על מפגש עם אנשים בימי קורונה - 2

איך מעריכים אופי של אדם זר? האם לפגוש אותו פנים אל פנים מהווה יתרון? בספרו 'לדבר עם זרים' מלקולם גלדוול בדק את הנושא גם בעזרת צלילה אל מערכת המשפט בניו-יורק.

צילום:
Little, Brown and Company via AP

לחלק הקודם מהספר אפשר ללחוץ כאן.

השופט היה בגיל העמידה, גבוה, כסוף שיער, עם מבטא שהסגיר היטב כי מוצאו מברוקלין. בואו נקרא לו סולומון. כבר יותר מעשור כיהן כשופט מטעם מדינת ניו יורק. הוא לא היה יהיר או מאיים. הוא היה מתחשב, והיתה בו גם עדינות מפתיעה. בכל פעם שמישהו מהנאשמים היה נקרא אל השופט, פקיד בית המשפט היה מגיש לסולומון תיק הכולל את גיליון האישומים של הנאשם, והוא היה מתחיל לעלעל בו. שני הפרקליטים היו מדברים. סולומון היה מקשיב. ואז היה מחליט אם הנאשם צריך להפקיד ערבות כדי להשתחרר, ואם כן - באיזה סכום. האם הזר המוחלט הזה ראוי לחירות?

המקרים בהם מעורבים ילדים נעשו עוד יותר קשים כשנשא את עיניו אל האולם וראה את אמו של הנאשם יושבת ביציע. "יש לי תיק כזה בכל יום," הוא אמר. הוא התחיל לעשות מדיטציה וגילה שזה מקל עליו.

סולומון ניצב מדי יום ביומו מול אותה הבעיה שעמדה בפני נוויל צ'מברליין ובפני השירות הדיפלומטי של בריטניה בסתיו 1938: הוא התבקש להעריך את אופיו של אדם זר.

מערכת המשפט הפלילי מניחה, כפי שהניח צ'מברליין, שהחלטות קשות מסוג זה מוטב לקבל אם השופט והנשפט נפגשים קודם זה עם זה.

כדי לעזור לעצמו לקבל את ההחלטה הנכונה, סולומון עושה את מה שכולנו היינו עושים במצב הזה. הוא מסתכל לגבר או לילד ישר בעיניים, ומנסה להבין מי הוא באמת.

אך האם היתה בכך עזרה? או ששופטים מועדים לאותו הבלבול כמו נוויל צ'מברליין?

את התשובה הטובה ביותר עד עתה לשאלה הזו קיבלנו ממחקר שערכו כלכלן מהרווארד, שלושה חוקרים בכירים בתחום מדעי המחשב, ומומחה לערבות משפטית מאוניברסיטת שיקגו.

הקבוצה - כדי לפשט את הדברים, אתייחס אליהם כאן רק בשמו של הכלכלן, בודהיל מולאינאתאן – החליטה להשתמש בעיר ניו יורק כשדה הניסוי שלה. הם ליקטו נתונים על 554,689 נאשמים שהובאו להקראת כתב אישום בניו יורק בין השנים 2008 ל־2013. מתוך המספר הזה, הם גילו שהשופטים האנושיים של ניו יורק שחררו קצת יותר מ-400,000 איש.

מיד לאחר מכן בנה מולאינאתאן מערכת בינה מלאכותית, הזין לתוכה את המידע שסיפקו התובעים לשופטים באותם שימועים (גיל הנאשם וגיליון ההאשמות שלו), והורה למחשב לעבור על אותם תיקים ולגבש רשימה משלו של 400,000 איש לשחרור.

זה היה דו - קרב ישיר: אדם נגד מכונה.

מי קיבל את ההחלטות הכי טובות?

ברשימה של מי בוצעו פחות פשעים בזמן השחרור בערבות, ואצל מי היה הסיכוי הכי גבוה שיופיע למשפט שנקבע לו?

