פוסט שמיני ואחרון מתוך האוטוביוגרפיה המעולה של וויל סמית'.
זה הפוסט השמיני מתוך הספר.
20. כניעה
"יש משהו ששמעתי אותך אומר פעמים רבות. 99% שווה ל-0."
כן, אמרתי. אבא שלי היה אומר את זה כל הזמן.
"אבל אתה יודע שמבחינה מתמטית, 99% רחוקים מאוד מ-0.
למרות שהשתמשתי במשפט הזה אלפי פעמים בחיי, רק כשהפסיכולוגית שלי אמרה את זה, באמת שמעתי את זה.
השקר באמירה הזאת היה כל כך ברור, שהוא גרם לי לחשוב מחדש על כל הדברים שהייתי בטוח בהם. במקום לראות כל מצב כהכול או כלום, הבנתי שההזדמנויות הן אינסופיות.
כניעה תמיד הייתה מילה שלילית מבחינתי. פירושה היה להפסיד, להיכשל או לוותר.
תחושת השליטה שלי הייתה אשליה. כניעה הפכה לתפיסה של כוח בלתי מוגבל.
התחלתי להבין את הכוח של חוסר עשייה, של קבלה, של פשוט להיות.
לשחרר היא מילה חזקה לא פחות מאשר לתפוס.