עקרונות האימון של דין סמית' - חלק ב'

​בספרו A coach’s life מפרט דין סמית', מגדולי המאמנים בכדורסל המכללות אי פעם, חלק מעקרונות האימון החשובים בצפון קרוליינה, שם אימן 36 שנים. זה חלק ב'.

צילום:

תכנון אימונים:

הייתי מתכנן את האימון של למחרת אחרי שהייתי צופה בוידאו של האימון באותו יום. היה לוקח לי 60-90 דקות. ירדתי לפרטים הקטנים ביותר כי האימון היה הזמן הכי חשוב שהיה לי עם השחקנים. הפילוסופיה, ההרגלים, האסטרטגיה שלנו. הכול השתלב יחד באימונים האלה.  

אם אחד מהעוזרים שלי הרגיש שהיה משהו מסוים שלא ביצענו היטב, הייתי משנה מעט את תכנית האימון כדי שתכלול את הנושא הזה. היינו גם מתכננים איפה יהיה ממוקם ומה יעשה כל מאמן בצוות בזמן האימון. עם זאת, אין ספק שהאמנתי בכך שהשחקנים צריכים לשמוע קול אחד באימונים ובמשחקים. חלק מההצעות של העוזרים קיבלתי וחלק לא.

אם הייתי צריך לחיות את הקריירה שלי שוב, הייתי מקיים יותר פגישות צוות ונותן יותר לעשות לחברי הצוות. הייתי צופה בוידאו של האימון עם הצוות ולא לבדי ב-1 בלילה.

לאמן משחק אחד בכל פעם:

אחרי כל משחק אחד העוזרים היה ניגש אליי עם דוח הסקאוט על היריבה הבאה שלנו. לכל אחד מהעוזרים היו יריבות עליהן הוא היה אחראי. אני התעסקתי במשחק הזה שהיה לפנינו, בלבד. לא לכבד את היריבה הנוכחית שלנו היה להזמין הפסד. כיבדנו את כולן.

חלוקת מידע על היריבות (סקאוט):

לא חילקנו לשחקנים מידע רב על היריבות. רצינו שהם יתרכזו בעצמנו. לא האמנו ב"לקחת מה שהם נותנים לנו". האמנו בלקחת מה שאנחנו רוצים. היריבה לא רוצה באמת לתת לך דברים. יש סיבה שהיא נותנת לכם דברים. כי היא רוצה לנצח.

פעם אחד השחקנים הגבוהים שלנו זרק זריקה מרחוק במהלך משחק. לא אהבתי את הזריקה. הוא אמר לי "אבל קואץ', הייתי ממש פנוי!"

אמרתי לו "יש סיבה שהיית ממש פנוי."

ידענו איך לטפל בסוגים שונים של התקפות ושילבנו את זה באימונים שלנו, אבל לרוב התאמנו על הגנת הלחץ שלנו. רצינו שקבוצות ידאגו מאיתנו.

הביטוי Go-to-guy:

לא אהבתי ונמאס לי לשמוע אותו. אם היה לך שחקן אחד שאליו היית הולך כשאתה צריך סל, אתה יכול להיות בטוח שגם היריבה יודעת מיהו ותעשה מה שהיא יכולה כדי למנוע את זה ממנו. אתה צריך שכל שחקן שלך יהיה מסוגל להיות Go-to-guy, למקרה שתצטרך אפשרויות חלופיות. אם השחקן הזה לא יכול להיות Go-to-guy, אולי עדיף שהוא לא יהיה על המגרש.

תחרות על דקות משחק באימונים:

יש מאמנים שלא מחליפים חמישיה פותחת. יש מאמנים שכל משחק היו פותחים עם חמישה אחרים (כאלה שהיה מגיע להם, כמובן).

אצלנו בצפון קרוליינה שבעה השחקנים המובילים היו צריכים לשמור היטב. כולם יודעים לעשות סל, אבל אם הם לא היו סבירים בהגנה, הם לא היו משחקים. לא שינינו חמישיה לעתים קרובות, אבל אם הגיע למישהו, הוא קיבל את התפקיד.