התוצאות לא היו קרובות אפילו. האנשים ברשימה שגיבש המחשב היו מועדים פחות לבצע פשע בזמן ההמתנה למשפט - 25 אחוזים פחות מן ה־400,000 ששוחררו בידי שופטי העיר ניו יורק. 25 אחוזים!

בדו-קרב הזה, המכונה הביסה את האדם. 

"רבים מהנאשמים שסומנו על ידי האלגוריתם כבעלי סיכון גבוה זוכים מהשופטים ליחס של סיכון נמוך," כך סיכמו מולאינאתאן ושותפיו למחקר, בפסקה מדכדכת במיוחד. "מן התרגיל המחקרי הזה עולה שהשופטים לא רק מציבים סף גבוה למעצר, אלא 'מדרגים' לא נכון את הנאשמים ...הנאשמים הזניחים שבחרו לשלוח למעצר שבים ומופיעים לאורך כל תהליך חלוקת הסיכון הצפויה."

תרגום: ההחלטות של השופטים בעניין הערבות יוצרות בלגן אחד גדול. נראה לי שתסכימו איתי שזה מבלבל. כששופטים מקבלים החלטות בענייני ערבות, יש להם גישה לשלושה מקורות מידע:

עומדים לרשותם גיליון העבר של הנאשם: גילו, העבירות הקודמות שלו, מה קרה בפעם האחרונה ששוחרר בערבות, איפה הוא גר, איפה הוא עובד.

יש להם עדות של התובע המחוזי ושל הסנגור: כל המידע שנמסר במהלך הדיון בבית המשפט.

ויש להם מראה עיניים: מה אני מרגיש לגבי האדם הזה שעומד מולי?

המחשב של מולאינאתאן, לעומת זאת, לא ראה את הנאשם ולא שמע דבר ממה שנאמר בבית המשפט. לו היתה גישה רק לגילו של הנאשם ולגיליון ההרשעות שלו. הוא קיבל חלקיק קטן מן המידע שעמד לרשות השופט - ועדיין עלה עליו בהרבה בהחלטות לגבי ערבויות.

כשמנסים לשפוט את כישורי הנגינה בכינור אצל אדם מסוים, אין תועלת בידיעה אם אותו אדם הוא גדול או קטן, נאה או מכוער, שחור או לבן. בעצם, המידע הזה עלול רק להפעיל דעות קדומות שיקשו עוד יותר על המלאכה. אבל כשצריך לקבל החלטה בנושא ערבות, נשמע כאילו המידע שבידי השופט אמור להיות בעל תועלת אמיתית.

לפעמים נזרקות לחלל האולם מילים כמו "הפרעה רגשית," אמר סולומון.

"לפעמים הן מגיעות מקצין המשטרה שהביא אותו ושמוסר לך מעטפה מפסיכיאטר שבדק אותו בבית חולים לפני השימוע... לפעמים המידע נכנס לתיק של התובע המחוזי, והתובע שואל שאלות... זאת עובדה שאני צריך לחשוב עליה. במקרים כאלה הוא מתבונן בנאשם - מקרוב, בקפידה, מחפש לדבריו, מין מבט מזוגג כזה, חוסר יכולת ליצור קשר עין. אני מדבר על אדם בוגר שהפסיק לקחת תרופות...

המכונה של מולאינאתאן אינה יכולה לשמוע במקרה את התובע כשהוא מדבר על הפרעה רגשית, ואינה יכולה לראות את המבט המזוגג שמסגיר את הנאשם. עובדה זו צריכה להתבטא ביתרון גדול עבור סולומון וחבריו השופטים, אבל מסיבה כלשהי זה לא קורה...

תעלומה מספר שתיים: איך ייתכן שאנחנו מפענחים פחות טוב את האדם שפגשנו פנים אל פנים מאשר אם לא פגשנו אותו?

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

A season on the brink / John Feinstein

גנבת האושר

כשהכיסא עף למגרש

האם יש טכניקה אידאלית?

