הקושי הכי גדול, הגאווה הכי גדולה

מה הקושי הכי גדול שנתקלת בו במהלך התקופה שלך בתפקיד ואיך התמודדת איתו? מה הדבר שמסב לך את הגאווה הכי גדולה בתפקיד שלך? המנהלים המקצועיים עונים.

צילום:
FIBA.COM

אורן אהרוני (מכבי תל אביב):

היו המון קשיים בדרך, המון קטעים שאתה חושב משהו מסוים ובסוף זה לא יוצא לפועל.

הגאווה הכי גדולה זה לראות שחקנים שלנו, אם זה דני שעכשיו יצא ל-NBA או כמות שחקנים מאוד גדולה שעכשיו נמצאת בליגת-העל, אבל הגאווה האמיתית היא לראות שחקנים שלנו משתלבים בקבוצה הבוגרת, כמו יובל זוסמן, כמו דורי סהר, כמו עידן אלבר, כמו יונתן אטיאס. זאת הגאווה הכי הכי גדולה שלנו, וגם כאלה שעברו תחנות ביניים בדרך ואני מקווה מאוד שיחזרו לסגל של הבוגרים כמו עידן זלמנסון, נמרוד לוי, אור לאומי ועוד הרבה טובים ואחרים שמשחקים בליגות בקבוצות השונות.

איתי ירושלמי (גליל עליון):

בתפקיד המנהל האתגר הכי גדול (מחבב פחות את המילה קושי) הייתה עם כניסתי לתפקיד בגליל שהתנקזו אלי כל אתגרי המקום במשך 10 שנים וקל היה לזרוק את זה על ״הבחור החדש בשכונה״ ובטח שהוא לא מהגליל אז הוא גם לא מבין כלום...

זה בא לידי ביטוי בפורומים הורים על זה שרמת המאמנים לא מספיק טובה, שהתשלום גבוה מדי, שהמתקנים לא טובים, שהמערכת לא עובדת ומתפקדת ו....(חלק מהטענות מן הסתם גם מוצדקות).

ההתמודדות הייתה בנשימה עמוקה הרבה סבלנות ההפנמה שזה לא אישי (לפעמים אולי כן ומונע מאינטרסים) ויושב על תסכולים מתמשכים של אנשים והיכולת לראות את הילדים בסוף בלי קשר לפעולות של ההורים שלהם.

האושר הכי גדול בתפקיד שלי הוא לראות ילד או ילדה (או מאמן/ת) שעושים דרך ומתגברים על עצמם.

שהביטחון העצמי שלהם עולה, שהמשמעות (כפי שהם רואים אותה בעיני עצמם) בתוך הקבוצה עולה וכתוצאה מזה החיים שלהם משתנים....

האושר השני הכי גדול הוא לראות במסיבות הסיום את בוגרי ובוגרות המחלקה, קרי מסיימי כיתה יב׳ - האישור הזה מבני נוער שעשו איתנו דרך מהקט-סל /ילדים ומסיימים את יב׳ כשחקני כדורסל זה אישור עבורנו שעשינו גם משהו נכון.

השלישי זה במרחק הזמן - שחקנים ששומרים על קשר ומשתפים בדברים שקורים איתם ואת אלה שגם הופכים להיות הדור החדש של המאמנים במחלקה.

ברק דמציאן (כפר סבא):

הקושי הכי גדול בסופו של יום זה ההורים.. מצד אחד זה היקר להם מכל והם מגנים ושומרים וחושבים שהם יודעים הכי טוב מה נכון להם ולפעמים גורמים נזק בלתי הפיך וחסרי פרופורציות. 

דניאל ששר (ירושלים):

קשה להגיד על קושי אחד מרכזי. זה תפקיד מורכב, עם המון אחריות, ספיגה של הרבה ביקורת, וגם לא מעט לחצים ואכזבות. אבל בסופו של דבר עם כל זה, אני מרגיש די בר מזל להיות בתפקיד הזה, ומאוד אוהב את מה שאני עושה.

