תחום המיינדפולנס עוזר גם ברמת היומיום וגם ברמת המשמעות. אז למה שהוא לא יהיה חלק אינטגרלי ממערכת החינוך שלנו?
עולם בו תשומת לב חשובה הוא עולם רחב. כל תחום יכול להיעזר באנשים בעלי יכולת לשים לב (לעצמי, לאחר, לאירועים).
אם כך, מדוע היכולת לשים לב לעצמי, ואחר כך גם לאירועים או לאחרים לא נלמדת ומתורגלת במוסדות החינוך המרכזיים שלנו – גנים, בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות?
התנגדויות שונות עלולות לצוץ להפיכת מוסדות החינוך למקומות בהם שמים לב והופכים להיות mindful. אחדות מהן:
למה להכניס בודהיזם למערכת אם לא מכניסים יהדות או איסלאם? איך נותנים למישהו שלא ברורה ההכשרה שלו ללמד ולתרגל עם הילדים או הסטודנטים? למה לבזבז זמן על משהו שלא נמצא בחומר הלימוד?
תשובות שונות להתנגדויות האלה יכולות לעלות:
לבודהיזם אין קשר ישיר למיינדפולנס, אדם יכול להיות mindful גם בתור יהודי וגם בתור מוסלמי. גם מורים (ומאמנים, וגננים) יכולים להיות לא טובים בתפקידם, משלל סיבות. מי שקבע שחומר הלימוד צריך לכלול אנגלית ולא סינית, ספרות ימי הביניים ולא ספרות עכשווית, נגרות ולא מדעי המחשב, יכול גם לקבוע שמיינדפולנס הוא כלי חשוב בפיתוח חיים בעלי משמעות וביומיום רגוע ויעיל ולהכניס את המיינדפולנס לתכנית הלימודים.
ארגז (Ergas) כתב ספר בהיר וזורם עבור נושא כל כך כבד משקל. הפרקים השונים מקדמים את הקורא/ת במהלך המחשבתי בו לימוד ותרגול מיינדפולנס הם כלי שיכול לסייע בכל תחום בחיינו – לימודים, עבודה, מערכות יחסים, ועוד – ולמעשה, כל עוד אנחנו מוודאים שאיש מקצוע שלמד את התחום ועבר הכשרה מתאימה הוא זה שמעביר את הידע ואת התרגול, החסרונות בלימוד מיינדפולנס כחלק אינטגרלי ממערכות החינוך שלנו הם קטנים עד אפסיים.
למטה תמצאו סקירה קצרה שכתב ארגז עצמו במהלך גיוס הכסף להוצאת הספר לאור, סקירה שמפרטת את התוכן הצפוי לכל מי שיקרא.
מחר (22.12.2021) אשלח לכל הרשומים לניוזלטר שלי פירוט נוסף עם ציטוטים נבחרים מהספר. אם עוד לא נרשמתם, אפשר לעשות זאת כאן. זה בחינם – ורק תוכן, בלי ספאם.
פרק 1: המהפכה השקטה בחינוך - בפרק זה נכיר את המהפכה הזאת, נבין למה היא מכונה "שקטה", מה מהפכני בה, מהם היקפיה וכיצד היא נראית בשטח. נגדיר מהם תרגולי התבוננות ונראה כיצד מתערבבים מדע ורוחניות במהפכה השקטה בחינוך.
פרק 2: מיינדפולנס - מיינדפולנס הוא תרגול מוביל במהפכה השקטה. כאן נכיר את המשמעויות השונות של מיינדפולנס, נבחין בינו לבין תרגולים אחרים כמו יוגה, נתרגל מעט, ונבחן מה ניתן להרוויח מכך. נתוודע גם להשפעות התרגול על המוח ולקשר שלהן לחינוך.
פרק 3: שתי תעודות הזהות של מיינדפולנס - כאן נתוודע לשתי ביוגרפיות שונות של מיינדפולנס - ביוגרפיה עתיקה שמתחילה בבודהה ומציבה את התרגול כחלק מ"מסלול להארה" לעומת ביוגרפיה צעירה שמתחילה בג'ון קבט זין שפיתח מיינדפולנס לצרכים יומיומיים כמו, הפחתת מתחים. הביוגרפיות האלה פותחות פתח לשתי גישות לשילוב של התרגול בחינוך, שבהן נתעמק בפרקים הבאים - מיינדפולנס כחינוך ומיינדפולנס בחינוך.
