מה זה אומר להיות קשוב (mindful)?

1. לשים לב בכוונה, ברגע הזה, ללא שיפוטיות.

הקטע של "בכוונה" חשוב בעיניי, כי רוב הזמן אנחנו שמים לב לדברים, אבל לא בכוונה. משהו מושך את תשומת הלב שלנו - אולי כי הוא חדש, או כי הוא זז מהר, או כי הוא פרובוקטיבי. אנחנו לא בחרנו לשים לב לזה, כמו שאנחנו לא בוחרים למצמץ, לנשום, או להרים את הרגל הימנית ואז את השמאלית כשאנחנו הולכים. אנחנו עושים את זה בלי לחשוב.

גם החלק של "ללא שיפוטיות" חשוב, כי מאוד קל להגיד שאנחנו שמים לב לדברים - "הנה, המכה הזאת שלי הייתה גרועה, והזריקה ההיא הייתה מחורבנת, וזה לעומת הבעיטה הקודמת שלי שהייתה מדהימה ולמה אני לא מצליח לעשות את זה כל פעם..."

להיות קשוב זה לשים לב, בכוונה, ברגע הזה, בלי לשפוט את המצב - לא לשלילה ולא לחיוב. לא לשפוט.

‍

2. לשמור על תשומת הלב שלנו בחיים ברגע הנוכחי.

למה בחיים?

כי רוב הזמן אנחנו "הורגים" את תשומת הלב שלנו. לא משתמשים בה. להיות קשוב אומר שאנחנו נותנים מכות חשמל קטנות שעשויות להתניע מחדש את תשומת הלב שלנו ולגרום לה לשים לב למה שמתרחש בהווה.

‍

3. לא לקחת דברים כמובנים מאליהם.

אנחנו מקבלים כל מיני דברים כאילו הם חייבים להיות שם. המשפחה שלנו, קורת גג מעל ראשנו, השכלה, חברים, מזון ומים לשתייה. לא כל אחד מהדברים האלה קיים עבור כל אדם או בעל חיים בכדור הארץ. לשים לב לדברים הללו ולהוקיר אותם יכול להיות ההבדל בין תחושה טובה לתחושה לא טובה במהלך היום שלנו.

‍

4. לחזור לרגע הזה.

כמעט כל מי שניסה מדיטציה מסוג כזה או אחר, או מי שניסה לשים לב להווה, גילה מהר מאוד שהמחשבות והרגשות שלנו מתחלפים ונודדים וקשה לעצור אותם ולהישאר ברגע הזה.

קשה להישאר, אבל אפשרי לחזור לרגע הזה.

המחשבה נודדת למבחן ההוא שנכשלת בו?

לחזור להרגיש את כפות הרגליים על הרצפה.

המחשבה נודדת לפגישה ההיא שיש אחר כך?

לחזור להרגיש את הנשימה דרך הנחיריים.

‍‍

5. ויסות עצמי של תשומת הלב עם גישה של סקרנות, פתיחות וקבלה.

הגדרה יותר מדעית באופי שלה.

חוקרים מובילים בתחום הסכימו על ההגדרה הזאת, והיא אמנם לא מקובלת בקרב רוב האוכלוסיה (שבדרך כלל לא מתעסקת בצד המדעי של מיינדפולנס), אבל היא עשויה לשרת אותנו בכל זאת.

זה לא משנה לכיוון מה תשומת הלב שלנו מופנית. זה יכול להיות משהו נעים, משהו לא נעים או משהו משעמם - אנחנו נשים לב אליו, נתעניין בו, נקבל אותו.

‍