תובנות ממשחק הכדורסל - שיחה עם אגדות כדורסל יווניות

שחקניות נבחרת יוון אווינה מלטסי וארטמיס ספאנו, התארחו במפגש זום של האקדמיה לכדורסל בנות של איגוד הכדורסל. הן ענו לשאלות וסיפרו על הקריירה שלהן. בעיניי קריאת חובה לכל ספורטאי צעיר וספורטאית צעירה.

צילום:
Laura Guerreri / Diario Fotofinish

זה מעניין ששחקניות צעירות ממדינה אחרת עוקבות אחרינו ורוצות להקשיב למה שיש לנו להגיד. אנחנו מאוד שמחות להיות כאן, תודה שהזמנתן אותנו.

- איך הקריירה התחילה – איך הגעתן לכדורסל, למה נשארתן?

מלטסי – בזכות האחים שלי הגעתי לכדורסל בגיל צעיר. באותה תקופה נבחרת הגברים זכתה באליפות אירופה. זה נתן השראה והחלום הפך להיות שחקנית נבחרת. בהמשך המודל שלי היה מייקל ג'ורדן.

ספאנו – שיחקתי כדורגל ובגיל 10 לא הייתה קבוצה, אז עברתי לכדורסל. שם פגשתי את קטיה אברמזון (כיום מאמנת באקדמיה). באולימפיאדה ביוון החשיפה הייתה גדולה, ורציתי להיות סביב כל זה.

- איך היו החיים שלכן? מה עשיתן כל היום?

מלטסי – הקבוצה שלנו בדיוק קמה, עשינו צעדים ראשונים בכדורסל, לא שיחקתי בנבחרות הצעירות, מעט הכירו אותי. הייתי הולכת לבית הספר, ואז למגרש. 6 שעות ביום התאמנתי עם כל מי שהיה מגיע למגרש – בנים, בנות. החלום שלי היה להגיע לנבחרת והייתי צריכה להתגבר על פערים גדולים כי לבנות האחרות היה יתרון כי גדלו במקומות שהשקיעו יותר בכדורסל. רק בגיל 14-15 כשאנשים שמו לב שאני טובה התחילו לדחוף אותי ורציתי להתקדם לנבחרות.

ספאנו – הייתי צעירה כשהתחלתי עם הנבחרות, במועדון שלי בגיל 14-15 שיחקתי בשלוש קבוצות, היו ימים עם שני אימונים ומשחק. לא היה יום חופש, ולא התעייפתי. כל היום הייתי מחוץ לבית עם כדור ביד.

- עצה לעצמי הצעירה:

מלטסי – מאז שהראו לי מה יש "שם בחוץ" הצעתי לעצמי לכי על זה ותנסי. זה היה קשה, לא ידעתי מה הדרך הנכונה, אולי הייתי יכולה להתאמן בצורה יותר טובה, להתכונן יותר טוב ברמה הפיזית. העצה שלי לעצמי היא לכי אחרי החלום שלך ואל תשימי לעצמך גבולות.

ספאנו – צריך לחוות עליות וירידות כדי לקבל ניסיון. את תיפלי, לא יהיה קל, ואת תקומי ותצליחי ומה שיקרה ילמד אותך.

- מה היית מייעצת לשחקניות כדי להתמודד עם קשיים או כשדברים לא עובדים כמו שרוצים?

מלטסי – ספורטאים גדולים אומרים שמה שמבדיל אותם זה איך שהם קמים וכמה מהר הם קמים אחרי שנופלים, וממשיכים לעשות. אחרים אומרים לך לפעמים, או שאת אומרת לעצמך שזה לא יילך, וזה יהיה קשה ותצטרכי לעבוד המון, אבל זה ישתלם. לכי אחרי החלום שלך. אל תתני לנסיבות לעצור אותך. אם קשה ואת עוצרת אז את לא באמת רוצה את זה ולא מגיע לך להשיג את זה.

