זה החלק השני.
הפוליטיקאי
יודע להגיד את הדברים הנכונים ולשאול שאלות שיגרמו לנו להאמין שהוא בעניינים, אבל מנצל את האינטליגנציה שלו כדי לפספס סט פה ושם, לדלג על כמה חזרות או פשוט לא למצות את הפוטנציאל שלו.
החיסרון בכך, כמובן, הוא שהפוליטיקאי לא ממצה את הפוטנציאל שלו. אולי משום שהוא לא אוהב להתאמץ, אולי משום שהוא לא רוצה לגלות שכל המאמץ הזה עלול להיות שווה "רק" מקום שני.
כדי להתמודד איתו כדאי להראות לו שהוא לא היחיד במקום הזה שיכול להיות דו-פרצופי. אפשר לשוחח איתו שתי דקות בחיוך ואז להגיד לו "יאללה, חזרה לעבודה".
מה שלא כדאי לעשות זה להתווכח איתו. הוא יעשה מה שנגיד לו ואז ימרוד בנו מאחורי הקלעים (או על הבמה המרכזית).
כשיש אפשרות לתת לו לבחור תרגיל (סוג של סקווט, למשל), זה כדאי. יש פחות סיכוי שיהיה לו מה להגיד אם הבחירה היא שלו.
על חשיבות הבחירה אצל ספורטאים בכלל - לחצו כאן.
החדש
כל אחד מאיתנו היה פעם כזה. בין אם זה בגלל שלא התאמן אף פעם בספורט המדובר, בין אם זה משום שלא היה לו מאמנים מנוסים או כל סיבה אחרת - לאמן את החדש דורש הרבה מאוד סבלנות, תשומת לב ורצון ללמד.
משום שיש לו מעט רקע באופן יחסי, גם אין לו הרגלים שליליים, וההתקדמות שהוא יכול לבצע היא מהירה מאוד ביחס לאחרים - פיזית וגם פסיכולוגית.
חשוב לשים לב שלמרות שהחדש רוצה להתקדם, יש גבול למה שהוא מסוגל ללמוד ולבצע בהתחלה.
לא היינו רוצים לשחוק אותו או לפצוע אותו בגלל התלהבות יתר. גם הוא וגם אנחנו צריכים סבלנות.
נסו להיזכר בפעם האחרונה בה אתם הייתם חדשים במשהו.
הייתם רוצים שמישהו יהיה איתכם סבלני, יראה לכם את השלבים השונים, יפגין אמפתיה וילווה אתכם צעד צעד.
עשו זאת בשביל החדש והוא יעריך אתכם לתמיד.
המנהיג
כנראה הטיפוס שהכי קל לזהות. הוא לא רק אחראי, מדויק, מתאמן היטב וחיובי, הוא גם משמש דוגמה לאחרים ועוזר להם להתקדם.
אמנם לא נראה שלטיפוס הזה יש חולשות, אבל תכונה אחת בולטת - הרצון לקחת הכול על עצמו - יש גם חיסרון.
הלחץ הפיזי והנפשי להיות טוב במשך כל הזמן הוא קשה. זה שוחק. לא תמיד הוא יראה את זה חיצונית, וחשוב שנדע לוודא מדי פעם שהוא נח או מאפשר לאחרים לקחת את ההובלה.
אם נהיה מאמנים בעלי חזון, נרצה לעזור לספורטאים להשתפר ונפגין כנות ואהבה כלפיהם, לא תהיה לנו בעיה להתחבר למנהיג.
כאשר נפגשים עם קבוצה חדשה, כדאי לזהות אותו, להתחבר אליו, להחמיא לו על התכונות האלה ולעודד אותו להפגין אותן ולעזור לקבוצה.
המפריע-לעצמו
אם תשאלו מאמנים על ההוא שיש לו כל מה שצריך ברמה הפיזית אבל מנטלית לא מצליח לאסוף את עצמו באופן עקבי, בטוח שתשמעו סיפורים במשך כמה שעות (אם לא כמה ימים).
מדובר בטיפוס שאצלו כל אירוע קטן הופך למפלצת, והוא יכול לחבל במאמצים של עצמו על ידי התנהגות לא מתאימה במשחקים, או לחבל במתנות הגנטיות שלו על ידי שגרת חיים ושגרת אימונים שנמצאות הרבה מתחת לרף הרצוי.
כאמור, הטיפוס הזה מפריע לעצמו. הוא חושב יותר מדי, מנתח יותר מדי, ובעיקר מאפשר למעשה האחרון שלו להפוך להיות הזהות שלו.
קשה להתקדם ככה. זה יוצר תסכול, ספק עצמי וחרדה.
ההיפך מפחד וחרדה הוא אהבת הלמידה. אם הוא לא יתמודד עם השדים שנמצאים אצלו בראש, הוא ימשיך להפריע לעצמו.
התפקיד שלנו והדרך שלנו לליבו ולראשו של הטיפוס הזה היא בליווי מתמיד שלו דרך הקשיים, האכזבות והתסכולים, מציאת דרכים להתמודדות וחשיפת הצלחות שאפשר לשחזר.
עוד על אהבה, משוב, דיבור עצמי וציפיות - כאן.
