פעם לא יכולתי לסבול מראה של ספר מקומט. אם הייתי משאיל ספר למישהו הייתי מצפה לקבל אותו כאילו לא נעשה בו שימוש. שזה מוזר, כי נעשה בו שימוש.
בשנים האחרונות אני מקפל בעצמי את הספר. אני מקפל פינה בכל עמוד שבו יש משהו שארצה לזכור או לקחת מהספר, ובספרים אני קורא רק לשם הלמידה אני אפילו מסמן בעט פסקאות חשובות.
אחרי שאני מסיים לקרוא ולסמן (בעט או בקיפול), אני עובר על הספר שוב ומעלה על הכתב את הנקודות שסימנתי לעצמי.
אחר כך אני גם משתף איתכם, כי הפידבק חשוב לי ואני בטוח שרק ככה נוכל לקדם פה את תרבות האימון בארץ.
תוך כדי שאני חוקר את הנושא כדי למצוא משהו שלא הכרתי עדיין, מצאתי דרך שאף פעם לא ניסיתי (ראו תמונה):
1. לפני תחילת הקריאה, לרשום בעט בצבע מסוים כל מה שאנחנו יודעים על הנושא או על הספר.
2. אחרי שמסיימים פרק או חלק כלשהו בתוך הספר, מוסיפים למה שכתבנו בצבע שונה.
3. לפני שממשיכים את הקריאה בפעם הבאה, עוברים על הדף שבינתיים כבר בעל שני צבעים.
4. אחרי סיום הקריאה, מומלץ לשמור את הדף בקלסר או בתיקיה לטובת התייחסות עתידית לנושא.
בצורה כזו אנחנו אמורים להיות מסוגלים לבצע חיבורים מנטליים בין מה שכבר ידענו לדברים שקראנו, ואולי לגלות שאנחנו לא מסכימים עם המחבר של הספר, או אפילו שיש לנו רעיון חדש שנבע מהקריאה ומתחבר לחיים שלנו.