ספאנו – יהיו זמנים קשים. אם את רוצה להשתפר את צריכה לעבור דרך זה. כשהייתי צעירה שמרתי את כל הכעס בפנים. צריך למצוא אדם שסומכים עליו, לפרוק. יש להם ניסיון והם עוזרים לי. זה לא סוף העולם. זה מראה לך כמה את רוצה את זה.

- כמה חשוב הצד המנטלי במשחק ואיך זה התפתח בקריירה שלכן?

מלטסי – בתקופה שלי זה לא היה נפוץ. שמענו על זה, אבל אף אחד לא השתמש בזה. היו קשוחים אלינו וזהו. היום אנחנו יודעים שצריך מישהו שסומכים עליו. איך שיחקתי עד גיל 40? לומדים לטפל בגוף. אבל הראש חשוב, היכולת להתגבר על קושי חשובה. קל להסתדר כשקולעים כל משחק 25 נקודות. אבל כשמחטיאים ומפסידים, כשאחרים אומרים שזה לא יצליח – אז מגיע המבחן. גם אם זה לא מקצוען, חשוב שיהיה מישהו לדבר איתו. פעם ביקרו אותנו שחקניות WNBA, שאלתי אותן כמה זה קשה להגיע לשם, אמרו לי כמה הראש חשוב.

ספאנו – זה מאוד חשוב. אני מקצוענית כבר שנים וזה משהו שאפשר לשפר. יהיו עליות וירידות. כשאת במקום נמוך, מה את נותנת למוח שלך? מה את מאכילה אותו? לי זה עוזר לדבר עם אנשים אחרים. פסיכולוג ספורט זה מעולה, בעיקר בגיל צעיר.

- כולם רוצים להיות טובים בהכול. את מציעה לבחור בהכול או להתמקד בדבר או שניים?

מלטסי – הכדורסל בנוי מהבסיס. אין יותר עמדות קלאסיות. גם יורוליג גם NBA. נגיד שאת קלעית אדירה. אם זה כל מה שאת יודעת לעשות, את לא יכולה לשחק ברמה הגבוהה. לא כל אחד יכול לעשות הכול. בתור מאמן צריך להחליט מי עושה מה יותר טוב, ולתת לה לעשות את זה. זה לא אומר שהיא לא תתאמן על קליעה. אבל היא תצטרך להסתפק בארבע קליעות שלה. בגיל צעיר הבסיס הכי חשוב. אני בת 40 ועדיין מתאמנת על הכדרור, כי אם מישהו יידע מה המובים שלי אני לא יכולה לשחק. צריכה לדעת את הבסיס היטב כדי שאם ייקחו לך את הדבר שאת עושה טוב, יהיה לך משהו אחר. ולבצע המון חזרות. זה אף פעם לא נגמר. אנשים לא רואים את החזרות. לא רואים את האימונים מחוץ לאור הזרקורים. יש המון עבודה. ככה בונים ביטחון. זה מעצבן, אבל ככה מגיעים למצוינות ובונים ביטחון.

ספאנו – כל קבוצה רוצה שומרת, ריבאונדרית, מישהי שתרוץ את המגרש. אבל אם יש משהו שאת עושה הכי טוב – תשתפרי בזה. תמיד אפשר להוסיף משהו. רק צריך להוסיף בהדרגה. master what you do, ותחזקי מה שחלש.

- כמה אתן משקיעות בגוף שלכן – חוזק, מוכנות למשחק, אורך קריירה?

מלטסי – כשהייתי בגיל 14-15, אהבתי לאכול שוקולד. לא הבנתי למה המאמן אמר שאני צריכה לשמור על המשקל. או ג'אנק פוד... הם לא נותנים לנו לעשות מה שאנחנו רוצות. אבל כשמתבגרים לומדים דברים. לא יכולתי לזוז כשאכלתי דברים עם יותר מדי מלח. אבל כשקיבלתי ידע והתחלתי לשים לב, זה עזר לי לבצע על המגרש. המעבר לרמה הבאה דורש להיות מהיר יותר, חזק יותר, להישאר חזק במהלך העונה, זו עונה ארוכה. את מבקשת מהגוף שלך דברים, את צריכה לתת לו בחזרה.

