מתוך The Book of Basketball שכתב Bill Simmons.

‍

איזייה תומאס, הרכז של דטרויט פיסטונס מה-NBA, בזמן סדרת הגמר של 1989:

"לא מדובר ביכולת פיזית. זה מעבר לזה. כשהגעתי לפה, מקלוסקי (המנהל של הקבוצה, ג.ע.) שמע הרבה טענות על זה שהוא הביא שחקן כזה נמוך. אבל הוא ידע שהדרך היחידה בה הקבוצה שלנו תגיע לצמרת היא על ידי יכולות מנטליות, לא על ידי גודל או מיומנות. הוא ידע שהדרך היחידה בה יכולנו להשיג את היכולות המנטליות האלה הייתה לצפות בלייקרס ובסלטיקס, כי אלה היו הקבוצות שהיו בצמרת כל שנה. צפינו גם בסיאטל וביוסטון שהגיעו לגמר אבל התפרקו בשנה שאחר כך.

למה זה קרה? קראתי את הספר של פט ריילי (אז מאמן הלייקרס, ג.ע.) "הצוות המנצח". קבוצה מגיעה לגמר, ושנה אחר כך כל אחד רוצה יותר כסף, יותר דקות, יותר זריקות לסל. וזה הורג אותם. הקבוצה שלנו הגיעה לגמרים כבר ארבע שנים ברצף. בקלות היינו יכולים להרוס לעצמנו הכול. אז קראתי מה שריילי אמר, ולמדתי. לא רציתי שמה שקרה לסיאטל וליוסטון יקרה גם לנו.

‍אבל זה קשה לא להיות אנוכי. האמנות של הניצחון הופכת להיות מסובכת יותר בגלל סטטיסטיקות, שבמקצוענים הופכות להיות שוות כסף. צריך להיאבק בזה. למצוא דרך לעקוף את זה. אני חושב שהצלחנו. אם ניקח אליפות, נהיה הקבוצה הראשונה אי פעם שעושה זאת בלי שיש אפילו שחקן אחד עם ממוצע נקודות גבוה מ-20.

הקבוצה הראשונה.

אי פעם.

יש לנו בקבוצה 12 שחקנים שמחויבים לניצחון לגמרי. כל משחק מצאנו מישהו אחר שינצח בשבילנו..."

"...תראה את הקבוצה שלנו מבחינה סטטיסטית. אנחנו קבוצה מהגרועות בליגה. אז עכשיו אתם (העיתונאים, ג.ע.) צריכים למצוא שיטה חדשה להעריך כדורסל. היו לי ספקות לגבי הגישה הזאת, כי המשכתם להגיד לי שמעולם לא נעשו דברים בצורה אחרת. מבחינה סטטיסטית, זה גרם לי להיראות נורא. אבל הסתכלתי גם בטור הניצחונות-הפסדים, והמשכנו לנצח, והמשכתי להגיד לעצמי, איזייה, אתה עושה את הדבר הנכון, תהיה עקשן, ויום יבוא ואנשים יעריכו שחקנים בצורה שונה.

הם לא רק יקראו בעיתון וייראו ששחקן קלע 9 מתוך 12 עם 8 ריבאונדים והיה המצטיין. הרבה פעמים, בקבוצה שלנו, אי אפשר לדעת מי היה המצטיין. זה בגלל שכל אחד עשה משהו טוב. זה מה שהופך אותנו לכל כך טובים. הקבוצה היריבה צריכה לדאוג לעצור שמונה או תשעה שחקנים, לא שניים או שלושה. זו הדרך היחידה לנצח. הדרך היחידה לנצח. כך המציאו את המשחק.

אבל יש עוד דברים שצריך לעשות. למשל ליצור סביבה שלא מקבלת הפסדים.

"...הסוד של הכדורסל הוא שלא מדובר בכדורסל."

"הלייקרס והסלטיקס... לקחו אליפויות גם בזכות הכישרונות שהיו להם בקבוצה, כמובן, אבל לא רק בזכות זה. הם לקחו אליפויות כי הם אהבו זה את זה, ידעו מה התפקידים של כל אחד, התעלמו מסטטיסטיקות, ונתנו ערך עליון לניצחון. הם לקחו אליפויות כי השחקנים הטובים ביותר בקבוצה הקריבו קצת כדי לשמח אחרים. הם לקחו אליפויות כל עוד כולם האמינו באותו הדבר..."

זה הסוד של הכדורסל.

הסוד של הכדורסל הוא שלא מדובר בכדורסל.