"לכל אחד מאיתנו היו בשנים האחרונות כמה רגעי פדרר. כשצופים בשוויצרי הצעיר [25 בזמן כתיבת הטור] משחק, ישנם רגעים בהם הלסת נשמטת והעיניים יוצאות מחוריהן והגרון משמיע קולות שמביאים בני או בנות זוג מהחדר האחר לראות אם אתה בסדר."
"יופי אינו המטרה של ספורט תחרותי, אבל ספורט ברמה גבוהה הוא חלון ראווה נפלא להצגת היופי האנושי. היחס הוא בערך כמו היחס של אומץ ומלחמה. היופי עליו אנחנו מדברים כאן הוא יופי מסוג מסוים שעשוי להיקרא יופי קינטי (תנועתי). הכוח שלו והמשיכה שלו הם אוניברסליים. אין להם קשר למין או לנורמות תרבותיות."
"גברים נוטים לספר על האהבה שלהם לספורט, אבל היא בדרך כלל באה לידי ביטוי במונחים של שליטה (חנקנו אותם, הם הרגו אותנו), של היררכיה (הראנו להם מי הבוס), עיסוק בסטטיסטיקה ובמדים וצביעת פנים."
ההבדלים בסגנון המשחק בין פדרר ובין רפאל נדאל גדולים. שניהם יעילים, אבל נדאל מפגין כוח פיזי עצום שמשתווה לטכניקה של פדרר וכוח מנטלי יוצא מגדר הרגיל שיכול לעמוד מול המכות הלכאורה-בלתי-אפשריות שרק פדרר חובט.
כשפדרר עומד לפגוש את נדאל בגמר ווימבלדון עיתונאי בריטי מכריז ש"זו עומדת להיות מלחמה."
היופי של פדרר משחק טניס הוא משהו שקשה מאוד להגדיר, אבל ננסה להגדיר מה הוא לא. ... הוא לא מועבר היטב בטלוויזיה.
קשה להבין כמה מהר ובאיזו עוצמה משוחק טניס ברמה הגבוהה. המימד שאובד בשידור טלוויזיה הוא אורך המגרש. כמעט 24 מטרים שמחולקים לשני חלקים מצדי הרשת. קשה להבין כמה מדהים זה שהשחקנים מסוגלים להגיב במהירות כזו לכדור שנחבט כלפיהם בעוצמה שהוא נחבט, ועוד להחזיר אותו בצורה מדויקת. ומי שזז בצורה הכי יעילה ומחזיר את הכדורים הכי מדויקים זה רוג'ר פדרר, ומאוד קל להתעלם מכך שזה נראה מהצד כמעט נטול מאמץ.
"ישנם שלושה הסברים איך הצליח פדרר להשתלט על משטחי הדשא בצורה כל כך מרשימה. האחד מערב מסתורין ומטא-פיזיקה והוא (לדעת כותב הטור) יותר קרוב לאמת, והשניים האחרים הם יותר טכניים ויעזרו לסיפור העיתונאי להיות יותר טוב."
"גאונות אינה ניתנת לשכפול. השראה, לעומת זאת, היא מדבקת ובעלת צורות רבות ואפילו לראות כוח ואגרסיביות נכנעים מדי פעם ליופי זה מעורר השראה וגם (בצורה חולפת ומאוד בת תמותה) מנחם.
אם אתם אוהבים טניס או את פדרר או אסתטיקה או יופי או דת, ממליץ ממש לקרוא את הטור המלא באנגלית שנכתב בשנת 2006.
כמה מחשבות שלי בעקבות הפרישה של פדרר בלחיצה כאן.
דיוויד פוסטר וואלאס כתב גם את הנאום/ספר "אלו הם מים".
ואם הגעתם עד פה ואתם רוצים לתמוך בספר שעומד לצאת על הטניסאי הישראלי דודי סלע של נמרוד כותב על טניס היום זה היום האחרון לעשות את זה.
או אם לא הספקתם, כאן.
