לסיכום השבוע הראשון אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע השני אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע השלישי אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע הרביעי אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע החמישי אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע השישי אפשר ללחוץ כאן.

לסיכום השבוע השביעי אפשר ללחוץ כאן.

‍

#54 - לינוי אשרם:
סדר היום שלה קשיח. "אני קמה ב־6:30 בבוקר. אם לא אכוון שעון מעורר, זה יהיה ב־7 מקסימום. אני אוכלת יוגורט עם פרי או ביצה וירקות, ונוסעת להדר יוסף. את האימונים אני מתחילה בסביבות 8:30, בריצה בחדר הכושר או על מכשיר הסקי, תוך כדי צפייה בטלפון בסדרות ישראליות.
מחדר הכושר היא ממשיכה לאולם ההתעמלות. עושה חימום, מותחת את הגוף, ואז מתחילה לעבוד על התרגילים. בצהריים תאכל סלט ירקות עם טונה או חזה עוף.
בסביבות 2 בצהריים היא נוסעת בחזרה לראשון לציון אל מועדון הפועל, הבית המקצועי שלה. רק השנה הוציאה רישיון נהיגה, כך שרוב השנים היתה נוסעת עם איילת. "זה הזמן שבו היינו מדברות, מנתחות את האימונים, מחפשות מוזיקה לתרגילים.
יום האימונים מסתיים ב־9 בערב. "אני חוזרת הביתה, אוכלת, מתקלחת והולכת לישון".
‍

*מתוך הכתבה הזו.

‍

#53 - אנדרה דראמונד, שחקן NBA:
‍

ביום של משחק:

‍
7:30 כבר בדרך לאולם
9:30 קליעות והכנה למשחק שייערך בערב
ראיונות אחרי האימון
13:00 בדרך הביתה
15:45 ארוחה לפני משחק
16:30 בדרך לאולם למשחק
17:15 קליעות וסיומות לפני המשחק
18:30 חזרה לחדר ההלבשה
19:00 משחק

‍

#52 - ירדן דנן.
‍

יום במכללה:

‍
"בעיקרון, יש אימון בוקר בחדר כושר שלוש פעמים בשבוע, הוא נערך בין 6.30 ועד 8 בבוקר כדי שלאחר מכן השחקניות שיש להן שיעורים בסביבות שמונה יוכלו להגיע בזמן לשיעור. אני לומדת כל יום משעה תשע וחצי בבוקר מלבד ימי חמישי שזהו היום החופשי שלי, אני לומדת עד 14.30 עם הפסקת צהריים באמצע ועם סיום הלימודים אני ישר הולכת לאולם כי האימונים מתחילים בין שלוש לשלוש וחצי ונמשכים עד סביבות שש-שש וחצי בערב, משם אני הולכת ישר לחדר על מנת לאכול וללמוד. אני חיה עם עוד 3 בנות בדירה, כאשר זה מתאפשר אז בערב אנחנו יושבות בסלון ומבלות זמן איכות ביחד. הפרש השעות שלי עם ישראל הוא תשע שעות, כך שאני משוחחת עם המשפחה בארץ כאשר מתחילים את היום שלהם ואני הולכת לישון סביבות עשר שעון יוטה".

*מתוך הכתבה הזו

‍

‍

#51 -
השחקן Robert Gingichashvili משחק בליגת כדורגל חצי מקצוענית בגרמניה במטרה להפוך לכדורגלן מקצוען.

לא מזמן חגג 21 והוא משתף בלו"ז היומי שלו ביום בו יש אימון קבוצה:

4:45 השכמה, שוטף פנים, קפה
5:00-5:20 מקפיץ כדור
5:20-5:40 מדיטציה, קורא קצת ספר
5:40-6:00 סרטון מוטיבציה ועובר על הלוז היומי
6:00-6:30 ארוחת בוקר
7:00-8:00 אימון טכניקה קל
8:15-10:00 אימון כוח בחדר כושר
10:00-11:00 ארוחה גדולה
11:00-12:30 לומד גרמנית
12:30-13:30 צופה בסרטוני כדורגל ומנסה לשפר את האימונים שלי והטקטיקה
13:45-14:45 ארוחה גדולה
15:00-16:00 שינת צהריים והתאוששות
16:15- 17:00 אוכל ארוחה עשירה וקלילה
17:15 יוצא לאימון קבוצה
18:40 מגיע למתחם אימונים ומתחיל מתיחות/חיזוקים
19:30-21:10 אימון קבוצה
22:45 מגיע הביתה
23:30 במיטה ללא מכשירי חשמל, קורא קצת ספר ולישון

‍

‍

#50 - מועדון ארוחת הבוקר.

בהתחלה היה מדובר רק בו. הוא היה קם מוקדם ומתאמן אימונים של כוח וסבולת כדי שיוכל להתמודד עם הפיסטונס, עם הלייקרס, עם הבלייזרס, עם הסאנס.

אחרי שחזר משנות הבייסבול שלו, מייקל ג'ורדן היה צריך לחזור לכושר משחק, לחזור להיות הטורף שהיה לפני שעזב את המשחק בפעם הראשונה.

ואז הוא הבין את החשיבות של האימונים האלה, ברמה המנטלית והפיזית כאחד לא רק עבורו, אלא עבור חברי הקבוצה שלו. בהתחלה רק היה מזמין אותם לארוחת בוקר מוקדמת ואחר כך זה הפך למשהו גדול יותר.

ג'ורדן, יחד עם סקוטי פיפן ורון הארפר הפך את האימון המוקדם למשהו ששחקני NBA עושים, במודע, כדי להפריד את עצמם מאחרים.

האם השיקגו בולס של אותן שנים הייתה לוקחת עוד שלוש אליפויות אם ג'ורדן לא היה מזמין את חבריו לקבוצה להתאמן איתו? יכול להיות שכן. אבל אין ספק שזה הפך את הקשר בין השחקנים לקרוב יותר ועזר להם באופן אישי מחוץ למגרש ובאופן קבוצתי עליו.

סקווטים, סטפ-אפ, ללא ריצות. שיבולת שועל, פירות טריים.

רנדי בראון, גם הוא חבר במועדון, סיפר ש"זה היה פחות בקטע של כדורסל ויותר בקטע של להראות לנו איך לשמר את הגוף שלנו."

"כשהשחקן הכי גדול אי פעם מזמין אותך להתאמן איתו בבית שלו, אתה הולך," אמר הארפר.

"זה היה יותר הלך-רוח מאשר אימון," אמר פעם ג'ורדן. "רצינו להיות מוכנים יותר מכל אחד אחר."

למועדון ארוחת הבוקר לא היו ימים חופשיים. היו התאמות למשחקי חוץ, לטיסות, ולכמות דקות בלילה לפני כן, אבל הוא פעל ללא הפסקה.

אחרי שפיפן עזב ליוסטון, הוא לקח איתו את המאמן טים גרובר כדי ליצור גירסה כזו עם חבריו החדשים לקבוצה האקים אולג'ואן וצ'ארלס בארקלי. גם גראנט היל ואחריו קובי בראיינט ולברון ג'יימס סיגלו לעצמם אימוני כוח כחלק מהרוטינה היומית שלהם, אבל השחקנים בליגה יודעים איפה הייתה נקודת המפנה.

Altruism remains the philosophy that all GOAT athletes live and die by the routines they establish. The routines and the commitments to them are, in most of the greatest athletes minds, what separates them from the mortal athletes we consider great.

‍

עוד על מה שהפך את מייקל ג'ורדן לשחקן שהוא היה - בלחיצה כאן.