לפרק הקודם מתוך לחשוב מהר, לחשוב לאט לחצו כאן.
בסדרת ניסויים מרתקת, כהנמן ושותפיו בדקו כמה מאמץ מנטלי משקיעים אנשים בפיתרון בעיות.
תוך כדי הניסוי הוצבה מצלמה שצילמה את האישונים שלהם. האישונים שלנו מתרחבים כאשר אנחנו משקיעים מאמץ מנטלי שדורש מאיתנו קשב גדול, והחוקרים בחנו כמה מאמץ המטלות שהם נתנו דרשו מהנחקרים.
שיחות קטנות עם אנשים דורשות מעט מאמץ, יחסית.
הקשה עם האצבע בקצב קבוע, תוך שאנחנו מדקלמים ספרות מתוך כרטיסיות שמוצגות לנו זו אחר זו, אבל בזמן שעלינו להוסיף 1 לספרות שמולנו (או 3, אם הנסיין באמת רוצה לסחוט מאיתנו מאמץ) ותוך כדי כך גם לשים לב מתי מופיעה האות K, זה כבר ממש ספרינט מנטלי שסוחט מאיתנו כל טיפת קשב.
דרוש מאמץ כדי לשמר בזיכרון, בו זמנית, מספר רעיונות שמחייבים פעולות נפרדות או רעיונות שיש לשלב ביניהם בהתאם לכלל מסוים.
לי המשפט הקודם ישר גרם לחשוב על "אם החטאנו אנחנו בהגנה 21, אם קלענו אנחנו בהגנה 22, אבל אם הרכז לא עם הכדור אז אנחנו ב-11, בהגנת פיקנרול אנחנו אדום, אבל אם הסנטר שלהם מקבל את הכדור נשארים בלבן, וב-5 שניות אחרונות אנחנו 55."
זה המון דברים לשמור בראש באותו זמן.
מערכת 1 (אינטואיטיבית, מחפשת קיצורי דרך), לא יכולה לעשות את זה.
אנחנו צריכים מערכת 2 חזקה, רצוי כזו עם הרבה ניסיון.
(עוד על מערכת 1 ומערכת 2 בלחיצה כאן)
עוד גילו הפסיכולוגים שמתעסקים בשאלה הזו, שמעבר ממטלה למטלה דורש גם הוא מאמץ.
לא רק מציאת האות ג בטקסט הזה דורשת מאמץ, ולא רק מציאת צ דורשת מאמץ.
גם המעבר ממשימה אחת למשימה הבאה דורש שינוי בפוקוס שמצריך מאיתנו התאמות מנטליות.
תוסיפו לכל זה לחץ של זמן, וקיבלתם עומס גדול מאוד על המערכת המנטלית שלנו.
הספר של כהנמן Attention and Effort ניתן להורדה בלחיצה כאן.