לגבי גאווה - היא יכולה להגיע בהמון צורות - לפגוש שחקן שעושה דברים משמעותיים בחיים שלו ומספר לך כמה הכדורסל עזר לו בחיים, לראות שחקן שלנו מצליח בנבחרות ישראל, ואחר כך מפתח קריירת בוגרים טובה, ללוות קבוצה שעושה תהליך מצויין ומצליחה גם לקחת תואר, וגם שמאמנים שלי מצליחים ברמה האישית על המגרש ומחוצה לו, או ששולחים לי חומר מקצועי מצויין ומקדמים אותי. כל הדברים הללו מספקים המון גאווה ושמחה, ולכן זה תפקיד שאתה לגמרי יכול לראות ברכה בעמלך - גם אם הייתי שמח שהמינונים יהיו גבוהים יותר...

יהוא אורלנד (עמק חפר):

בכל פעם נתקלים בקשיים, הדבר החשוב הוא להתמודד איתם בדרך חכמה ולא אמוציונלית.

הגאווה הגדול ביותר היא רמת האימונים, וזאת בהמשך לחזון המועדון. 

מתן בירנבאום (עמק יזרעאל):

הקושי הגדול איתו אני מתמודד הוא בניית צוות מאמנים חזק לאורך זמן בו ניתן לקיים רוטציה בין המאמנים אשר שואפים ומתאימים לאמן בקבוצות הבכירות של המועדון.

הדברים אשר מסבים לי נחת הם

1. ששחקנים בוגרי מחלקת הנוער מגיעים לנבחרות ישראל השונות ולליגות הבכירות.

2. שמסיימי יב' מתגייסים לצבא ועושים שירות צבאי משמעותי.

3. שבוגרי מחלקת הנוער משתחררים מהצבא וחוזרים למועדון כמאמנים.

נתי כהן (אשדוד):

הקשיים הם יומיומיים. כששחקן עוזב, למשל, שחקן טוב שאתה יודע שאתה יכול לתת לו המון דברים ופתאום הוא עוזב, צריך להתמודד עם זה. שחקן טוב שפורש, מטעמים כאלה ואחרים. התמודדות עם דברים חדשים חווינו ואנחנו חווים עד עכשיו עם הקורונה.

החזון שלי הוא להפוך את המקום שאני נמצא בו מקום איכותי, מקצועי, רציני שנותן במה לשחקנים צעירים, מטפח אותם, מפתח אותם. הגאווה מהמקומות האחרים שהייתי בהם יותר זמן היא שהיו שחקנים שהלכו לנבחרות או אחר כך הפכו להיות שחקני בוגרים ליגה לאומית או ליגת על. זה מסב לי המון גאווה. וגם במקום שהיום אני נמצא בו, אשדוד, אני מקווה שנגיע ליום הזה בקרוב, שיהיו את השחקנים הטובים שילכו איתנו כברת דרך ונהפוך אותם להיות שחקני נבחרות ובוגרים, זה יהיה הדבר הטוב ביותר.

עידן לנקרי (הרצליה):

הקושי הכי גדול הוא בנושא התערבות של אנשים בכירים בנושא שיבוץ שחקנים שהוריהם מקורבים.

הגאווה הכי גדולה היא חיוך של ילד / ילדה בפעילות שלנו, שחקנים שלנו שמתאמנים בנבחרות ישראל הצעירות, מאמנים שטוב להם במערכת שלנו ונשארים אצלנו לאורך שנים.

עידן פלדה (הפועל תל אביב):

אין קושי אחד. כל הזמן יש קשיים כשאתה עובד עם אנשים, בטח בכמות כזאת של ילדים, והורים שמעורבים. אז תמיד יש קושי. מנסים לפתור את הדברים בצורה הגיונית ונכונה

הגאווה הכי גדולה היא לראות את ים מדר שגדל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב משחק ברמה הכי גבוהה, נבחר בדראפט ובגיל 19 משחק בנבחרת ישראל.

