Blood on the horns 2

פוסט שני מתוך הספר - הפעם בפוקוס: פיל ג'קסון ודניס רודמן.

צילום:

לפוסט הקודם מהספר - על מייקל ג'ורדן - לחצו כאן.

דניס רודמן:

דניס רודמן על החוויה שלו בבולס: "אתה צריך שיהיה לך את זה בכל קבוצה. מאמן שעוזר לך להרגיש בבית, שאתה מרגיש איתו בנוח, שאין לחץ להיות מישהו שאתה לא."

אתה אומר שאפשר להיות ילד רע ועדיין להיות מחויב למשחק ולהוות דוגמה לילדים?

"כן. אני עושה כל מיני דברים על המגרש, אבל אתם לא תשמעו עליי מרביץ לאנשים מחוץ למגרש, או מתנהג בצורה לא מכובדת. אני יודע ליהנות, אבל אני מחויב למשחק ולחברים שלי לקבוצה."

ג'ורדן היה יכול לנבוח על רודמן כשהוא היה מאבד שליטה, ורודמן אהב את זה. אם נביחה מג'ורדן לא עזרה, ג'קסון היה מזמן אותו למשרד שם ג'קסון, ג'ורדן ופיפן היו מדברים איתו ומיישרים איתו קו מחדש. רודמן תמיד רצה להיות חלק מהמנהיגים בקבוצה, והם היו משתמשים בזה לעזור לו. "דניס, אתה לא יכול להתנהג ככה, אחרים בקבוצה מסתכלים עליך ולומדים ממך שטויות."

כשרודמן היה בשיחות עם קראוס וג'קסון על הצטרפות לבולס, ג'קסון שאל אותו למה הוא לא הסתדר עם המאמנים הקודמים שלו. "הם כולם רצו להיות חברים שלי."

ג'קסון ענה לו :"אני בן 56, אתה בן 34, אתה יושב פה עם שיער ירוק ועגילים בתחת, אין לנו שום דבר במשותף. אני אעזוב אותך בשקט.

הם החליטו שאפשר יהיה לצרף את רודמן.

במשחק האימון הראשון הוא זרק כדור ליציע וקיבל טכנית. כולם הסתכלו על ג'קסון לראות איך יגיב.

ג'קסון צחק.

"הוא מזכיר לי את עצמי כל כך".

הגישה הייתה "בוא ניתן לו להוציא את זה ויאללה בוא ננצח."

"דניס רודמן רוצה שיאמנו אותו," סיפר טקס ווינטר. "זה מה שטוב בו. הוא אהב את תשומת הלב ורוצה להשתפר." ולא רק הוא, כל החברים שלו לקבוצה היו כאלה וזה מה שהפך אותם לקבוצה הגדולה שהם היו. "הייתי מאמן את כולם. לא עניין אותי מי היה בא. אם הם באים, אני אאמן אותם."

האוטוביוגרפיה של דניס רודמן - רע כמו שמתחשק לי - בלחיצה כאן.

פיל ג'קסון:

לג'קסון נמאס שכל התקשורת יושבת להם באימונים. הוא רצה זמן שיהיה רק של הקבוצה.

עם המעבר לאולם האימונים החדש, הוא ביקש שיתקינו מסך ענקי כדי למנוע צפייה של אחרים באימון.

זה עזר למייקל להפוך להיות יותר מחובר, כי הוא היה מוקף רק בשחקנים ובצוות המאמנים. 

"פיל הגיע לקבוצה עם פילוסופיית חיים מגובשת. הוא יודע שכדורסל זה לא הדבר הכי חשוב בעולם, אז הוא לא לוקח את עצמו כל כך ברצינות. הוא אוהב שהשחקנים פותרים בעיות בעצמם, אז הוא נותן להם את המושכות. מצד שני, כשהוא רואה שהם מאבדים שליטה, הוא אוסף אותם. אני מעריך את השקט שלו. אם אני הייתי מאמן ראשי כבר הייתי משתגע," אמר טקס ווינטר על פיל ג'קסון.

אמר מייקל ג'ורדן:

"אף פעם לא הייתי צריך שמאמן ירגיע אותי. אני אוהב את פיל. אני חושב שהוא מגיע עם פילוסופיה מסוימת לגבי איך צריך לשחק, במשך השנים התחלנו לכבד זה את זה. אני לא רוצה שמאמן יבוא וישאל אותי "אתה רוצה לעשות ככה או ככה?" זה לא נותן לי מוטיבציה. זה לא מאתגר אותי."

כל הפוסטים הקשורים לפיל ג'קסון - בלחיצה כאן.

הפוסט השלישי מתוך הספר - על התרבות של הבולס וגם על קובי בראיינט - בלחיצה כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

מה זה IZOF

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

ממוקדים

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג