חלק שני מתוך הביוגרפיה על מאמן הפוטבול הטוב אי פעם, ביל בליצ'יק.
כבר בימים הראשונים שלו בתור מאמן ראשי, ביל בליצ'יק הראה לאן הוא מכוון.
אחד מהעוזרים, זה שהיה אחראי גם על סקאוטינג של שחקני קולג', איחר להגיע לאימון.
נכון, הוא סיים שיחה שקשורה לתחום האחריות שלו. נכון, האימון עוד לא לגמרי התחיל, השחקנים היו בזמן החימום. אבל בליצ'יק נזף במאמן. והמאמן הבין מה הסטנדרט ומעולם לא איחר יותר.
בנוסף, בליצ'יק ידע שהשכר של העובדים הנוספים במועדון לא גבוה. הם עשו את העבודה שלהם בשקט מתוך רצון להיות שייכים לרמה הגבוהה וקיוו שמישהו ישים לב אליהם, והיו מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך. בליצ'יק היה פוגש אותם במסדרון ולוחץ להם את היד עם שטרות של 100 דולר, והוא גם הזמין מעצב שיער למועדון ושילם על התספורות של הצוות. עובד אחד היה מקבל ממנו מעטפה עם מזומן שהסכום בה היה גבוה מהמשכורת שלו.
התקופה שלו בקליבלנד כללה העברה של הקוורטרבק האהוב, יחסים לא טובים עם התקשורת והסתיימה ברצון של הבעלים לעבור עיר. גם מאזן הניצחונות-הפסדים לא היה מרשים.
בליצ'יק עבר לניו יורק בתור עוזר מאמן של פארסלס (איתו זכה בסופרבול עם הג'יאנטס) וקיבל הזדמנות להיות מאמן ראשי של הג'טס אחרי מספר שנים, אבל החליט לבסוף לעבור לניו-אינגלנד, שם זיהה סיטואציה טובה יותר עבורו.
במסיבת העיתונאים לכבוד כניסתו לתפקיד, אמר להם שלמד לתת יותר משימות לצוות שלו ולעשות פחות בעצמו, כדי שיוכל להתמקד יותר בראיית התמונה הגדולה.
בניו-אינגלנד הרגישו את השינוי. שחקן שהיה אצלו בקליבלנד (וסבל מאוד) היסס אם לחתום בניו-אינגלנד. הוא לא האמין להבטחות של החברים ובא לבדוק עבור עצמו:
"הוא לא היה אותו אדם. הוא לא קיים אימונים שהרגישו כמו טירונות. הוא ניסה לטפל בשחקנים. הוא הבין שהגוף לא יכול לספוג כל כך הרבה מכות כל הזמן, הוא צריך להתאושש. גם שפת הגוף שלו השתנתה. הוא נראה יותר בשל, יותר בוגר."
עוזר נוסף שלו אמר "לביל לא היה רק עניין עם תקשורת, אלא עם הצגת הדברים. הוא היה עסוק רק בפוטבול לפי מה שראיתי. הוא התפתח מאז. הוא יותר חביב. תופס אותך במסדרון, שואל אותך מה שלום המשפחה. ידענו שהוא יכול לאמן, אבל הוא התפתח גם בתור בן אדם."
אחרי שהפטריוטס זכו בסופרבול, בליצ'יק ניגש לאחד השחקנים לפני שהם עלו לאוטובוס, ואמר לו "אני רק רוצה שתדע ששמתי אותך זמין לבחירה של הקבוצה החדשה שמצטרפת לליגה". השחקן חשב לעצמו שהוא אפילו לא הצליח להגיע למצעד הניצחון בלי להיפגע, ובליצ'יק חשב לעצמו שאין שום טעם למשוך את ההחלטה ואת ההודעה.
הוא זכה בסופרבול, והוא עשה את זה בדרך שלו.