רוני קאן (קרית טבעון):

הקושי הוא בקונפליקטים היומיומיים: ערכיות למול תחרותיות, אימון למול ניהול והתמקדות במסגרות של מצוינות למול הגעה והתייחסות אופטימלית לכל שחקן ושחקנית במחלקה. אני מתמודד עם מורכבויות אלה בעזרת שימוש בניסיון שרכשתי ובלמידה מטעויות שעשיתי בעבר. הדבר החשוב לי ביותר שבסופו של עניין אוכל להסתכל לכל ילד, ילדה או הורה בעיניים ולהיות גאה על כך שתמיד הייתי ישיר, שקוף, מקצועי, נטול פניות והגון.
כולי תקווה שבמרחק שנים קדימה אוכל להמשיך ולהיות גאה במקומות הספורטיביים, הצבאיים, הערכיים והאנושיים, שאליהם עזרתי (ולו במעט) להגיע, לשחקנים ולשחקניות שמחלקות נוער בהן אימנתי ואותן ניהלתי, היו תחנה בחייהם וחייהן.

רפי בוגטין (רחובות):

הקושי הגדול ביותר כשהגעתי היה להחזיר את המחלקה למסלול מבחינת אמון ההורים והשחקנים, להגיע לרמה מקצועית גבוהה, לבנות צוות מאמנים מנצח בהתאם לדרך ולשיטה של המחלקה. הדרך להתמודד עם הקושי הייתה עם סבלנות, סבלנות, סבלנות.

מה שמסב לי גאווה גדולה זה המקום שהמחלקה נמצאת מכל הבחינות כולל שיתוף הפעולה המדהים עם תיכון דה שליט, שכולל הפעלת מגמות מכיתה ז ועד נבחרת בית ספר בליגת העל, הכל תוך 4 שנים מהתחלת שיתוף הפעולה. בנוסף, הכיף והשמחה שילדים באים ויוצאים מהאימון והגדילה של המחלקה מ-11 קבוצות ל-17 קבוצות תוך 4 שנים והצוות המדהים שעובד איתי.

תומר בן חמו (ברנר):

אין ספק שהקושי הגדול ביותר זה נגיף הקורונה שלצערי אילץ אותנו להתמודד עם דברים שלא הכרנו (אימונים בזום, ריחוק חברתי) ועדיין כל המאמץ שעשינו זה לא האמת הדבר האמיתי.

האושר הגדול שלי זה לראות ששחקנים בהפועל ברנר מגיעים לנבחרות ישראל, מייצגים את ברנר וישראל באליפויות אירופה ושבסופו של דבר השחקנים מבינים שאין כמו בבית ובית לא מחליפים וכששחקנים שוללים פניות מאגודות גדולות אחרות אתה פתאום מעלה חיוך גדול על הפנים ומבין שאתה כבר אגודה גדולה טובה וחזקה. אושר ענק שהרבה אנשים עבדו ועובדים קשה בשביל להגיע לאן שהגענו. חשוב לי לציין מספר שמות בכל הקשור להפועל ברנר: ברנר הצליחה ומצליחה קודם כל בזכות ראש המועצה מר דורון שידלוב שדוחף ודואג כלכלית שלא יחסר כלום. חברי העמותה שמתנדבים ודואגים לקדם את הפועל ברנר ומגייסים כספים לטובת העניין, אבי דרי מנהל אגף הספורט שדואג להכל תומך ומסייע, יניב כהן הפושר הכי גדול שהכרתי שכל הזמן דוחף לשפר דברים מעלה רעיונות ודואג שגם יצאו לפועל. ואחרונים חביבים המאמנים המצוינים שלנו והשחקנים הנהדרים שבזכותם הפועל ברנר נראית ככה.

