לפרק הקודם בסדרת הפוסטים - למה ילדים משקרים - לחצו כאן.

‍

ילדים בגיל 4 או 5 נבחנים בכל מיני תחומים כדי לזכות להיכנס לגן יוקרתי או לתכנית למחוננים.

הם יענו על שאלות אוצר מילים, ינסו לזכור רצפי מספרים ולעבור מבוכים, ובעיקר ינסו להישאר רגועים ולא לדעת שמדובר במבחן. 7% מתוך מיליונים ישיגו את התוצאה הגבוהה המיוחלת, וכנראה לא יידעו שהמבחנים האלה הם לא-יעילים בצורה מדהימה בהשגת המטרה שלשמה הם נוצרו – לחזות הצלחה בעולם הלימודים והאקדמיה.

הבעיה לא טמונה במבחנים עצמם. מדובר פה במוח של ילד שעדיין לא סיים להתפתח.

להשיג תוצאה גבוהה במבחנים מהסוג הזה הוא לא דבר כל כך נדיר. תוצאות של 120, 130 הן תוצאות בטופ של המבחן.

חצי מתלמידי האוניברסיטה בעלי ציון של 120, ו-130 הוא הציון הממוצע של מבוגר בעל דוקטורט.

מסתבר, שבהרבה מקומות ילד שמקבל ציון גבוה לא נבחן שוב. הוא זוכה לתכנית לימודים שתעזור לו להתקדם ב-36% יותר מילדים בתכנית בית ספרית רגילה, גם אם הציון שלהם במבחן חוזר עשוי להיות יותר גבוה משלו. גם מי שכתב את המבחנים הללו חושב שכדאי לבדוק את הילדים שוב, למשל בגיל 11. זה ייתן מדד יותר טוב לגבי הזיהוי שלהם.

חוקרים שבדקו את אמינות המבחנים האלה לפי גיל, חושבים שהם יכולים לתת מדד טוב אם הם מתבצעים בגיל 9 (כיתה ג'). יותר מוקדם מזה, אנחנו בגדול מבררים לאיזה ילדים היה בית שיכול לתת להם תנאים להצליח במבחן כזה.

מה חשוב? חשוב לתת לילדים הזדמנות נוספת להוכיח את היכולות שלהם בגיל 9-10, וחשוב לבדוק מי מהילדים שעברו את המבחן הראשוני והמוקדם בציון גבוה אכן עומדים בתווית שהוצמדה להם כ"מחוננים."

‍

נראה ש"מחוננות" היא תכונה שאינה בהכרח מולדת, ותלויה מאוד בגיל הנבדקים, בחינוך שקיבלו מגיל מוקדם, ובאפשרות של המדינה או המחוז לבחון אותם שוב כעבור כמה שנים.

היכולת ללמוד ולהתפתח היא תכונה בפני עצמה, והאמונה בכך - של הילדים, של ההורים ושל מערכות החינוך - חשובה בפני עצמה כדי לעזור לילדים למצות את הפוטנציאל שלהם, גם אם בגיל צעיר הילדים לא נבחנו ונחשבו כמחוננים.

עוד על הגישה של Growth Mindset כאן.

‍

גם כשחוקרים ניסו לבדוק אלמנטים אחרים, כמו מוטיבציה, אינטליגנציה רגשית, טמפרנט ועוד, לא נמצא קשר מספיק חזק להצלחה אקדמית באלמנטים הללו. למעשה, ה-IQ היה המדד הכי גבוה להצלחה (40% התאמה), על שלל בעיותיו כמנבא הצלחה.

גם חקר של המוח עצמו הגיע להבנה שעובי יותר גדול של חלקים מסוימים של המוח בגיל צעיר אין משמעותו יותר אינטליגנציה בגיל מבוגר.

המוח מתפתח לאורך שנים, קשרים נוצרים ומתפרקים, המוח עובר התמחות במסלולים מסוימים שמקבלים ציפוי והופכים להיות מהירים יותר ויעילים יותר. הרבה קורה לאורך שנים, ובחינה של ילד בגיל 5 או 7 עלולה להיות לא-מייצגת את היכולת שלו בגיל 11.

גם המוח עצמו מעביר את הפעילות שלו מאזורים מסוימים לאזורים אחרים כאשר מתבגרים. מחוננים בני 25 לא משתמשים באותם אזורים במוח בהם משתמשים בני 11, כך הראו חוקרי מוח בעזרת שימוש ב-fMRI.

ילד שאוהב דינוזאורים יכול להשתמש באהבה הזו כדי להתפתח מעל הממוצע. ילדה יכולה לקרוא היטב בגיל 4 אבל להיות לא מיומנת בסידור קוביות. ילד יכול להיות מעולה במתמטיקה אבל חלש במבוכים. כל כך הרבה יכול לקרות במעבר בין גיל 6 לגיל 9, לבין גיל 21, שכדאי לתהות איך אנחנו עדיין חורצים גורלות בעזרת מבחנים בגילאים כה צעירים.

‍

לפרק השביעי - המדע מאחורי מרד הנעורים - לחצו כאן.