הנה כמה מחשבות בבוקר מהורהר.
תכתוב הכי גרוע שלך - אבל תכתוב.
קודם כל לעשות. אחר כך אפשר לעשות-מחדש, או לעשות משהו אחר, או לשפץ.
אבל שב תכתוב.
גם כשאין זמן.
(תמיד יש זמן.)
גם כשיש רעש (בחוץ או בתוך הראש).
גם כשזה לא מעניין אף אחד אחר חוץ ממך.
תכתוב.
פוסט עם תובנות נהדרות מהספר שכתבה רוני גלבפיש - בית מלאכה לכתיבה.
תשאף להיות יוצא מן הכלל.
אתה אולי לא תהיה הכי טוב בעולם ברגע נתון. אולי לא יהיה לך כיף תמיד. לכן השאיפה צריכה להפוך להיות יוצא מן הכלל. אם כולם כותבים טקסטים קצרים - תכתוב טקסטים ארוכים. אם כולם מפרסמים תמונה גנרית - תפרסם תמונה שאתה צילמת. אם כולם כותבים לפי אותה תבנית שנועדה למשוך כניסות - תכתוב כל פעם אחרת.
מי שייכנס יהיה מי שצריך להיכנס.
הוא ייכנס כי אתה יוצא מן הכלל.
אל תדאג מחיקויים - הכול זה חיקויים.
הנה, תראה:
מוזיקאים מעתיקים (אפילו לא בטעות) זה מזה ואחר כך בונים על מה ששמעו קריירות מצליחות.
ספורטאים גם הם מעתיקים בלי בושה תנועות ומהלכים של ספורטאים אחרים ומשתמשים בהם כדי לנצח.
סטיב ג'ובס אמר פעם שיצירתיות היא היכולת לחבר נקודות.
מה צריך בשביל לחבר נקודות? נקודות, כמובן, וגם הרבה ניסיונות בחיבור דברים. אחרי שיהיו לנו מספיק ניסיונות בחיבור נקודות של אחרים, נוכל יחסית בקלות ליצור בעצמנו.
תצרוך תוכן בצורה מכוונת ומודעת.
תצפה בסרטים, תקרא ספרים, תמצא טורים ומאמרים מעניינים, תקשיב לשירים, והכי חשוב, תכתוב מה אתה חושב עליהם. אתה יכול לכתוב בפומבי, אבל יכול גם לכתוב עבור עצמך, או אפילו להקליט. העיקר שתצרוך את התוכן בצורה מודעת, תהרהר עליו, תלמד ממנו ותפיק ממנו ערך שישמש אותך לאחר מכן.
