פיטר דרוקר טבע את המונח Knowledge Work (KW) שמתאר את העבודה שאנשים עושים כאשר הידע שלהם עוזר לארגון להגדיל את המשאבים שלו.
מאמנים עוסקים ב-KW ברמה ביצועים גבוהה - אנשים צופים בהם מהיציע, מציעים להם הצעות, מקללים אותם ומנסים למנוע מהם לבצע את תפקידם.
בנוסף, לביצועים של המאמן יש השפעה ישירה על הביצועים של הספורטאים (20-30% לפי מחקר שפורסם ב-2019) ועל הצוות כולו.
בקצרה: שוכרים אותנו בשביל המוח שלנו ואז מצפים מאיתנו להשתמש בו היטב תחת לחץ.
רונאן אוגרה לקח לעצמו זוג עיניים נוסף שיעזור לו עם תקשורת ושימוש בשפה.
הוא יודע להגיד שהרווח העיקרי היה בלקיחת האחריות שלו על התחום הזה: "אני לא אוהב שמשתמשים בשחקנים כדי להפיל עליהם אחריות. אם אני לא העברתי את המסר בצורה מספיק טובה, זה עליי, לא על השחקנים."
בקצרה: שוכרים אותנו בשביל היכולת שלנו להעביר מסרים, ואז בודקים כמה היטב אנחנו עושים את זה.
תשומת לב היא שברירית. תשומת לב ניתנת לאימון.
זה נכון לגבי שחקנים וזה נכון לגבי מאמנים.
מצב רוח לא טוב, לחץ מכל סוג או איום לרווחה הפיזית והנפשית שלנו דורשים תשומת לב ומנקזים אותה במהירות.
כשאנחנו מאבדים את תשומת הלב שלנו, אנחנו מתחילים להרהר בעבר או להתעסק בעתיד. זה לא טוב לביצועים בהווה.
הפתרון המיידי הוא תשומת לב לתשומת הלב.
בספרה רב המכר Peak Mind, המחברת אמישי ג'ה (Jha) כותבת שמיינדפולנס הוא כלי יוצא דופן (באיכות וגם בעקביות שלו) כדי לשמור על תשומת הלב שלנו.
מאמנים רבים מתנהגים במשחק כמו אוהדים ביציע.
הם צועקים, תופסים את הראש, מסתובבים בתסכול, מאשימים ומתלהבים.
התפקיד שלהם בכלל צריך להיות לשים לב.
בקצרה: שוכרים אותנו בשביל לשים לב ואז לתקשר את מה שראינו ושמענו לשחקנים/ות. כדאי שנשים לב אם אנחנו שמים לב.
לפוסט המרכזי עם כל הפוסטים מהספר Second set of eyes - לחצו כאן.