ניהול משחק בגילאים צעירים

שני נילים ותסמונת המתחזה

זה הבית שלי

זום אאוט

הסתברויות במקום ציפיות

מה אני עושה כשאני מתרגש

קל להיות עסוקים

Playing for keeps / David Halberstam

דרך הקאיזן / ד"ר רוברט מאורר

איך לקרוא יותר טוב? חלק 2

השפעת דברי המאמן על המשחק

איך לכתוב יותר טוב?

איך לקרוא יותר טוב?

סיכום עונה בקבוצת הנערות

טיפ טיפ, פוסט #2

נקודת מבט

אפקט דאנינג-קרוגר

תסמונת המתחזה

האם אני טוב/ה מספיק?

שימוש נבון בווידאו

לתת פתרון או לא?

Myths of sport coaching 2,5,10

הבנה/מהירות/הנאה - בחרו 2

טיפ טיפ, פוסט #1

Myths of sport coaching 1,4,9

על עצב וזיכרון

על עלים ועל הסתגלות

על השפעה ארוכת טווח

מולטי טאלנט

בתוך הראש שלנו

להתייחס לאדם כמו שהוא יכול להיות

על אימון והפקה מוזיקלית

על חשיבות המסע

ממבט ראשון / מלקולם גלדוול

10 מחשבות על להיות שוליה

עונג שבת - ג'ון סטוקטון

Assisted / John Stockton

שיווי משקל נאש

דרכים ליצור מזל - 6

Range VS Peak

הספר Peak - האם 10000 זה מספיק?

סיפורים על פופוביץ'

האתגר בכתיבה / טה-נהיסי קואטס

גריט - פרק 12 - תרבות של גריט

גריט - פרק 11 - איפה צומח גריט?

גריט - פרק 9 - תקווה

גריט - פרק 8 - תכלית

גריט - פרק 7 - אימון

גריט - פרק 6 - עניין

חשיבות הכתיבה וסיכום האימון

גריט - פרק 5 - איך מצמיחים גריט?

גריט - פרק 4 - כמה גריט יש לך?

גריט - פרק 2+3 - מאמץ וכישרון

גריט - פרק 1 - פשוט לבוא.

Grit / Angela Duckworth

do your job

פוסט סיכום יום הולדת

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם עודד קטש

טיפים ללמידה 48-50

טיפים ללמידה 45-47

טיפים ללמידה 43-44

טיפים ללמידה 42

טיפים ללמידה 40-41

Red and me / Bill Russell

טיפים ללמידה 37-39

תובנות ממשחק הכדורסל - קריסטל דיינג'רפילד

טיפים ללמידה 34-36

טיפים ללמידה 31-33

טיפים ללמידה 28-30

טיפים ללמידה 25-27

טיפים ללמידה 22-24

טיפים ללמידה 19-21

טיפים ללמידה 16-18

טיפים ללמידה 13-15

טיפים ללמידה 10-12

טיפים ללמידה 7-9

טיפים ללמידה 4-6

טיפים ללמידה 1-3

The little book of talent

מי מפתח אצלנו מיינדסט?

מיינדסט ומערכות יחסים

ג'ינו אוריימה - הפלייליסט המלא

מיינדסט - תבנית חשיבה של מנהיגים

לצאת מהקווים - מאמנים מדברים על אימון - הפרק עם ליאת גלר

מיינדסט - תבנית חשיבה של אלופים

מאסטרקלאס במשחק עם סמואל ל. ג'קסון

Geno / Geno Auriemma

מיינדסט - על יכולת והישגים

מיינדסט - בתוך תבניות החשיבה

Mindset / Carol S. Dweck

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 7

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 6

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 5

שבעה מאפיינים של הקפטנים הגדולים - 4

למה ילדים מסוימים מתחילים לדבר מוקדם מאחרים

משחקים יפה עם אחרים

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג