זה הפרק השלישי.
קל לרכוש הרגלים רעים כשיש הפסקה גדולה בין הפעולות שלנו לבין ההשלכות שלהן.
אם נאכל היום חטיף שוקולד לא נהפוך היום את עצמנו מבריאים ללא-בריאים.
אם נעבוד עד מאוחר ונפספס שתי ארוחות עם המשפחה השבוע זה לא יגמור את מערכת היחסים שלנו.
אם נבזבז זמן באינסטגרם בעבודה כמה דקות לא יפטרו אותנו.
הנוסחה לאסון נוראי היא כמה טעויות קטנות שנגררות לאורך זמן רב.
הקפטן החדש של הספינה USS Benfold לא ניסה להכריח את הקצינים ללכת לסוף התור של ארוחת הבוקר.
הוא פשוט עמד שם בעצמו ונתן לכולם לאכול לפי התור. אז מה אם הוא המפקד.
הקצינים ניסו להסביר לו שזכותו לעקוף את כולם. הוא לא רצה.
הפועלים הפשוטים ראו שיש מישהו שמכבד אותם והעבודה שלהם החלה להשתפר.
הקצינים הלכו בעקבותיו והיחס אליהם השתפר גם הוא, והם בתגובה הפכו להיות סבלניים יותר.
עוד אסטרטגיה להימנע מהרגלים רעים ומטעויות קטנות שמצטברות היא חוקים.
"לא בא לי" זה משפט שאפשר להתווכח איתו ולנסות לשכנע אותנו.
"אני לא שותה מיץ" זה משפט שאנשים לא יתווכחו איתו.
מסתבר שבני אדם מסתדרים טוב יותר עם חוקים כאלה.
"אה, אתה לא שותה מיץ בכלל? טוב אז אין לי טעם להציע לך מיץ"
דניאל כהנמן לא אומר כן להצעות בטלפון.
זה חוסך לו עשרות שעות של טלפונים ומאות שעות בשנה של פרויקטים שלא יתרוממו.
עד שמישהו חוצה את כל המכשולים כדי לפגוש אותו, הוא מתייאש. זה כנראה לא היה כזה חשוב.
עוד אסטרטגיה טובה היא לדמיין שצוות צילום נמצא איתנו כל היום.
הם הגיעו כדי לצלם אותנו בזכות היומיום האיכותי שאנחנו מנהלים והם רוצים להראות לכולם יום לדוגמה.
איך ננהג?
אותה אסטרטגיה מנקודת מבט שונה היא לדמיין ניידת משטרה שנוהגת לידנו בכביש ורק מחכה לתפוס אותנו בעבירת תנועה.
איך ננהג?
אסטרטגיה נוספת היא להשתמש בעוד זוג עיניים.
בתור בני אדם אנחנו עיוורים לתחומים מסוימים ולאזורים מסוימים בחיינו.
זוג עיניים חיצוניות יעזרו לנו לראות את הדברים אחרת.
דמיינו את עצמכם נוסעים ברכבת. המושב שלכם נוח, מוזיקה נעימה לאוזניכם… אתם לא רואים שעץ נפל בעוד קילומטר והרכבת עומדת להתנגש בו ולרדת מהפסים.
אבל מישהו שהולך ביער רואה את העץ והוא יכול להתקשר אליכם ולהזהיר אתכם.
זה הכוח של עוד זוג עיניים.
