ה-ספר על מועדון הכדורגל של ברצלונה - ההיסטוריה, התרבות, קרויף גווארדיולה ומסי.
סיימון קופר מילא יותר מ-200 מחברות במהלך יותר מ-20 שנה בהן התעניין בבארסה וחקר עליה.
חלק ראשון - המועדון:
יוהן קרויף יצר את בארסה. הוא בנה את הקתדרלה.
במובן מסוים הוא בנה את הכדורגל כמו שאנחנו מכירים אותו היום.
גווארדיולה שדרג את הקתדרלה ומסי שמר עליה, אבל קרויף הוא זה שגרם להכול לקרות.
המועדון מנוהל על ידי אנשים ועבור אנשים שמצפים להישאר חלק מהמועדון כל עוד הם בחיים.
זו הסיבה שאכפת למנהל הקפיטריה גם מהשחקנים בני ה-13. הוא יהיה שם כשהם יהיו מועמדים לעלות לקבוצה הבוגרת.
הביטוי המזוהה עם בארסה הוא mes que un club.
מה זה אומר "יותר ממועדון"?
זה אומר רוח קטאלנית. זה אומר הכדורגל של קרויף. זה אומר לצפות ששחקנים יעלו מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת. זה תחושה כללית של גאווה פנימית ושל ערכים שמלווים את האנשים האלה במשך שנים.
המנהלים של בארסה - בכל ענף - הם אנשים לחוצים.
לחוצים לא רק בגלל האוהדים ביציע או השותפים העסקיים.
לחוצים בגלל הילדים שלהם ובגלל מי שמגיש להם קפה בבוקר.
לכולם יש רגש שמחובר לדבר הזה, ולרובם יש גם דעות איך אפשר לעשות את זה יותר טוב.
יש אוהדים שהם חברים במועדון (Socis) שהכדורגל לא בראש סדר העדיפויות שלהם. הם באים אחרי שהמשחק מתחיל ויוצאים לפני שהוא נגמר.
רק מעניין אותם לראות אם הקבוצה עדיין משחקת את הכדורגל היפה שלה.
לפעמים הם מוכרים את הכרטיס שלהם למשחק לאנשים שבאים מבחוץ. יש כאלה שאפילו לא אוהבים כדורגל. הם פשוט אוהבים את בארסה.
מאמן הכושר והמדען פאקו סיירולו (Seirul·lo) מגלם בצורה מצוינת את תמצית התרבות של בארסה.
הוא התחיל בכלל בכדוריד, אימן את גווארדיולה כשהיה בן 13, היה יד ימינו של קרויף, הוא פרופסור באוניברסיטת ברצלונה והוא מכיל בתוכו את הזיכרון של המועדון.
בזמן כתיבת הספר הוא היה אחראי על לימוד המאמנים של ברצלונה והנחלת המסורת של המועדון.