לחזרה לפוסט הראשי לחצו כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

אימון אקראי על ידי גיוון ספורטיבי

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עמית רחמילביץ

על מנוחה ולמה היא חשובה

חשיבות הציפייה

חשיבות זמן התגובה

ג'ורדן, מאלון וקבלת החלטות בספורט

התאוריה של קבלת החלטות בספורט 2

על שינה וזיכרון

סוגים שונים של קבלת החלטות בספורט 1

שינה ורשתות חברתיות

התיאוריה של קבלת החלטות בספורט 1

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 19

סיכום 2020 באתר

חוב שינה והשלמת שעות שינה

שינה ומכשירים אלקטרוניים

5 מיתוסים על שינה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 18

על מעברי שחקנים בין מועדונים

על סגלי מצוינות - כן או לא, למה ואיך?

על קידום המאמנים וטיפ למאמן המתחיל

מה חשוב למנהלים המקצועיים במאמנים במועדון?

על הקשר בין המועדון לבין הורים

אימון קבוצות במועדון - כן או לא ולמה?

סדר יום ממוצע של מנהל מקצועי

סגנון משחק ודגשים מקצועיים

ערכים מובילים במועדון

על מועדוני הכדורסל המובילים בישראל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 17

אנלוגיות באימון

על הקשר בין מאמנים לשחקנים

חשיבותה של השינה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 16

Quotable Michael Jordan / Pat Williams

על ביצוע במאני-טיים ומה שבא לפניו - 2

על ביצוע במאני-טיים ומה שבא לפניו - 1

דני אבדיה, גנטיקה ומאמץ

לקלוע מישיבה על הספסל

יישום בפועל של עקרונות עיצוב האימון - כדורסל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 15

הפרעת הקשר: אימון אקראי לעומת אימון חזרות

יישום בפועל של עקרונות עיצוב האימון

לעשות משהו דוחה

תמצא/י תשובה בעצמך

משוב חופשי ותרומתו לאימון

The inner game of tennis / W. Timothy Gallway

הנסיכה הכי גרועה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 14

שימוש בדמיון באימון בזמן קורונה

זה לא ארגז

היום מתחשק לי לאכול ילד!

עקרונות עיצוב אימון בגישת ההגבלות

5 מילים שכדאי להתחיל להגיד

למידה מווידאו בימי קורונה - 2

תיאוריית הדינמיקה האקולוגית ללמידה מוטורית

על אמונה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 13

למידה מווידאו בימי קורונה - 1

על התמדה

מודל האילוצים של Newell

Bird at the buzzer / Jeff Goldberg

על שעמום ולמידה

אימון עם חסימת ראייה

מטרת האימון

מיטל

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 12

למידה דיפרנציאלית - לספורטאים בימי הקורונה

טעימה מהעוגיות

להגביל כדי לאפשר

שימוש בציוד כדי להפוך אימון לדומה למשחק

דרכים להתמודדות עם לחץ

בית ספר לערכים ולספורט - חלק ב'

הקושי באימונים בתנאי בידוד

10 דברים שעושים הקופצים למים הטובים בעולם - חלק ב'

עיצוב סביבת למידה ייצוגית

10 דברים שעושים הקופצים למים הטובים בעולם - חלק א'

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 11

ציפייה - ניבוי ביצועים 2

קור רוח - poise

אימון על משטחים לא יציבים – לגיטימי או גימיק?

חזרות ללא חזרה

מכתב לעצמי - ג'יי הנסי

ציפייה - ניבוי ביצועים

תפיסה ופעולה

לחשוב כמו אלופים - לימודים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 10

עין שקטה 2

הסוד של הכדורסל

תאוריית שילוב הכיף: שימור השתתפות ילדים ונוער בספורט

מכתב להורים אחרים בפארק

בית ספר לערכים ולספורט

עין שקטה - Quiet Eye

על כתמים, פרופורציות והקשר

שיפור ביצועים באמצעות מוטיבציה פנימית ותשומת לב ללמידה

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 9

ישיבה על הספסל

להגיע לקצה

סקירת מחקר על למידה לעומת ביצועים

דיבור עצמי

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - פרק 8

BOOST! / מיכאל בר-אלי

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג