כשאנחנו צריכים להחליט אנחנו מעריכים יתר על המידה מידע חדש או עדכני, ופחות מדי מעריכים דברים שכבר למדנו או חווינו בעבר הרחוק יותר.
דוגמה בולטת היא נושאי השיחה במדינות מסוימות, שסובבים לרוב סביב מה שמשדרים ב"חדשות."
אנחנו צורכים את המידע שלנו שם, ולכן גם חושבים שאירועים שנחשפים בחדשות בתדירות יותר גבוהה אכן קורים בתדירות גבוהה מהמציאות.
אם היינו שומעים גם על האירועים החיוביים, אולי היינו רואים את העולם בעיניים אחרות.
כדאי לקחת בחשבון את הקצב האמיתי של האירועים.
נכון, מפחיד להיכנס לים ולהיתקל בכריש. שלושה האנשים שזה קרה להם וסיפרו על זה בחדשות הפכו את הנושא לזמין אצלנו במוח.
עם זאת, 3 אנשים מתוך מאות אלפים שנכנסו לים באותם חודשי קיץ מצביעים על כך שהסיכון להיתקל בכריש הוא אפסי.
אפשר גם לצפות פחות בחדשות. זה יהפוך אותנו לשקטים יותר וגם יעזור לנו להחליט החלטות מאוזנות יותר.
בספורט אפשר לבדוק האם אנחנו מתלהבים מספורטאי מסוים רק משום שהוא חדש בנוף.
נכון, הוא קלע אתמול 43 נקודות ובשבוע האחרון הקבוצה שלו ניצחה שלוש פעמים, אבל מה היו המספרים שלו ושל הקבוצה מוקדם יותר? האם הוא וקבוצתו יצליחו להתמיד ברמה הביצוע הזו לאורך זמן?
אפשר גם לשאול את עצמנו כמאמנים האם אנחנו צריכים לשנות את תהליך האימון של הקבוצה שלנו רק משום ששתי יריבות השתמשו בטקטיקה מסוימת במשחקים האחרונים.
זה שהן משחקות פיקנרול זה לא אומר שהדבר הנכון עבור הקבוצה שלנו הוא ללמוד הגנת פיקנרול.
