אתמול כתבתי שנוסחה פשוטה של מכונה מנצחת ברוב המקרים שיפוט של אדם, גם אם הוא נחשב מומחה.
היום נראה מה מתעלה אפילו על הנוסחה הפשוטה, ואיך זה קשור לביליארד...?
כמו ששחקן ביליארד מתנהג כאילו הוא חישב את החישובים הטריגונומטריים המסובכים של פגיעת המקל בכדור ותזוזת הכדורים על השולחן, ככה גם המודלים של לואיס גולדברג.
הם לוקחים את דפוס ההחלטות של שופט מסוים, ושופטות לפי הדפוס הזה.
הם לא שופטים כמו שהשופט היה שופט.
הם משתמשים בהם כאילו הם היו השופט.
המודלים של גולדברג לא רק שלא איבדו מהדיוק של השופטים שאותם הם דימו.
הם שפטו יותר טוב מהשופטים(!), בעזרת אותו מנגנון של קבלת החלטות(!!)
אנחנו בתור בני אדם גאים בהחלטות שלנו בעיקר בזכות העובדה שאנחנו (חושבים שאנחנו) יכולים לקחת נסיבות שונות ומצבים שונים ולשקלל את כולם לתוך החלטה טובה, שונה ככל שתהיה מכל האחרות.
אנחנו לא.
וגם אם אנחנו עושים את זה היטב, הרעש שמשפיע על ההחלטות שלנו מוריד יותר ממה שהשקלול שלנו (לכאורה) מוסיף.
כמה שפחות מורכבות - בדרך כלל תחזיות יותר מדויקות.
כמה שפחות תלות בהקשר - בדרך כלל תחזיות יותר מדויקות.
כמה שפחות השפעה של האישיות שלנו - בדרך כלל תחזיות יותר מדויקות.
אז באמת, למה לא להיעזר במחשב?
