צ'ארלי מאנגר הסביר לעתים קרובות את ההבדל בין בעל ידע של פרופסור לידע של נהג באמצעות סיפורו של מקס פלאנק.
כאשר פלאנק זכה בפרס נובל והסתובב בגרמניה ונתן הרצאות על מכניקת הקוונטים, הוא נעזר בנהג להגיע ממקום למקום.
הנהג שינן בהדרגה את ההרצאה והוא אמר, "האם אכפת לך, פרופסור פלאנק, רק בגלל שזה כל כך משעמם להישאר בשגרה שלנו, האם אכפת לך אם אני אתן את ההרצאה הפעם ואתה פשוט תשב מקדימה עם הכובע שלי? ” ופלאנק אמר, "בטח."
והנהג קם והוא נתן את ההרצאה הארוכה הזו על מכניקת הקוונטים, ואחריה קם פרופסור לפיזיקה מאחור ושאל שאלה נוראית לחלוטין.
והנהג אמר, "טוב, אני מופתע שבעיר מתקדמת כמו מינכן אני מקבל שאלה כל כך אלמנטרית. אני אבקש מהנהג שלי להשיב."
מאנגר אמר אז: האחד הוא הידע של פלאנק - האנשים שבאמת יודעים. הם שילמו את המחיר, יש להם את היכולות.
השני הוא ידע של נהג - הם למדו להגיד את המילים ויש להם בגדים מתאימים. יכול להיות שיש להם גוון עדין בקול.
הם באמת עושים רושם מטורף.
אבל בסופו של דבר, יש להם ידע של נהג.