למדתי גם לא להחליט על החמישיה במהלך הקיץ. שחקנים מסוימים עשויים להתקדם מאוד במהלך קיץ אחד והתכניות עשויות להשתנות.

אחת מהטעויות שלי באימון:

אף פעם לא שיחקנו מספיק באימון. כל שנה הייתי מבקש מהעוזרים שלי להזכיר לי לשחק יותר. תרגלנו מצבי משחק רבים כדי שהביצוע שלנו בסופי משחקים לא יהיה תלוי בפסק זמן שיעזור להגנה להתארגן.

הבעיה במשחקים בזמן האימון היא שהשחקנים היו חוזרים להרגלים ישנים אם לא היינו מפרקים את התנועה לחלקים. רציתי שנבצע ברמה הכי גבוהה שאפשר, והאימונים אצלנו היו מכוונים לכך.

ריצה:

לא גרמנו לשחקנים לרוץ ספרינטים אחרי כל אימון. טוב לוותר על זה מדי פעם, אבל אחרי אימונים שבהם הרגשתי שלא השגנו הרבה הייתי אומר לשחקנים שלפחות ככה נשיג משהו.

היינו נוהגים לשמור את כל הריצות לסיום האימון, אבל לפעמים בסיום האימון הם כבר שכחו למה הם צריכים לרוץ. שינינו את זה וגרמנו למפסידים לרוץ מיד בסיום התרגיל.

מצטרפים פוטנציאליים שצופים באימון:

משום שעבדנו כל כך קשה, רצינו שכל מי שחשבנו שיכול להצטרף אלינו יצפה באימון. זה הפחיד חלק מהם, אבל רצינו שזה יפחיד אותם. אם שחקן פוטנציאלי לא רצה לעבוד קשה, עדיף שנדע את זה לפני שהוא חותם אצלנו, לא אחרי. לא רצינו שיהיו הפתעות.

הסימן של העייפות:

אף אחד לא יכול לשחק 40 דקות בקצב בו רצינו לשחק.

הם היו מרימים אגרוף והיינו מוציאים אותם, ולהם הייתה הזכות לחזור למשחק מתי שרצו, אם כי אני הייתי מחליט במקום מי.

אחד מהשחקנים שלנו סימן שהוא רוצה לצאת, ואחרי 4 דקות עוד לא ביקש לחזור. שאלתי אותו "עוד לא סיימת לנוח?" והוא ענה לי "מיץ' שיחק כל כך טוב, לא רציתי שתוציא אותו."

אמרתי לו "לא הייתי מוציא אותו! תשאיר לי את ההחלטה הזו!" אבל היה נחמד לראות את חוסר-האנוכיות.

כששחקן יצא רציתי שהוא יישב במושב הקרוב אלינו מכמה סיבות – כדי שיהיה קרוב ויוכל להגיד לנו מתי הוא יכול לחזור, כדי שאם הוא עצבני הוא יצטרך להירגע כי הוא יושב ממש לידנו, וכדי שאוכל לדבר איתו אם אצטרך.

למה צריך כזה סימן? כי אם השחקן יודע שהוא יחזור, הוא ירגיש בנוח להתאמץ ולא יחסוך כוחות. מי שלא מתאמץ היינו מושיבים על הספסל כי "חשבנו שהוא עייף", וזה גרם לשחקנים לסמן לנו כשהוא עייף ולהתאמץ כשהוא משחק.

חוקי קבוצה שהיו באחריות שחקני שנה אחרונה:

הם היו ממציאים את החוקים ואני הייתי אוכף אותם.

פעם שחקן איחר לפני משחק חשוב, והיה אמור לפי הכללים לא לשחק במשחק. אמרתי לשחקנים שאני חושב שהוא צריך לא לשחק אבל זו הקבוצה שלהם וזו שנה אחרונה שלהם והם יחליטו. אחרי שתי דקות של התייעצות הם אמרו שהם חושבים שהוא לא צריך לשחק.

הוא קיבל את הבשורה, ניצחנו בלעדיו ובסיבוב הבא הוא שיחק מעולה.

פעם ארבעת השחקנים המובילים ביקשו לפגוש אותי אחרי האימון. הם היו רציניים וחששתי ממשהו גדול. הם סיפרו לי שיש שחקנים שמשתמשים בכל כוסות המים בהפסקה באימון וכך אחרים לא מספיקים לשתות לפני סיום ההפסקה. אלה היו הבעיות שלי בתור מאמן...


מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

A season on the brink / John Feinstein

גנבת האושר

כשהכיסא עף למגרש

האם יש טכניקה אידאלית?

ניהול משחק בגילאים צעירים

שני נילים ותסמונת המתחזה

זה הבית שלי

זום אאוט

הסתברויות במקום ציפיות

מה אני עושה כשאני מתרגש

קל להיות עסוקים

Playing for keeps / David Halberstam

דרך הקאיזן / ד"ר רוברט מאורר

איך לקרוא יותר טוב? חלק 2

השפעת דברי המאמן על המשחק

איך לכתוב יותר טוב?

איך לקרוא יותר טוב?

סיכום עונה בקבוצת הנערות

טיפ טיפ, פוסט #2

נקודת מבט

אפקט דאנינג-קרוגר

תסמונת המתחזה

האם אני טוב/ה מספיק?

שימוש נבון בווידאו

לתת פתרון או לא?

Myths of sport coaching 2,5,10

הבנה/מהירות/הנאה - בחרו 2

טיפ טיפ, פוסט #1

Myths of sport coaching 1,4,9

על עצב וזיכרון

על עלים ועל הסתגלות

על השפעה ארוכת טווח

מולטי טאלנט

בתוך הראש שלנו

להתייחס לאדם כמו שהוא יכול להיות

על אימון והפקה מוזיקלית

על חשיבות המסע

ממבט ראשון / מלקולם גלדוול

10 מחשבות על להיות שוליה

עונג שבת - ג'ון סטוקטון

Assisted / John Stockton

שיווי משקל נאש

דרכים ליצור מזל - 6

Range VS Peak

הספר Peak - האם 10000 זה מספיק?

סיפורים על פופוביץ'

האתגר בכתיבה / טה-נהיסי קואטס

גריט - פרק 12 - תרבות של גריט

גריט - פרק 11 - איפה צומח גריט?

גריט - פרק 9 - תקווה

גריט - פרק 8 - תכלית

גריט - פרק 7 - אימון

גריט - פרק 6 - עניין

חשיבות הכתיבה וסיכום האימון

גריט - פרק 5 - איך מצמיחים גריט?

גריט - פרק 4 - כמה גריט יש לך?

גריט - פרק 2+3 - מאמץ וכישרון

גריט - פרק 1 - פשוט לבוא.

Grit / Angela Duckworth

do your job

פוסט סיכום יום הולדת

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עודד קטש

טיפים ללמידה 48-50

טיפים ללמידה 45-47

טיפים ללמידה 43-44

טיפים ללמידה 42

טיפים ללמידה 40-41

Red and me / Bill Russell

טיפים ללמידה 37-39

תובנות ממשחק הכדורסל - קריסטל דיינג'רפילד

טיפים ללמידה 34-36

טיפים ללמידה 31-33

טיפים ללמידה 28-30

טיפים ללמידה 25-27

טיפים ללמידה 22-24

טיפים ללמידה 19-21

טיפים ללמידה 16-18

טיפים ללמידה 13-15

טיפים ללמידה 10-12

טיפים ללמידה 7-9

טיפים ללמידה 4-6

טיפים ללמידה 1-3

The little book of talent

מי מפתח אצלנו מיינדסט?

מיינדסט ומערכות יחסים

ג'ינו אוריימה - הפלייליסט המלא

מיינדסט - תבנית חשיבה של מנהיגים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם ליאת גלר

מיינדסט - תבנית חשיבה של אלופים

מאסטרקלאס במשחק עם סמואל ל. ג'קסון

Geno / Geno Auriemma

מיינדסט - על יכולת והישגים

מיינדסט - בתוך תבניות החשיבה

Mindset / Carol S. Dweck

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 7

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 6

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 5

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 4

למה ילדים מסוימים מתחילים לדבר מוקדם מאחרים

משחקים יפה עם אחרים

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג