אחרים מספרים על דירק:
"ידענו שכדאי לנו להיות סבלניים," אומר דון נלסון, "אבל לא ידענו אם נקבל את הזמן להיות סבלניים."
"דירק שינה את דאלאס, כלכלית ותרבותית. הוא שינה את המנטליות של העיר. מגיע לו יותר מפסל אחד."
בסצינה שירדה בעריכה מתוך הסרט שמתאר את מערכת היחסים בין דירק לדאלאס, נוביצקי נוהג לכיוון אצטדיון הפוטבול.
הוא נכנס למגרש החניה ושואל איפה יכול לחנות.
הסדרן, אדם שחום עור וזקן, מזהה את דירק.
עיניו מתמלאות גאווה ושמחה, והוא עונה לו:
"בעיר הזאת, אתה יכול לחנות איפה שאתה רוצה."
רגע אחד מתוך גמר ה-NBA ב-2011 בולט במיוחד.
דאלאס בפיגור 15 אבל לא מוותרת על המשחק. מתקרבת לאט לאט. לא נותר הרבה זמן לסיום ונוביצקי חותך לסל ומקבל אסיסט משון מריון.
הרגע הבולט הוא המבט של נוביצקי תוך כדי שהוא הולך עם האגרוף מורם לכיוון התקרה.
הוא נראה לא שמח. כמובן, לא עצוב.
הוא נראה מרוכז, אבל בדרך שונה. כאילו הוא יודע מה צפוי.
"העבר של העתיד" קורא לזה הולגר גשווינדר.
מבחינתו של דירק הזמן לא קיים כרגע כרצף.
הוא כבר יודע כל מה שיקרה, כאילו זה קרה.
המחבר נזכר בפעם הראשונה שפגש את גשווינדר. גשווינדר אמר לו שנוביצקי מזכיר לו את מטפס ההרים הידוע ריינולד מסנר.
החוויה של טיפוס על הפסגות הגבוהות בעולם היא סינגולרית. היא דורשת עוצמות מנטליות ופיזיות יוצאות דופן, וכאשר אתה מסיים וחוזר אל הקרקע, מילים לא יכולות לתאר את עוצמת החוויה.
בשניות לאחר המשחק והחזרה מפיגור, נוביצקי בעל מבט של מטפס הרים.
אשתו של דירק מבינה. גם היא הייתה ספורטאית. היא מבינה למה הוא אוהב ללכת לאולם וכמה זה משמח אותו.
"דירק הוא אדם של הרגלים. הוא צריך סדר. הוא מצא את הייעוד שלו. אבל, כמובן, יש דברים שאני לא מבינה לגבי המקצוע שלו. יש דברים שרק הוא מבין, ואני לא בטוחה שהוא יכול להסביר אותם, גם אם היה רוצה."
צניעות:
נוביצקי מגיע לאולם.
זה אולם פשוט, יש אלפים כמוהו בגרמניה.
מגרש החניה ריק חוץ מרכב אחד וכמה אופניים.
מישהי עם כלב וסיגריה מהנהנת בכיוונו.
אין מצלמות.
הכדור שהוא מוציא מהרכב בן 11 שנים.
הוא והולגר משתמשים באותו כדור כבר 11 שנה.
"תמיד רציתי להיות שחקן כדורסל. לא פחות, לא יותר," אומר נוביצקי.
הכדור שבידיו מסגיר זאת.
הם כולם רצו להיות כמוהו, והוא רצה להישאר כמוהם.
נוביצקי משתמש בערך ב-10 אחוזים מהכסף שיש לו.
הוא כן משלם לאבטחה, לטיסות מיוחדות או שירותי ניהול ומזכירות, אבל הוא לא משלם על וילות, על מטוסים ועל יאכטות.
הוא יוצא לחופשה? שוכר בית על הים, אבל לא קונה את הבית כדי שיישב שם ויחכה לו.
בזכות הגישה הזו אנשים מאמינים שהוא אדם נורמלי.
כשיוצאים מחדר ההלבשה באולם הפשוט בסלובניה בו גשווינדר ונוביצקי התאמנו, הכול כבר מסודר לחלק הבא של היום.
יש אוכל ושייק. יש את התמונות שמספרות את הסיפור של הפרסומת שנוביצקי יקליט.
הם כבר יוצאים עם האוטו מהחניה ופתאום דירק קורא לנהג לעצור.
הוא צריך לחזור לאולם.
דירק נכנס לאולם ומצטלם עם השרת של האולם כפי שהבטיח לו.