ספאנו – זה ממש חשוב וזו עבודה תמידית. אין יום חופש מלטפל בגוף שלך. יש לי תזונאי, יש לי מסז'יסט, זה יכול לקחת אותך לרמה הבאה. זה חשוב לא פחות מהצד המנטלי. צריך לנצל את הידע שיש לנו.

-איך היה המעבר מכדורסל נערות לכדורסל בוגרות?

ספאנו – המעבר הראשון שלי היה לקולג'. כולן שם היו יותר חזקות ממני, הייתי בהלם. ומקולג' למקצוענים זה תחרות ברמה אחרת. כל כך הרבה תחרות, כל כך הרבה ניסיון, זה עבודה שלא נגמרת. לא הייתי מוכנה מנטלית, אבל זה עזר לי להתפתח ולהכיר את עצמי.

מלטסי – לא הלכתי לקולג' אבל שיחקתי בבוגרות כשהייתי ילדה. הן היו יותר חזקות, גדולות יותר, מהירות יותר. מה ההבדל בין האמריקאיות לאירופאיות? אין הבדל גדול. באירופה לא עובדים על הגוף כל כך. ב-WNBA הן חזקות ומסוגלות להיות על המגרש יותר זמן. כל שנה הייתי צריכה לעבוד יותר זמן ולהתאמן חזק יותר כדי להיות מסוגלת לשחק ברמה הזאת. אחרי שאת עובדת על זה, את מקבלת ביטחון.

- מהי מנהיגות עבורך?

מלטסי – לא יודעת מי החליט על מנהיגות.. אפשר לבנות יכולת מנהיגות. היא מורכבת מאחריות. זה בסדר אם נפסיד אבל אני לוקחת את זה על עצמי. ראשונה לעלות ואחרונה לרדת מהמגרש. המאמן צריך לתת לך תפקיד. אני נשארת רגועה ועושה גם כשאחרים משתגעים. יש הבדל בין להיות הקלעית המובילה ללהיות קפטן. לפעמים צריכה להרים את החברות. לפעמים צריכה לקלוע יותר. לפעמים לדבר ללב שלהן. אף אחד לא אמר לי, אבל ציפו ממני. כשאת זרה מצפים ממך. את חייבת לבצע כדי שלא יחתכו אותך.

ספאנו – לפני כמה ימים דיברתי עם מאמנת בנבחרת צעירה בה שיחקתי. שאלתי אותה למה בחרה בי לקפטן. אמרה שאני מנהיגה טבעית. שאלתי למה. השחקניות רואות אותך ואת דוגמה טובה. נשארת לזרוק, שואלת שאלות, מרימה את הקבוצה בזמן קשה באימון. הקבוצה מכבדת אותך בלי שתדרשי כבוד.

- ספרו על החוויה ב-WNBA ועל ההבדל בין הכדורסל באירופה לארה"ב.

מלטסי – אתלטיות. לא רק איך שהשחקניות נולדו. איך שהן עובדות. הפער בין אירופה לארה"ב נסגר כשהתחילו להתאמן על היכולת הגופנית. אמה מסמן (מבלגיה) הכי טובה בעולם בתפקיד שלה. היו רכזות וקלעיות באירופה, אבל הן היו איטיות וחלשות. זה השתנה היום. כמה שמבינים את זה יותר מהר יותר קל להתקדם. את לא צריכה להטביע, אבל כן להיות מהירה. חשבתי שאני לא אוהבת כדורסל בארה"ב. הגעתי לשם, הייתי צריכה לצמצם את הפער. הייתי איטית מדי כדי לשחק את הכדורסל שלי. חתכתי לאט מדי, רצתי לאט מדי. ראן אנד גאן זה עדיף. מייצרים זריקות טובות. הם מבינים את המשחק אבל עושים הכול יותר מהר. זה רק שעות על המגרש ואפשר להגיע לשם. החוויה הייתה אדירה והעבודה שלי השתלמה.

- מתי ידעת שאת רוצה להיות שחקנית כדורסל?

מלטסי – השאלה היא בעצם "האם אני יכולה?" ואני אמרתי לעצמי, אתן לזה שנתיים ואראה אם אני יכולה לשחק ברמת נבחרת. עד שאת עושה את זה יש הרבה ספק. כשהשגתי את המטרה הראשונה – לשחק בנבחרת צעירה ולשחק בליגה הראשונה, הצבתי עוד מטרה, לשחק בחו"ל. אמרתי להורים שלי אני רוצה שנתיים להשקיע בזה. וזה הצליח. אם את רוצה את זה, אל תשאלי את עצמך, פשוט לכי על זה. תציבי מטרה ותעבדי לקראתה.

ספאנו - ההורים או מישהו שואלים מה תהיי, מה תלמדי וכו'. זה עשוי להלחיץ. לפעמים מרגישים שצריך לבחור. אפשר לשלב הכול. תסמכו עליי. אתן צעירות ויכולות לעשות הכול. בדרך, אתן תראו מה אתן הכי אוהבות ואז תעשו התאמות בכמות השעות שאתן מקדישות לכל דבר. זה יבחר בכן. לא ידעתי כשהייתי בת 16 שארצה להיות באולם 6 שעות ביום. זה פשוט קרה.

- איך את מסתגלת למעברים בין קבוצות כל שנה-שנתיים?

ספאנו – אני רוצה לשחק כדורסל. אין לי שליטה על מה שמסביב. לאט לאט תכירי אנשים, זה קשה להתחבר לאנשים חדשים, אבל אפשר להישאר בקשר. זה נהיה קל יותר ככל שהשנים מתקדמות.

מלטסי – בהתחלה חווים געגועים, אוכל שונה, דירה לא נוחה. אני אוהבת לשנות ולעבור קצת יותר. יש כאלה שמעדיפות להישאר. ועשוי להיות פחד. "איך אעשה את זה". הצעד הראשון לעשות משהו לא ידוע הוא מפחיד. אבל למי אכפת? זה חוויה. לא חשבנו שתהיה מגפה עולמית. אבל אנחנו מתמודדים. מסתגלים.

- מה נותן לך מוטיבציה להמשיך לעשות את הדברים הקשים?

מלטסי – לא ידעתי את התשובה לזה בגיל שלך. מה זה אומר "להמשיך". הלילה תשאלי את עצמך "אני אוהבת כדורסל?" וכשתקומי בבוקר תדעי את התשובה. זה מה שמניע אותך. גם אם מישהו אומר לך שלא ייתן לך לשחק. את עדיין רוצה? אז את ממשיכה. גם כשנפצעים. האם אתן לזה לעצור אותי? ואז את ממשיכה.

מלטסי – אני כאן כי רציתי שתהיה מישהי כזו עבורי כשהייתי צעירה. תודה על הפגישה, זה היה כבוד עבורי. נבוא לבקר.

ספאנו – אתן ההשראה שלנו, אנחנו משחקות גם בשבילכן.

תודה רבה על ההזמנה.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

על חשיבות הגמישות

דבר אחד פשוט שספורטאים יכולים לעשות כבר מהיום כדי להשתפר

על חשיבות אימון הכוח

איך נראה שבוע אידאלי של ספורטאי/ת מקצועני/ת?

איך נראה יום אידאלי של ספורטאי/ת מקצועני/ת?

דברים שכדאי לדעת על יכולת גופנית

Do Nothing / Celeste Headlee

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 3

תובנות ממשחק הכדורסל - אלישה קלארק

מחשבות אחרונות על הסדרה The last dance

השחקן הוותיק שלי - וינס קרטר

The last dance 7+8 - מחשבה ראשונה

איך לקרוא יותר ספרים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 2

kaizen / Sarah Harvey

תובנות ממשחק הכדורסל - ארגון שחקניות הכדורסל

השחקן הוותיק שלי - ריי אלן

דברים מתפוררים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 1

השחקן הוותיק שלי - אייזיאה תומאס

10 מחשבות על תכנות

עונג שבת - סקוטי פיפן

על מפגש עם אנשים בימי קורונה - 2

השחקנית הותיקה שלי - ליעד סואץ קרני

השחקן הוותיק שלי - דניס סקוט

השחקן הוותיק שלי - פרוויס שורט

על מפגש עם אנשים בימי קורונה - 1

פיט קרול מארח את סטיב קר - פרק 1

10 דברים שלמדתי בקריירה שלי - גל מקל

השחקן הוותיק שלי - כריס מאלין

על חירות וחופש

Mastery / Robert Greene

The last pass / Gary M. Pomerantz

חוויות ותובנות מתואר שני באוסטרליה

Legacy / James Kerr

רע כמו שמתחשק לי / דניס רודמן

דוד וגוליית / מלקולם גלדוול

לחשוב כמו אלופים - ביטחון

עכשיו צריך לשנות הרגלים - וככה אפשר

על תרבות קבוצתית - ביקור בנימבורק ובאקדמיה בפראג

לחשוב כמו אלופים - תנאים קשים

לחשוב כמו אלופים - הקדמה

Coach Wooden and me / Kareem Abdul-Jabbar

יכול להיות שאנחנו בטוחים מדי בעצמנו

דרכים להרוויח ביטחון

לא חסר לך ביטחון - חסרה לך יכולת

יאניס על ביטחון ועבודה קשה

על למה מיינדפולנס זה לא טרנד חולף

התחלתי פאזל של 1000 חלקים

מדיטציה חמש דקות ביום - קובי בראיינט ממליץ

על מוסר עבודה ועל יעילות

אלו הם מים / דיוויד פוסטר וואלאס

Showboat - the Life of Kobe Bryant

עכשיו

אני רוצה להיות שם

עונג שבת - סברינה יונסקו

היום

מה זה מיינדפולנס (קשיבות)?

איך לשבת / How to sit

להיות ברגע הזה

שיטת מדידה שונה

לא קל לעקוב אחרי הכול

לברוח מגשם ומברד

כל יום רוטינה - סיכום האתגר

זכוכית מגדלת - הדר חדד

הופכים ערך לרוטינה

כל יום רוטינה - שבוע שמיני

The grandmaster / Brin-Jonathan Eduards

כל חודש פוסט באתר ארגון המאמנים

אד שירן ממשיך הלאה

רוטינה שנתית - מה עושים במועדון?

כל יום רוטינה - שבוע שביעי

עונג שבת - ביל ראסל

עונג שבת - קובי בראיינט

עונג שבת - דראז'ן פטרוביץ'

עונג שבת - המשחקים הגדולים

עונג שבת - אנדרה איגודלה

Fierce / Aly Raisman

כל יום רוטינה - שבוע שישי

עצלנות היא לא הסיבה שאנחנו לא משנים הרגלים

כל יום רוטינה - שבוע חמישי

From the outside / Ray Allen

ג'יי ג'יי רדיק על רוטינה

כל יום רוטינה - שבוע רביעי

שני סוגים של הרגל (2)

שני סוגים של הרגל

Range / David Epstein

כל יום רוטינה - שבוע שלישי

מריה שראפובה על רוטינה

קלטת הוידאו של מייקל פלפס

כל יום רוטינה - שבוע שני

Why the best are the best / Kevin Eastman

כל יום רוטינה - שבוע ראשון

על רוטינה והרגלים

Practice perfect / Lemov, Woolway, Yezzi

החוקים - practice perfect

איך להישאר בליגה בה אני רוצה לשחק

שתי מחשבות על מוטיבציה

אחרי החגים

My shot / Elena Delle Donne

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג