A season on the brink / John Feinstein

הסופר ג'ון פיינסטיין התלווה במשך עונה שלמה למאמן השנוי במחלוקת בובי נייט.

צילום:
מעיין רימר

בוב נייט היה אבא יחיד. הוא היה משתדל לאסוף את הבן שלו מבית הספר, ללוות אותו למשחקים, ועוד... אבל במשחקים, בגלל היותו ה-מאמן של הקבוצה הכי חשובה במדינה, הוא היה מגיע בשקט, מוצא פינה שלא תפריע לקהל או לבן שלו, וצופה במשחק בשקט. בדרך חזרה הביתה הוא היה מחכה עד שהבן שלו ישאל מה הוא חושב על המשחק לפני שהיה אומר מילה. אם יש משהו ש-20 שנים של אימון לימדו את נייט, זה הסכנה בהורים שדוחפים יותר מדי.

עוד בנושא הורים - לחצו כאן.

"אף פעם לא היה אצלי שחקן טוב שהבריז משיעורים. אני לא חושב שילד כזה יכול לשחק אצלי. אין לו את המשמעת שדרושה כדי ללכת לשיעורים? כנראה אין לו גם את המשמעת שדרושה כדי להיות שחקן מספיק טוב שמסוגל ללמוד כל מה שאני דורש." אולי היו שחקנים כאלה יוצאי דופן, אבל הם לא החזיקו מעמד מספיק זמן כדי לגלות.

עוד בנושא חשיבות הלימודים - לחצו כאן.

יום של משחק הוא גם היום היחיד בו נייט מדבר לשחקנים ואין להם מחברת. בשאר הפעמים יש להם מחברת אדומה גדולה. נייט לא רואה סיבה שהם לא יכתבו, בדיוק כמו שהם כותבים בשיעורים באוניברסיטה. "ההבדל היחיד הוא שבקורסים שלהם יש חוברת קורס. אצלי אין." כשנייט מדבר הם כותבים, והם יכולים לכתוב כמה שהם רוצים ואיך שהם רוצים. נייט לא בודק את המחברות שלהם באופן קבוע, אבל השחקנים בכל זאת נזהרים לא לכתוב שם שום דבר שאינו קשור ישירות לדברים שנייט אומר, משום שלפעמים הוא מרים מחברת כדי לראות מה נכתב בה.

מה זה אומר להיות student of the game?

נייט אהב שאומרים לו שהוא מעולה. אבל היו לו ימים שהוא לא היה מעולה, והיו חברים שהיו מסוגלים לומר לו את זה. הוא שאל אחד מהם איזה ציון היה נותן לו על המשחק של אתמול.

"עם השופטים היית יחסית בשליטה, אז הייתי נותן לך 6 מתוך 10. עם הילדים הייתי נותן לך 4."

"כל כך נמוך? למה?"

"שמעתי אותך מהיציע מקלל אותם כמה פעמים. אין מצב שאתה מקבל יותר מ-4."

לנייט היה קשה לשמוע דברים כאלה, אבל הוא מקשיב לתשובה כשהוא שואל שאלה.

אם אנחנו דורשים מהספורטאים להקשיב, כדאי שנעשה זאת קודם בעצמנו.

איזייה תומאס, ששיחק אצל נייט באינדיאנה, אמר פעם כשנשאל על נייט: "אתם יודעים, היו פעמים שאם היה לי אקדח הייתי יורה בו, והיו פעמים שפשוט רציתי לחבק אותו ולהגיד לו שאני אוהב אותו."

ככה זה בוב נייט. הוא רואה את העולם בשחור ולבן, אז ככה שחקנים רואים אותו, וגם רוב האנשים הקרובים אליו.

הספר הצליח מאוד, אבל נייט לא אהב אותו. לא את הספר, ולא את הסופר, שמתאר:

"כמובן, נייט היה זה שאיפשר את הגישה לכל שיחה ולכל מקום. הוא חשב שמה שאנשים יקראו יהיה על מאמן שדואג לשחקנים שלו, שמוודא שהם לומדים היטב ומייצגים את עצמם ואת האוניברסיטה בצורה הטובה ביותר. אני חושב שזה בדיוק מה שקרה. לא כתבתי על מאמן קדוש. כתבתי על מאמן אנושי ובעל פגמים. כתבתי על מאמן מבריק בעל מוטיבציה אדירה. אדם פגום, אבל אדם טוב. וגם אחרי כל השמות הלא נעימים שהוא קרא לי ולאחרים, אני עדיין מרגיש ככה. כמה קללות לא שינו את דעתם של רוב האנשים על בוב נייט. וגם כשהן יופנו כלפיי, הן לא ישנו את הרגשתי."

"סטיב, מה אנחנו בדרך כלל עושים במצבים כמו זה [שחקן שמבריז משיעורים]?

דאריל לא עבר על החוקים של ה-NCAA. הוא לא נכשל בשום קורס.

אבל הוא לא עמד בסטנדרט שבובי נייט הציב.

סטיב אלפורד ענה בלחישה "ובכן, בדרך כלל השחקן הזה כבר לא פה יותר..."

"נכון.

דאריל, אתה כבר לא פה יותר."

אחרי מספר ימים קשים דאריל הגיע להבנה שאם הוא ישלים את כל השיעורים שהחמיץ הוא יוכל להישאר. הוא עשה בדיוק את זה. אם יש שני דברים שבוב נייט לא יכול לסלוח עליהם אלה שימוש בסמים ושקרים. דאריל לא עבר על אף אחד מאלה.

נבחרת ארה"ב הייתה רגע לפני משחק הגמר שלה באולימפיאדה.

בובי נייט נכנס לחדר ההלבשה וכמו תמיד, סובב את הלוח כדי לכתוב את השמות של החמישיה של היריבה כדי לכתוב מי שומר על מי, והוא ראה שמשהו כבר כתוב שם.

"קואץ, אחרי כל החרא שעברנו, אין מצב שאנחנו מפסידים הערב".

המסר נכתב על ידי מייקל ג'ורדן.

נייט הכין נאום, אבל במקומו הוא פשוט אמר "בואו נלך לשחק".

הוא אמר למאמנים שאיתו בצוות "המשחק הזה יהיה גמור תוך 10 דקות".

הוא טעה.

זה היה גמור אחרי 5 דקות.

התוצאה הסופית הייתה 101-68.

לחצו כאן כדי לראות את מייקל ג'ורדן משחק בנבחרת ארה"ב בגיל 21.

בניוזלטר שנשלח לכל הרשומים אליו (זה בחינם...) הגירסה המלאה עם עוד ציטוטים ותובנות מהספר.

אם רוצים, שלחו לי הודעה ואשלח לכם.

אם עוד לא נרשמתם, אפשר לעשות זאת בלחיצה כאן.

עוד פוסטים על אימון בלחיצה כאן.

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? שתפו!
ספר הכדורסל האחרון
פיל ג'קסון
פסיכולוגיה של הספורט
כל יום החלטה
צוות
פסח
כתיבה
הטיות
כל יום סרטון
פוקוס
כישלון
קבלת החלטות
פוטנציאל
שינה
אמונה
מטרה
סימני דרך
גיוון
עצמאות
קורונה
לחשוב כמו אלופים
ביצועים
כלים מנטליים
תחרותיות
משמעת
תקשורת
אחריות
מנהיגות
פציעה
יכולת גופנית
מנטור
פילוסופיה
שחקן ותיק
קושי
וודן
ביטחון
מיינדפולנס
זכוכית מגדלת
כיף
הקרבה
עונג שבת
הכנה
הרגל
מוטיבציה
שחיקה
תמיד קדימה
חוויה
הורים
סטנדרט
התמדה
גריט
למידה
הסבר
במשפט אחד
פשטות
קובי
student of the game
פודיום
רוטינה
קריירה
תירוץ
סדר עדיפויות
תרבות
פודקאסט
יצירתיות
עשייה
פירגון
הלך רוח
כישרון
אלברט איינשטיין
מיינדסט
אהבה
חינוך
שיחה
מאמץ
כשרון
מופנמים
אופי
מועדון קריאה
תכנון
דחיית סיפוקים
חסכון
דרך
זמן
תהליך
שקדנות
סבלנות
הרצאה
אסטרטגיה
הוראה
לימוד
התחלה
אנדרס אינייסטה
פפ גווארדיולה
תודה
אימון
השראה
הצלחה
מצוינות

מה זה IZOF

Rafa - My story / Rafael Nadal

The little big things / Tom Peters

Quiet power / Susan cain

לחיות עם כשלונות

הערכה למערכות

למה אנחנו לא לומדים מכישלון?

כשלונות מורכבים

לעצב סביבות למידה יעילות

טעויות בסיסיות

כשלונות אינטליגנטיים

Right kind of wrong / Amy Edmondson

למקסם למידה של הספורטאים

Blood on the horns 3

Blood on the horns 2

Blood on the horns / Roland Lazenby

Teambuilding / Rinus Michels

פתחו יכולות גופניות ומיומנות

Chop wood carry water / Joushua Medcalf

The tyranny of talent / Joe Baker

מנהיגות טרנספורמטיבית

בנו אמון וצרו לכידות

אנסון דוראנס פורש מאימון

The man watching - מה שחשוב

הציבו מטרות והגדירו תוצאות

The man watching - אופי של מאמן

חברו ערכים לפילוסופיית האימון

The man watching - תמיד קדימה

The man watching - סדר עדיפויות וגיוס

הצטרפות לקבוצת הווטסאפ

The man watching - למידה ומנהיגות

The man watching - אימונים

הגדירו תכלית וערכים מרכזיים

Coaching better every season

The man watching - נצחונות

The man watching - התחלה

The man watching / Tim Crothers

על נוכחות ושיעורי בית

שינה אופטימלית היא יתרון תחרותי

The last enforcer / Charles Oakley

Deep work / שעמום ומדיה חברתית

אפקט איינסטלונג

Deep work / תכלס

Deep work / Cal Newport

מה דרוש כדי להישאר ב-NBA

The manager / Mike Carson

Barca / תזונה

למאמנ/ת אין יום רע

Barca / מסי

Barca / גווארדיולה ושיטות האימון

Barca / הארכיטקט

יום הזיכרון (ועוד 364 של שכחה)

Barca / Simon Kuper

Let them play / Jerry Lynch

ויל 8

ויל 7

ויל 6

ויל 5

ויל 4

ויל 3

ויל 2

ויל / וויל סמית'

Second set of eyes / Cody Royle

אינטואיציה באימון

הדופק כמראה של הנפש

מערכות יחסים באימון

בשביל מה צריך מאמן?

עוד פרספקטיבה

Clear thinking

Second set of eyes

לטובים ביותר יש מאמנ/ת

המיתוס הכי גדול באימון מקצועני

היא לא רוצה לנצח כמוני

שיחה עם סרחיו לארה-ברסיאל

חוקים להעסקת מאמן NFL

שיאנית הניצחונות בכדורסל המכללות

תכניות לשנה החדשה

חרדת ביצוע בספורט

מנטליות של חגורה לבנה

פציעות ראש, צוואר ופנים בכדורסל

רגשות וקוגניציה בספורט התחרותי

פציעות כדורסל: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

ניהול מיידי של טראומה אקוטית על המגרש בכדורסל

ידע של נהג

איך לא ליפול להטיית ההישרדות

צ'ארלי מאנגר

לרצות מה שבאמת משנה

החלטות בפעולה 2

כמה "הרהורי כפירה" על מומחים ומומחיות

החלטות בפעולה 1

מנהלים חולשה

מועצת מנהלים אישית

בונים כוח

nice VS kind

האויבים של חשיבה צלולה

Clear thinking / Shane Parrish

ביומכניקה של תנועות ופציעות פלג גוף עליון בכדורסל

שיפוט וקבלת החלטות בספורט

The infinite game

Legacy

אולי יעניינו אותך גם הפוסטים האלו...

בחזרה לעמוד הבלוג