלי הוא לא העיסוק היחיד ואפילו לא העיקרי, למרות שאני משקיע בו הרבה זמן. כך שהזמן שלי מתחלק בין למידה על אימון ללמידה של מדע הפיזיולוגיה ומדעי הספורט בנושאים מגוונים שלא תמיד קשורים באופן ישיר למשחקי כדור.

אני מנסה לקרוא מחקרים על נושאים שקשורים באימון, אבל גם ללמוד מאנשי שטח, שכן המדע והשטח שונים בתכלית.

כמה מקורות שאני שואב מהם:

אינפוגרפיקות של יאן לה-מור, JB Morin, ישראל היילפרין, קבוצת הפייסבוק EVB – אימון מבוסס ראיות, EXOS, 3P, מייקל בויל, פודקאסטים –Stronger by Science, Science for Sports website, Stronger by Science website (Greg Knuckles), Lee Taft.

יש וובינרים בלי סוף....

ואני לומד גם ממאמנים גופניים שונים בארץ, קולגות שלי. אני חושב שיש קהילת מאמנים מצויינת בארץ ולרוב היחסים שלנו הם מאוד טובים. יש הרבה שיתוף ודיונים ואווירה מאוד טובה שאני שמח להיות חלק ממנה. כמו כן, פונים אלי מאמנים צעירים לא מעט ואני עוזר מתי שאני יכול.

בנוסף, הייתי רוצה להוציא מהלקסיקון את המושג "מאמן כושר" שכן זה נשמע שהתפקיד שלנו הוא לאמן לסבולת לב-ריאה או כושר משחק, כלומר שהשחקנים יוכלו לרוץ על המגרש לאורך כל המשחק. התפקיד שלנו מורכב הרבה יותר, בין אם זה בקבוצת בוגרים תחרותית, או שונה בתכלית בקבוצת נוער או ילדים. מאמן בנייה גופנית צריך להבין בהמון נושאים ולקבל מקום הרבה יותר גדול בקבוצה, ואנשים רבים,כולל אנשים שבתוך התחום (ממאמנים ענפיים לבעלי הקבוצה) לא תמיד מבינים את החשיבות שלו.

הייתי רוצה שיידעו שיש אנשי מקצוע מעולים בארץ, שלומדים ומרחיבים את הידע שלהם ללא הפסקה. התפקיד הוא הרבה יותר מאשר להרים משקולות, לבנות שרירים ולרוץ על המגרש. בעולם התפקיד אפילו מקבל משמעות של מדעי ספורט והמאמנים נדרשים להיות בעלי תואר ראשון לפחות, אם לא שני, ורבים מהם אף מחזיקים בדוקטורט. המאמן הגופני הפך להיות איש מדע ושטח גם יחד, ותורם את המדע לטובת השחקנים והקבוצה.

יבגני בורובוי:

בענף הזה אל תחפשו כסף. תחפשו לתרום ולהועיל, להתמקצע ולהשתפר, ודרך זה לעזור לאחרים. הכסף יבוא כתשלום על המקצועיות שלנו. את המקצוע הזה עושים באהבה או לא עושים בכלל!

אני לומד מפרופסור Seluyanov, מארק ריפטו, מייקל בויל.

הייתי רוצה שיידעו שאנחנו לא שם כדי לעשות חימום, אלא זה ממש מדע, תכנון אימון לפי עומסים, זמני עבודה ומנוחה, מה מטרת האימון מבחינה פיזיולוגית, אנחנו הארכיטקטים של הקבוצה. כשיש לנו ידע – פיזיולוגיה, ביוכימיה, אנטומיה, תורת האימון, אפשר לפרק את הכול לרזולוציות כל כך קטנות שזו אומנות.

רימון יבזורי:

זה התחיל לפני 3-4 שנים, הסקרנות שלי לתחום הלמידה המוטורית. היום זה משהו שמוביל אצלי הרבה מתהליכי החשיבה באימון.
היום אני יודע שאני לא יודע כלום. בתחילת הדרך אתה באופן פראדוקסלי הרבה יותר בטוח בדרך שלך.
אני לומד הרבה מספרים ופודקאסטים, לאו דווקא מהתחום הגופני / פיזיולוגי אלא הרבה תחומים אחרים.
לספורטאים - הייתי ממליץ קודם כל לא לעקוב אחרי מי שמבטיח דברים בצורה נחרצת כל הזמן. כן לעקוב אחרי מאמן מחוייב, שחוקר ומטיל ספק בקיים סביבו.

למאמנים:
Jeremy Frisch, James Marshall - מאמנים לספורטאים צעירים.
Frans Bosch, John Kiely, Vern Gambetta - מאמנים ברמות גבוהות יותר )מקצוענים)

הייתי רוצה שיידעו שכמו בכל עבודה, צריך איזון בחיים וגם בעבודה שמאוד אוהבים יש רגעים שצריך אוורור. תמיד נראה מהצד שזה רק כיף תמיד כי עושים משהו שמאוד אוהבים.

לא נגענו בנושא הספציפיות של אימון והתמורה / העברה של האימון לרמת ביצוע גבוהה יותר. תמיד מדברים רק על השפעה חיובית של תהליך אימון (לדוגמא תשפר את נושא הכוח אז תרוץ ותקפוץ מהר וגבוה יותר) ולא מספיק יודעים או מדברים על השפעות שליליות של תהליך אימון, כמו אימון היפרטרופיה, שספורטאים רבים משקיעים בו הרבה מאמץ, על המערכת התנועתית. באופן כללי אני חושב שמאמנים מחפשים יותר מידי טריקים ולא מספיק לאמן מיומנויות ספציפיות שיתרמו לספורטאי לנוע בצורה טובה יותר. מחפשים תרגיל ש"ישרוף" שברוב המקרים זה האימון ההפוך בתכלית מהאימון הספציפי הרלוונטי לקבוצת שריר מסוימת. אולי אני קיצוני בקטע הזה אבל זה מרגיש לי טמטום מוחלט.

‍

צליל שושן:

אני חושב ששאלה טובה יותר היא מה אתה לא יודע שידעת לפני שנתיים. אנחנו נמצאים בעולם שכמעט ולא קיים בשום תחום אחר. הדרישה ממאמן יכולות גופניות היא לדעת המון מהרבה מאוד נושאים (פיזיולוגיה, ביומכניקה, תזונה, פסיכולוגיה,אימון, סטטיסטיקה, מתודיקה וכו׳).

אני בחצי שנה האחרונה עשיתי מעבר יחסית גדול כדי להיות הכי טוב במה שאני עושה. אני חייב לומר שנפתחים בפניי דברים שלא הכרתי ואני מקווה שבקרוב יהיו תוצרים ראשונים.

היום אני יודע שידע זה כוח, וככל שצוברים יותר כוח (ידע) פילוסופיית האימון פחות מתערערת או משתנה בתדירות מתמדת.

אני אישית נסעתי בפעם השלישית למדינה זרה כדי ללמוד כמה שיותר על המקצוע שלי. אני חושב שהאופן שבו אנחנו נתחיל להתקדם הוא לחשוף כמה שיותר את האנשים שבידם הכוח למה שקורה בעולם. למאמנים מנוסים ממליץ ללמוד ממאמנים במקצועות ספורט שונים. לגבי הספורטאים, הם צריכים להבין טוב מאוד על האופן שבו מרכיב האימון יכול להשפיע על הקריירה שלהם. לכן, הם צריכים לשאוף לדעת מה המטרה של כל הדברים שהם נדרשים לעשות.

‍

חזרה לפוסט המרכזי כאן