‍

רודמן גדל במשפחה בה אבא עזב את הבית בגיל צעיר ואמא הייתה צריכה לעבוד ביותר מעבודה אחת כדי לפרנס. רודמן בעיקר הסתובב עם חברים והם עשו שטויות יחד, כמו להתגנב (שוב ושוב) לפארק המים דרך צינור ביוב באורך 8 קילומטרים.

אחרי שסיים תיכון רודמן התבטל בבית של אמא שלו, ופתאום הגיעה הצעה ממכללה. מישהי ראתה אותו משחק כדורסל וסיפרה עליו. הוא קיבל הצעה למילגה.

רודמן הלך על זה כי ידע שזה כרטיס החוצה מהמציאות הקשה בה חי, אבל לא הצליח להתמודד עם הדרישות הלימודיות.

זמן לא רב לאחר מכן קיבל הצעה נוספת, והפעם קפץ על ההזדמנות בשתי ידיים. הוא צמח ביותר מ-20 סנטימטרים, והיה מוכן לעשות הכול כדי ליצור לעצמו מסלול חיים חדש.

הוא נבחר בדראפט ה-NBA בסיבוב השני, היישר לקבוצה שידעה מה לעשות איתו. דטרויט פיסטונס של אותן שנים הייתה קבוצה קשוחה שכולם בה היו בריאים, חזקים פיזית ומנטלית ורצו יותר מכל לנצח.

רודמן ספג את התרבות, וכבר בעונתו הראשונה שיחק כ-15 דקות. זה לא היה מספיק לו והוא היה משתגע מהישיבה הממושכת על הספסל. בסיום משחק היה הולך לחדר הכושר להוציא אנרגיות.

המאמן שלו, צ'אק דיילי, הפך להיות דמות אב שמעולם לא הייתה לרודמן. ההערכה ביניהם הייתה הדדית ורודמן זוכר אותו לחיוב עד היום.

‍

רודמן החליט שהוא חייב להישאר בליגה. הוא הקדיש את כל המרץ שלו לעשיית הדברים שאחרים לא אוהבים לעשות.

‍הגנה.

‍ריבאונד.

‍זינוק על כדורים.

הלך מכות.

וזה עבד.

הוא המשיך להשקיע מאמץ בנושא, למד וידאו של שחקנים וכיצד הם מחטיאים, חשב איך יוכל לגבור על כל שחקן בעזרת היתרון היחסי עליו.

דניס רודמן הפך את עצמו, כל יום מחדש, לשחקן NBA.

בדרך, רודמן גילה את החיים של הכוכבים. רצו לשכב איתו, לעשן איתו, לשתות איתו, לשמוע את דעתו.

הוא לא הבין למה.

הוא אותו אדם שהיה לפני שנכנס לליגה, רק עם קצת יותר כסף ושם קצת יותר ידוע.

התרבות סביב הליגה הפריעה לרודמן. הוא הרגיש שהיא מנצלת אותו כדי לקבל עוד כסף בזמן שהיא נוזפת בו על מי שהוא. הוא לא הבין את הצביעות שבדבר. אז הוא הקצין את מי שהוא. עם השיער, עם הלבוש, עם הדעות. אמר לעצמו שאם ממילא מוכרים אותו בזול ומנצלים אותו, לפחות יהיה מי שהוא.

הספר עצמו כתוב ומתורגם לשפה מאוד חופשית. רודמן מקלל, משתמש בביטויים לא נעימים לשמיעה, מדבר על סקס, על פוליטיקה בליגה, על שחקנים יריבים וחברים לקבוצה, על אם בתו, על מדונה איתה יצא במשך 6 חודשים ועל עוד ועוד...

קריאה ממש מעניינת לכל למי שרוצה לדעת מי האדם שעומד מאחורי השחקן.

‍