עלות אבודה היא כסף (או אנרגיה, או זמן) שהוצאנו, ולא יחזרו אלינו חזרה.
מכיוון שהם לא יחזרו חזרה, הם לא צריכים להוות חלק מהשיקולים שלנו בקבלת ההחלטות.
קנינו כרטיס להצגה, אבל ההצגה גרועה.
האם לצאת ממנה באמצע?
את הכסף כבר לא נקבל חזרה, אז הכסף לא צריך להוות שיקול בהישארות בהצגה.
קנינו נעליים יפהפיות, אבל הן לא נוחות ופוצעות לנו את הרגליים.
כבר שילמנו. לא נקבל את הכסף חזרה.
האם עלינו להמשיך לפצוע את הרגליים שלנו?
שילמנו על שחקן עשרות אלפי שקלים למחלקת הנוער בצורת מקום באקדמיה, נסיעות, לבוש, ועוד.
השחקן לא מסוגל לשחק (מכל סיבה שהיא), אבל אנחנו לא רוצים לוותר עליו כי השקענו בו כל כך הרבה כבר.
זהו כשל בקבלת החלטות. מה שהשקענו כבר חלף, לא נקבל את זה חזרה.
זה לא צריך להיות חלק מקבלת ההחלטות.
חשבנו על הגנה מתוחכמת כדי לעצור את הקבוצה היריבה במשחק חשוב מאוד עבור המועדון. התאמנו עליה שבועות כדי להיות מוכנים למשחק.
ההגנה לא עובדת כמו שקיווינו, והקבוצה היריבה פותחת פער.
האם להמשיך עם ההגנה הזאת?
הזמן שהשקענו בלימוד ההגנה הזאת הוא עלות אבודה. את הזמן ההוא לא נקבל חזרה, לכן הזמן שהשקענו בלימוד לא רלוונטי להחלטה אם להמשיך להשתמש בהגנה במשחק המדובר.
בחרנו קריירה או תחום לימודים. זה לא ממש מעניין אותנו או לא מצליח כמו שחשבנו.