פרק 4: מיינדפולנס ותרגולי התבוננות כּחינוך - כאן תרגולי התבוננות נתפסים כדרך לטפח תבונת לב וחיים מוסריים והם מהווים מרכיב מהותי בחינוך האדם השלם וחינוך למשמעות. נכיר "מסורות חוכמה" שמהן צמחו התרגולים ונראה דוגמאות בנות-זמננו לשילוב של מיינפולנס ותרגולי התבוננות כחינוך.
פרק 5: מיינדפולנס בּחינוך - כאן נתמקד שוב במיינדפולנס, שבמקרה זה נתפס ככלי שמשרת חינוך, אבל לא לגמרי כחלק מתהליך החינוך עצמו. התרגול נועד כאן בין היתר להפחתת מתחים ולהעלאת הריכוז של תלמידים ומורים כך שהמערכת תתפקד טוב יותר. כדי להציג זאת, נסביר את המדע החוקר את השפעות התרגול, את הפסיכולוגיה של הסטרס וכיצד מיינדפולנס מקל עליו, ואז נקשר את הדברים לחינוך, ונציג יישומים של מיינדפולנס בחינוך בשטח.
פרק 6: המוח החברתי-רגשי בכיתה - הפרק הזה יסביר מדוע המוח-תודעה-גוף של תלמיד צריך להיתפס כ"צידה השני של תוכנית הלימודים" ומדוע בתי ספר שוגים כרגע בכך שהם אינם עוסקים בו. נבין מדוע טיפוח יכולות קשב וויסות רגשי הן תשתית לכל מיומנויות הלמידה ולאיכות חיים באופן כללי ונסביר כיצד מיינדפולנס יכול לסייע בטיפוחן. זאת נעשה על ידי כך שנתאר חוויה של שעור בבית ספר מנקודת המבט של מוח של תלמיד שלמד לתרגל מיינדפולנס לעומת תלמיד שלא למד לתרגל.
פרק 7: שתי אוריינטציות האדם והחינוך - למה בכלל צריך חינוך? אולי אפשר בלי? - כאן נציג טענה עקרונית - חינוך חייב לשרת מוטיבציות אנושיות בסיסיות, אחרת אין לו שום הצדקה. אטען שקיימות שתי מוטיבציות עקרוניות בכל אחד מאיתנו - המוטיבציה לשרוד ואף לשגשג ברמת הרווחה האישית, והמוטיבציה לחרוג מהיומיום אל עבר משמעות. אם לא נשרת את שתי המוטיבציות הללו החינוך תמיד יהיה בצרות. בפרק נסביר כיצד תרגולי התבוננות יכולים לסייע למימוש שתי המוטיבציות הללו ומכאן, מדוע כדאי לכלול אותם בחינוך.
פרק 8: מופעים של המהפכה השקטה בחינוך - נכיר תוכניות מיינדפולנס מצומצמות בחינוך לעומת שילוב מיינדפולנס באופן מערכתי בבית ספר. נכיר לעומק קורס באוניברסיטה שמשלב תרגול מיינדפולנס ונעסוק גם בממשק בין מיינדפולנס לטכנולוגיה וחיי הרשת - לכאורה שני כיוונים מנוגדים לחלוטין - אבל נראה שאפשר גם למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על כך באמצעות דוגמא מקורס באוניברסיטה.
פרק 9: ביקורות על המהפכה השקטה - אחרי שהבנו מדוע כדאי לשלב תרגולי התבוננות, חשוב שנתמודד עם ביקורות, בעיות ואפילו סכנות, שעלולות להתעורר עם מהלך שכזה. כאן נעסוק בשאלות כמו, האם במהפכה השקטה בחינוך יש סכנה של הדתה? האם המדע מאחורי מיינדפולנס רציני מספיק? האם מיינדפולנס יכול להזיק? האם התרגולים האלה מעודדים בריחה מהעולם בשעה שבית ספר רוצה לעודד מעורבות חברתית? האם מורים ערוכים להתמודד עם סוג השיח שתרגולי התבוננות יכניסו לבית ספר? מי בכלל ילמד את התרגולים בבית ספר והאם ניתן לפקח על כך?
פרק 10: המהפכה השקטה בחינוך: מבט לעתיד - לאן לוקחת אותנו המהפכה השקטה בחינוך? האם החינוך משתנה כתוצאה משילוב תרגולי התבוננות, או שאולי תרגולי התבוננות משתנים כתוצאה מהשילוב שלהם במערכת חינוך שיש בה מגבלות לרוב? כיצד נשכיל לקחת את הטוב מהמהפכה השקטה בחינוך ולהימנע מבעיות? בקיצור - לאן כל זה הולך?
