הנושא השני עליו ענו מאמני היכולת הגופנית הוא נקודת המבט שלהם לגבי מבנה השבוע הרצוי לספורטאים.
אלחנן ביטן:
כמו כל דבר בספורט ובחיים בכלל, זה תלוי; אם הספורטאי שלי צריך לשחק משחק אחד בשבוע, הלו"ז צריך להיראות בצורה אחת, ואם משחק פעמיים או יותר אז בצורה שונה.
היות ורוב הספורטאים משחקים משחק אחד בשבוע, אז ביום שלאחר המשחק הייתי מבצע אימון כוח (בדרך כלל גוף עליון עם core stability), בשילוב עבודה אירובית ללא אימפקט. לאחר מכן יום חופש.
חזרה לאימונים מתחילה באימון בוקר בחדר הכושר עם התנגדות גבוהה, לאחר מכן סשן מסאז' קצר, אחר הצהריים אימון במגרש בקצב בינוני גבוה.
יום רביעי אימון יכולות אישיות + conditioning בבוקר ואימון באינטנסיביות גבוהה בערב.
יום חמישי אימון צהריים שלפניו כניסה לחדר הכושר לעבודת כוח מהיר ומיד לאחר מכן אימון במגרש בעצימות גבוהה.
יום לפני המשחק אימון ערב, הכנה טקטית ותרגילי תנועה.
יום המשחק בבוקר אימון קליעות + אימון כוח מהיר בחדר הכושר. בערב מנצחים וחוזר חלילה.
ירון גנקין:
לא חושב שיש דבר כזה שבוע אידאלי. כל ספורטאי הוא אינדיבידואל ומה שמתאים לאחד לא מתאים לשני. כל ענף נבדל בדרישות שלו מבחינת כוח, סבולת וכו' ואפילו בתוך ענף, כל ליגה נבדלת.
עידן חרט:
אני לא יודע אם יש כזה דבר שבוע אידאלי שכן כל שבוע ייראה אחרת לפי הלו"ז של הקבוצה, כמות המשחקים, טיסות והשלב בעונה. כמו כן, כל שחקן בקבוצה הוא שונה. יש שחקנים שמשחקים כמות דקות גדולה ויש כאלה שיושבים על הספסל רוב הזמן. יש ספורטאים צעירים ויש ספורטאים מבוגרים יותר (בני 30+) כך שההתייחסות לכל אחד היא מעט שונה. בכל הנוגע לכמויות משחקים גדולות וטיסות, יש לי פחות ניסיון כך שאשאיר את הנושא הזה למומחים גדולים יותר.
בגדול צריך לזכור שאי אפשר לדחוף לקצה בכל יום במהלך השבוע. חייב להיות סוג של איזון במהלך השבוע. לאחר יום עם אימון בעצימויות גבוהות, יגיע יום קל / בינוני, עם דגשים אחרים (טכניים, טקטיים, מיומנות אישית). גם באימון עצמו, אימון של 90 דקות לא יכול להיות בקצב גבוה במשך כל האימון.
הנושא מורכב אבל הכללים המנחים הם שככל שהעצימות גבוהה יותר, האימון יהיה קצר יותר וההתאוששות ממנו תהיה ארוכה יותר. יום-יומיים לפני משחק הנפח ירד כחידוד לפני המשחק והורדת עייפות. לדעתי לא צריך לפחד מעצימות גבוהה במינון נמוך בימים האלה כדי לשמור על החדות. כמו כן, לא צריך לפחד מאימוני כוח (מותאמים – נפח נמוך, דגשים על כוח מתפרץ) בימים האלה ואפילו בבוקר של יום המשחק. יש מחקרים שמראים שיש השפעה חיובית לאימונים כאלה.
מבחינת אימוני כוח, שוב זה תלוי בשלב בעונה ובכמות הדקות של השחקן אבל הייתי שואף למינימום שניים בשבוע, ולשחקנים צעירים שמשחקים פחות אפילו שלושה. אפילו קבוצות כמו צסק"א עם עומס משחקים וטיסות, נכנסות לחדר הכוח פעמיים בשבוע. כמובן שאימוני הכוח מותאמים למצב השחקנים, השלב בעונה וכמות העומס. בפגרה הסיפור שונה ואימוני כוח יכולים לקבל יותר מקום.
רימון יבזורי:
תלוי בהמון משתנים ככה שאין לי תשובה טובה חוץ מלומר שחשוב שיהיה מרווחים מספיק גדולים בין יחידות האימון העצימות לטובת התאוששות, שיהיה יום חופשי, ושיהיה בכל יום משקל מסויים לעבודה על אלמנטים גופניים.
נדב לנסמן:
תלוי ענף, כמו תמיד..
שניים עד שלושה אימונים בעצימות גבוהה, הדורשים הכנה מנטלית (תחרות = אימון בעצימות גבוהה לחלק מהספורטאים ויום מתון לספורטאים אחרים בקבוצה, תלוי דקות משחק למשל).
שלושה עד ארבעה ימי אימון מתונים-בינוניים.
פיזיו' וטיפולים אישיים, על בסיס יום, גם אם זה לבד במתכונת "שיעורי בית".
יום מנוחה מוחלט אחד, בו הספורטאי דואג לשכר שלו (מדיה חברתית / עבודה מול הסוכן או מול האיגוד וכדומה…)
יום מנוחה אקטיבי, בו הספורטאי זז, אבל ללא תלות בספורט המרכזי שלו.
צליל שושן:
זה לא חדש שכמות האימונים ששחקנים צעירים (וגם בוגרים) מקבלים מהאגודות שלהם הוא לא מספק כדי לבנות ספורטאי אמיתי. אך עדיין, תוספות מיותרות של אימונים לא מועילים לא בהכרח יעזרו לו להתקדם.
למרות שזה יכול להשתנות בין ספורטאים, אנסה לכמת את השבוע (הכולל תחרות אחת):
6-8 יחידות קבוצה (ללא תחרות), 3-4 כוח, מכלול של תרגילי חיזוקים / תנועתיות / גמישות בהתאם לשחקן באופן יום-יומי, פיזיו' (אם בריא) עדיפות לטיפול אחת ליומיים (10-15 דק׳). לגבי תזונה, ללא ספק שהאידאל הוא לתפריט אישי ומדויק עם כמות אנרגיה מספקת שמשתנה בהתאם לחלוקת העומס השבועי.
